המשרד לביטחון המולדת של ארה”ב עדכן כי ישראל עדיין לא עומדת בתנאים הדרושים כדי להיכלל ברשימת המדינות הפטורות מוויזה. כך עולה ממכתב שנשלח בחודש שעבר לחברי בית הנבחרים בוושינגטון.
לפי דיווח ב’הארץ’, עוזרת השרה לענייני חקיקה במשרד לביטחון המולדת, אליס לוגו, קבעה: “ישראל אינה עומדת בימים אלו בכל התנאים לקבלת הפטור מאשרה לאזרחיה”. היא נימקה זאת בכך שאזרחים אמריקנים אינם זוכים לפטור דומה במעברי הגבול לישראל, “בפרט בשל היחס לאזרחים שמוצאם ערבי”.
בעקבות הודעתה, פנה חבר בית הנבחרים הדמוקרטי דון באייר במכתב לשאר חברי בית הנבחרים, וקרא להם לתמוך בהפעלת לחץ על ישראל לבטל גם את ה”הגבלות המפלות” שמפעיל צה”ל על המבקשים להיכנס ליו”ש, וזאת במטרה להבטיח יחס שווה לאזרחי ארה”ב.
באייר אף כתב למזכיר המדינה אנתוני בלינקן: “לאור התנהלותה של ישראל אי אפשר ולא צריך לקבל אותה לתוכנית (הפטור מוויזות) מתוקף הסטטוס קוו”.
זו תקופה ארוכה שישראל מנהלת מגעים במטרה להיכלל בתוכנית הפטור מוויזות. המכשול היחיד שבולם כרגע את התהליך הוא סעיף ההדדיות, שיחייב את ישראל להעניק יחס שווה לכל אזרחי ארה”ב בכניסה לישראל.
אלא שנוסעים רבים שאינם לבנים ויהודים מתלוננים זה תקופה ארוכה על יחס גזעני במעבר הגבול בנתב”ג. פלסטינים בעלי אזרחות אמריקנית מעדיפים לצאת מהמדינה דרך מעבר גשר אלנבי לירדן.
מעבר לסוגיית ההדדיות, כדי לעמוד בתנאים ישראל צריכה להנמיך את שיעור דחיית בקשות האשרה השנתי של אזרחיה אל מתחת ל–3%. ארה”ב וישראל השקיעו יחד מאמצים להנמיך את שיעור הדחיות, אבל עד לסוף 2022 לא יתאפשר לדעת את התוצאות.
מקור בשגרירות ארה”ב בישראל אמר ל’הארץ’, כי הניסיון לתקן את הדרישות הישראליות לפלסטינים-אמריקנים המעוניינים בהיתרי כניסה ארוכי טווח לגדה, אינו קשור לסוגיית הפטור מוויזה. לדבריו, מדובר בשני מסלולים נפרדים. “תוכנית הפטור מוויזה לארה”ב מיועדת רק לשהייה של עד 90 יום, בעוד שההיתרים לטווח ארוך של מתאם הפעולות בשטחים מתייחסים לעבודה, לימודים וסוגים אחרים של נסיעות לטווח ארוך יותר”.
בנוגע להדדיות במסגרת התוכנית, אמר דובר השגרירות: “ישראל חייבת להעניק הרשאות הדדיות לכל אזרחי ארה”ב – כולל פלסטינים אמריקנים – כפי שארה”ב תעניק לאזרחים ישראלים. אנו שואפים ליחס שווה וחופש תנועה עבור כל הנוסעים בארה”ב, ללא קשר למוצאם הלאומי או האתני”.