הפתעה: מי שלח אחרי כמעט 40 שנה מכתב חרטה ו-1000 שקלים
חדווה גולדשמיט, תושבת שכונת פסגת זאב בירושלים, היא מפיצת סרטים. אך נדמה שלסיפור הזה אפילו היא לא הייתה מאמינה.
חמותך אירחה אתכם 4 סעודות בחג. האם תזמינו אותה לשבת?
מודיעין בחירות: רוצים לבדוק את מיקום הקלפי שלכם וזכאות? כנסו
מדובר על בקשת סליחה מאוחרת, חרטה כנה, וצעד שבהחלט מעורר השתאות – ומרגש במיוחד.
הכל החל לפני כמה ימים. גלעד (גילי), בעלה של גולדשמיט, יצא מהבית לצורך סידורים והבחין במעטפה עבורה בתיבת הדואר. הוא שב הביתה, ובני הזוג נוכחו למצוא מכתב מרגש אליו צורפו לא פחות מ-1000 שקלים.
וכך נכתב בו: “חדוה. בהרבה בושה וחרטה אני כותב לך שלפני יותר מ-30 שנה גנבתי ממך את המצלמה שלך במחנה ביער. בשנים האחרונות עשיתי תהליך של תשובה ונזכרתי במה שקרה והתביישתי מאוד. אני מלא צער על עוגמת הנפש שגרמתי לך. הרב שלי אמר לי שאני יכול להשיב את הכסף בעילום שם והפסיכולוגית שאני מטופל אצלה עזרה לי לברר איך אוכל להחזיר לך את הכסף או לתקן במעט את הנזק שעשיתי.
“אני מקווה ומתפלל שתוכלי לסלוח לי. שנה טובה וגמר חתימה טובה”.
בשיחה עם חרדים 10 היא מספרת: “הייתי מדריכה ומרכזת פעילות בתנועת הנוער בני עקיבא ויצאתי בקיץ למחנה ביער עם החניכים שלי כמה פעמים. תמיד הסתובבתי עם מצלמה והייתי מצלמת כל הזמן. העניין הוא שאני מאבדת סדרתית של חפצים.
“עברו כבר המון שנים, כמעט 40 שנה. ניסיתי להיזכר באיזה אירוע שהיה, אבל גם המשפחה שלי לא זוכרת דבר כזה. יכול מאוד להיות שהוא היה חניך שלי בבני עקיבא באותה תקופה. היה כתוב על המכתב את השם שלי וגם הכתובת, ככה שברור שזה מכוון אלי ושהוא מכיר אותי אבל אין לי מושג מי זה. מאוד מסקרן אותי לדעת מי האיש – וממש חבל לי ומבאס שככה הוא מרגיש כל השנים”.
חדווה מוסיפה: “מאוד הופתעתי מהמכתב הזה ואני מאוד מתרגשת. החלטתי לפרסם את המכתב ללא אישור ואני מקווה שזה בסדר, כי אני חושבת שיש פה הזדמנות להעביר מסר עצום של אחדות ואהבה וגם של בקשת סליחה מדהימה.
“קיבלתי המון תגובות בעקבות הפוסט שפרסמתי. אנשים ממש התחברו. יש כאן הזדמנות לצאת קצת מהשגרה שלנו ולראות איך אפשר לעשות טוב בעולם אחד לשני”.
בפוסט שפרסמה ברשת החברתית פייסבוק ושאליו צירפה את המכתב היא כתבה: “הצליח להפתיע אותי עכשיו ממש! חברות וחברים יקרים מהילדות ומהנעורים שלי, אנא שתפו ובתקווה שהתשובה שלי תגיע ליעדה. לא יודעת מי אתה, אלמוני שהשאיר לי את מעטפת הכסף והמכתב המצורף לפני שעה בתיבת הדואר. לא אני ולא אמא שלי זוכרות את האירוע, אבל אם אתה כאן במרחב, אני מבקשת לומר לך תודה”.
היא המשיכה: “תודה שזכרת, תודה על זה שאתה מעורר את כולנו לתשובה, וכמובן שאני סולחת ומוחלת ומאחלת לך חיים טובים ומלאי אושר ושפע. תודה”.
תגובות
אין תגובות