הכירו את אלי אהרון, תושב שכונת פסגת זאב מזרח בירושלים.
הוא היה המורה של הרמטכ”ל הנכנס, האלוף הרצי הלוי. בהתחלה כמורה לחינוך גופני ולאחר מכן גם המנהל שלו. הוא מכיר אותו היטב.
שנים לאחר מכן הוא גם היה המורה של עמנואל מורנו הי”ד, הלוחם האגדי מסיירת מטכ”ל שנפל במלחמת לבנון השנייה, במהלך פעילות חשאית מעבר לקווי האויב – ושסיפורו הפך מושא להערצה. מורנו הוא החייל היחיד בצה”ל שתמונתו לא פורסמה עד היום.
אלי אהרון מכיר את שתי המשפחות של הלוחמים. הוא משתתף באזכרות ובאירועים של משפחת מורנו ונמצא בקשר רציף איתם. יש לו סיפורים מרגשים רבים אודותם.
כעת, בשיחה מיוחדת עם חרדים 10, הוא משתף על התכונות שכבר אז, בבית הספר היסודי ‘פרדס’ שבשכונת רמת אשכול בירושלים, בלטו אצל הרצי הלוי שהשבוע מונה לרמטכ”ל אחרי שירות ארוך ומשמעותי במלחמות ובקרבות, ועל מה שאמר לאימו לינה, אחרי ששמע על המינוי לרמטכ”ל ה-23 של צה”ל.
על התכונות שלו מבחינת התאמה לתפקיד הבכיר, הוא אומר: “גם היום אני יכול לספר שהוא בכושר מעולה, נראה מצוין, והוא רץ למרחקים ארוכים”.
מתברר שכבר כשלמד אצלו בבית הספר היסודי, זיהה המורה אהרן בהרצי תכונות מסוימות: “הוא היה אצלי בחוג אתלטיקה. כבר אז ראיתי איך הוא יודע לכבד את היריב, לנצח ביושר ולהפסיד בכבוד. הייתה לו עבודה עצמית מדהימה, דביקות במטרה וכך גם עבודת צוות יוצא מהכלל.
“הוא עבד קשה ולקח ברצינות תהומית את כל מה שנדרש ממנו. הייתה לו משמעת עצמית והוא רץ ריצות ארוכות. כך שכולם כעת רואים שגם בצבא הוא הצליח להגיע לתפקיד הבכיר הזה בזכות המאמץ, ההתמדה וההשקעה שלו”.
האם הוא היה מהתלמידים השקטים או הסחבקים יותר?
“הוא היה דווקא תלמיד מהשקטים. אבל יחד עם זאת, הוא היה חדור מטרה. בנוסף, כל מה שאמרתי לו או ביקשתי ממנו הוא עשה בצורה הכי טובה – וזה היה פשוט כיף ללמד אותו. תלמיד כזה זאת הצלחה”.
ארבע שנים לאחר מכן הגיע אל השיעור של אלי אהרן תלמיד חדש בשם עמנואל מורנו. מתברר שגם הוא לדברי המורה היה “רציני, בעל משמעת עצמית גבוהה, עם דבקות במטרה. הוא והרצי רצו להגיע הכי רחוק שאפשר והם אכן הגיעו. אפשר לומר שאותם אפיונים ותכונות בלטו אצל שניהם”.
על הערב שבו שמע כי הרצי נבחר לרמטכ”ל ה-23 – הוא מספר: “כשהתבשרתי על כך זה לא הפתיע אותי, היה ברור לי שהוא מכוון ויגיע גבוה. באותו ערב התקשרתי לאמא של הרצי, לינה, שאיתה אני נמצא בקשר מידי פעם, ואמרתי לה בהתרגשות שזה אחד הימים הכי שמחים שלי מבחינה מקצועית.
“אחרי תפילת ערבית התקשרתי גם לאבא של עמנואל מורנו, אילן. אמרתי לו: דע לך שזה אחד הימים הכי שמחים בשבילי, אבל מצד שני זה מהול בעצב כי דווקא עכשיו אני נזכר בעמנואל. אנחנו מעריכים ומוקירים את כל מה שעמנואל עשה. הוא היה תלמיד למופת. אין ספק שהוא היה יכול להגיע לתפקידים הבכירים ביותר כמו הרצי, שברוך ה’ הצליח. בדיוק אותו הדבר”.
אהרן מברך את הרמטכ”ל הנכנס: “הקב”ה יתן לו את הכוח ואת המח לנהל ולעשות את התפקיד שלו בצורה הטובה ביותר – ואני בטוח שהוא יעשה את זה. יש לו את כל הכישורים הנדרשים לכך”.