השנה הזאת, הבאה אחרי שנת השמיטה, נקראת ‘שנת הַקְהֵל’. בזמן בית המקדש התקיימה בחג הסוכות בשנה זו מצוות ‘הקהל’ – אנשים נשים וטף היו נקהלים לבית המקדש ושומעים את המלך קורא בתורה, כדי לעוררם “ליראה את ה'” ולחזקם בקיום התורה ומצוותיה.
בימינו איננו יכולים לקיים את מצוות ‘הקהל’ כפשוטה, בבית המקדש, אבל במשמעותה הרוחנית והרעיונית המצווה הזאת קיימת גם עכשיו.
שנה זו מעניקה לנו כוחות מיוחדים להתחזק ביראת ה’, בלימוד התורה ובקיום מצוותיה, באהבת ואחדות ישראל, כרוחה של מצוות ‘הקהל’.
שני מוטיבים
במצוות ‘הקהל’ באו לידי ביטוי שני מוטיבים מרכזיים:
א) אחדותו של עם ישראל. כל בני העם, אנשים נשים וטף, התאחדו יחדיו במעמד הזה ובאו לקבל עליהם כאיש אחד בלב אחד להתחזק ביראת ה’ ובקיום תורתו ומצוותיו.
ב) חיזוק התורה והמצוות. מטרת ההתכנסות הייתה לעורר את לב העם ליראת שמיים ולהתחזקות בקיום התורה ומצוותיה. המעמד הנשגב, שבו העם כולו עומד כאיש אחד ומקבל עליו להתחזק ביראת ה’ ובקיום תורתו ומצוותיו, היה מותיר רושם עמוק בנפשות כל הנוכחים ומעורר את ליבם למשך כל השנה הבאה והשנים הבאות.
מכאן שבשנה זו עלינו לשים דגש מיוחד על שני ההיבטים האלה: התלכדות וחיזוק אחדותנו, והתחזקות בקיום התורה ומצוותיה. אלה שתי נקודות מרכזיות שצריכות לעמוד השנה בראש מעיינינו.
אמנם אין לנו בית מקדש ואין לנו מלך, אבל את הרעיון הבסיסי של ‘הקהל’ נדרשים כולנו ליישם במסגרות המתאימות לנו. כשם שהמלך היה מעורר את לב העם, כך כל מי שהוא ‘מלך’ במסגרת שלו – אב במשפחתו, רב בקהילתו, מחנך בכיתתו, מנהל במוסדו וכל בעל השפעה על ציבור כלשהו – צריך להשתדל בשנה זו לפעול ברוח שני המוטיבים הנ”ל, בקרב הנתונים להשפעתו.
ובמילים מעשיות: כדאי מאוד שכל יהודי בעל השפעה (ומי אין לו השפעה כלשהי) ישתדל בשנה זו להקהיל מפעם לפעם את הציבור הקרוב אליו (בני המשפחה, תלמידים, עובדים, שכנים, ידידים וכו’), ובמסגרת ההתכנסות לעורר את המשתתפים להתחזקות באחדות ישראל ובקיום התורה והמצוות, איש-איש על-פי דרגתו ומצבו.
על-פי הצעת הרבי מליובאוויטש, כדאי מאוד שהתכנסות כזאת תיערך לפחות פעם אחת בכל חודש.
הבטחת עתיד העם
שני היסודות האלה הם החסרים לנו ביותר בתקופה זו. אנו זקוקים לחיזוק האחדות בין כל שכבות העם, ולבלימת המגמות הגוברות של התפוררות ופירוד לבבות. במידה לא פחותה של חשיבות זקוקים אנו לחיזוק הזיקה של כולנו אל הקב”ה, תורתו ומצוותיו, שרק בכוחה להבטיח את עתידו ושגשוגו של עם ישראל.
השנה הזאת היא אפוא שנה מיוחדת במינה, בעלת סגולות מיוחדות וברכות מיוחדות. כאשר כל אחד ואחד מאיתנו יעשה ‘הקהל’ במסגרת הקרובה אליו, נזכה שגם הקב”ה יעשה את ה’הקהל’ הגדול והכללי – “קהל גדול ישובו הנה” – בביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.