מחבלים פתחו בליל שבת באש לעבר היישוב בית אל שליד רמאללה, ופגעו ביונתן ניזרי, כבן 25 בעת שישב בסוכה בחצר ביתו.
מה מחכה לכם בהיכל התרבות הענק שקם בלב שכונה חרדית בירושלים?
לוחמי גדוד 890 של הצנחנים זיהו את חוליית המחבלים וחיסלו אחד מהם. המחבל השני נמלט עם הנשק ונלכד הבוקר על ידי לוחמי ימ”ס איו”ש ולוחמי גדוד 890 בכפר הפלסטיני דיר ג’ריר באזור רמאללה.
בביתו של המחבל בן ה-19 נמצאו אמצעי לחימה, מדים וחומרי תעמולה.
מחקירה ראשונית עולה, כי לאחר הפיגוע, המחבל ברח לכפר בעזרת רכב מילוט ובו סייען.
יונתן, הפצוע מפיגוע הירי שיחזר בריאיון לכאן חדשות את רגעי האימה במהלך סעודת השבת: “ישבנו בשולחן החג, אני אישתי והילד. שרנו וברגע אחד הכול הפך לאווירה שחורה. שמענו קולות של ירי, אנחנו רגילים לזה. עברו שתי שניות והרגשתי כאילו מישהו נתן לי אגרוף ללסת, ראיתי מעורפל. התרוממתי והכנסתי את אישתי ואת הילד לתוך הבית. אישתי שאלה מה קרה וראיתי שאני כבר עם דם”.
דוד נזרי, אביו של הצעיר שנפצע שחזר בשיחה עם ‘ישראל היום’ את מה שהתרחש בסוכת המשפחה בערב שבת: “ישבנו בסוכה, סעודת שבת רגילה כמו כל עם ישראל, ופתאום שמענו צרור יריות. אנחנו רגילים לשמוע יריות, אבל הפעם זה היה קרוב וחזק מאוד. פתאום הבן שלי כופף את הראש וצעק ‘איה’. הוא הבין שהוא חטף משהו.
“הוא לא איבד את העשתונות, כופף את הראש שלו ושל אשתו וצעק לנו לצאת מיד החוצה. בחוץ הסתכלנו מה קרה, וחשבנו בהתחלה שמדובר בפגיעה שטחית. הוא חטף רסיס או כדור, לא ברור מה, בלחי שלו, ועוד רסיס בכתף. זה היה נס עצום, כי שלושה כדורים פגעו בכיסא שלו בסוכה. הרסיס נמצא עד עכשיו בלחי, הוא קרוב מאוד לעצב ולכן החליטו להמתין כמה ימים כדי לראות מה יקרה. ניצלנו בניסי ניסים”.
נזרי אומר כי התחושות בקרב המשפחה קשות מאוד: “מה שמדהים זה שהיה במקום מארב של צנחנים עם תצפיתנים במשך שבועיים בתצפית על החוליה הזו. הם ראו אותם יורדים מהרכב, ראו את הנשק עליהם ולא קיבלו אישור לירות. רק אחרי שהם פתחו באש, הלוחמים ירו עליהם שלושה כדורים והורידו את המחבל. המחבל השני שהיה איתו לקח את הנשק ונכנס לרכב, אבל הם לא ירו עליו כי לא קיבלו אישור ירי. זה מדאיג אותי מאוד.
“כולם משתיקים ושותקים, זה משהו שחוזר כל הזמן. בנו כאן חומות ומגדלים, מכניסים אותנו לגטאות בזמן שהמחבלים יושבים במרחב חופשי חופשי ועושים הפרות סדר. התושבים יושבים בגטאות. התחושות מאוד מורכבות. ההוראות שניתנות לחיילים כובלות אותם, ואנחנו מרגישים את זה יום ולילה. הערבים מרימים את ראשם ומרגישים כמו בעלי הבית בזמן שכובלים את ידיהם של חיילי צה”ל. היה כאן נס, אבל למה לחכות לניסים?”.
למרות מה שהתרחש, דוד ישן אתמול בלילה בסוכה והוא מתכוון לישון בה גם הלילה. “אני אשים דגל ישראל על הסוכה ואשן בה. אנחנו אנשים מאמינים ויודעים שהקב”ה מגן עלינו, לא הממשלה”.