שר האנרגיה לשעבר, ח”כ יובל שטייניץ, שוחח הבוקר (שני) עם חיים לוינסון וינון מגל ב-103FM ותקף את ההסכם המסתמן עם לבנון.
“כדי לנסות להיות קצת הומוריסטים אני אומר שיש פה חידוש מאוד מעניין בהלכה. שניים אוחזים בשטח המחלוקת, לבנון מקבלת 100 אחוזים וישראל 0. זה חידוש בהלכה”, אמר שטייניץ.
“כשאני התחלתי את המו”מ לפני שנתיים וחצי, קיבלתי המון חוות דעת וגם קראתי מאמרים איך נפתרו מחלוקות דומות במקומות שונים בעולם. זה תמיד נגמר בפשרה, אף פעם לא נגמר כשצד אחד קיבל 100 אחוז מהשטח המחלוקת וצד שני 0”.
הוא הוסיף: “תמכתי בניסיונות להגיע להסכם עם לבנון, גם במחיר של פשרה, אבל פשרה, לא כניעה. אין פה בכלל שום פיצוי כספי, לא חולקים שום דבר. אזור המחלוקת כולו עובר ללבנון והלבנונים כל מה ששם זה של לבנון, מכל בחינה. אתה לא מקבל שום פיצוי, מה שאומרים פיצוי זה סוג של הטעיה. אם יש שם, יש שם מבנה גיאולוגי, אז אם יש שם מבנה גיאולוגי רובו באזור המחלוקת, לבנון מקבלת 95 אחוז שלו ויש צ’ופצ’יק, איזו גבעה שנמתחת לתוך שטח שהוא בישראל, על החלק הזה תקבל את הפיצוי לפי החוק הבינלאומי. זה לא פיצוי. אתה לא מקבל כלום על הוויתור שעשית, אתה מקבל את הגז שבשטח שלך. זה כמו שתגיד לי שזה פיצוי שאנחנו שואבים גז מלוויתן וכריש”.
הוא הדגיש: “אני חשבתי שיש לנו אינטרס והייתי גם מוכן לפשרות, גם אמרתי את זה בעבר, האמריקאים הציעו בזמנו 45 אחוז לנו ו-55 אחוזים ללבנונים, אנחנו קיבלנו את זה, גם הלבנונים, רק הם נסוגו אחר כך. פשרה היא פשרה, עכשיו נסראללה בצדק, זה לא ביבי, יגיד, הרי איך נימקו את זה? אנחנו נוכל לשאוב את הגז מכריש, זאת אומרת, הנימוק הוא שנסראללה שאיים לירות על כריש לא ירה. זה בפירוש כניעה לסחטנות.
“אז יופי, זה פחות או יותר, זה הלוגיקה המעוותת של הדבר הזה. אנחנו בכלל אימצנו את הקו הלבנוני, הקו שנקרא 1, זה קו שמופיע בהסכם בין לבנון לקפריסין. אנחנו ב-2011 אמרנו ‘לא רוצים לריב עם הלבנונים, אם זה ההסכם שלהם זאת הנקודה הצפונית ביותר שלנו’. ראו את זה הלבנונים ואמרו ‘טעינו, הקו צריך להיות יותר דרומי’, וסימנו את קו 23. זה יצר את אזור המחלוקת. היה ברור תמיד שתהיה פשרה, רק לא איזו פשרה.
“בכל הסכסוכים הדומים בעולם היו פשרות, הפשרה אף פעם לא הייתה שצד אחד מקבל 100 אחוזים מהמחלוקת. יש גם הכרה במובן הזה שהם לא תובעים את קריית שמונה. המחלוקת לא מתחילה בקו החוף בניגוד למה שמסומן במפות, המחלוקת בכלל לא מתחילה בקו החוף. כשהתחיל המו”מ ב-2020 לא הסכמתי להתחיל עד שלא היה מסמך שהאמריקאים קיבלו עליו את הסכמת שני הצדדים שהגדיר את גבולות המו”מ.
“במסמך ההוא הולך במפורש שמטרת המו”מ היא לסיים את המחלוקת בפשרה. הנושא של המו”מ זה רק משולש המחלוקת, לא הקו היבשתי, רק הסיפור של משולש המחולקת והמטרה של הצדדים היא להגיע לפשרה שתסיים את המחלוקת”.
שטייניץ אמר כי הוא אינו יודע אם חיזבאללה סוחט את ישראל בנושאים אחרים, אולם “קשה לבטל הסכם אם הוא נחתם ואושר כחוק, אבל לדעתי אישור כחוק, ופה יש לי מחלוקת מסוימת, אני אומר שלא צריך משאל עם כי העיקר כאן זה לא ריבונות, אבל כן צריך אישור של הכנסת. לא מבחינת החוק היבש אולי, אבל מאז שבגין הביא את הסכמי השלום עם מצרים לאישור הכנסת, כל ההסכמים המהותיים הגיעו לכנסת.
“הנושא נורא פרובלמטי. מו”מ שנמשך כבר שנתיים וחצי, עם הפסקות כי רגע שהלבנונים העלו דרישות נוספות הפסקתי את המו”מ, אנחנו דנים פה רק בפשרה על אזור המחלוקת. זה התחיל לפני קצת יותר משנתיים, והדיאלוג הזה התחיל אפילו ב-2012 שהיה מתווך אמריקאי. לבוא עכשיו, בתקופת בחירות, כשאנחנו כבר בעיצומם של בחירות ולנסות לסגור הסכם כזה שלא סגרו 12 שנים, זה באמת נראה כמי שמנסה להשיג הישג מדיני לכבוד הבחירות”.
השר לשעבר המשיך: “המפסידים העיקריים זה כולנו. עכשיו הוכנסו למצב בלתי אפשרי ממש. בעצם, כאילו גם בגלל ההנמקה של ההסכם, אם לא יהיה הסכם מובן שחיזבאללה ירה על האסדות שלנו, ואם נאשר את ההסכם זה יוצג כהסכם כניעה ויהיה קשה להתגונן מפני זה וזה ייצר תקדים. באמת הוכנסנו כאן למצב בלתי סביר ובלתי אפשרי, אני לא יודע להגיד לך אם זה בגלל ניהול חובבני בחודשים האחרונים או בגלל ניסיון מהיר לגזור קופון של הסכם במהלך מערכת בחירות”.
על הטענות כי ההחלטה על ההסכם צריך להתקבל במשאל עם – אמר: “ראשית אני באמת זוכר שכשעשיתי את מתווה הגז, ברגע שסיכמתי אותו, לקח ארבעה ימים לפרסם את המתווה. למה? כי משרד המשפטים רצה שיעברו על כל שורה כי הם טענו שאחר כך מישהו יכול לתבוע את המדינה. חטפנו ביקורת אדירה, למה לוקח ארבעה ימים לפרסם את המתווה השלם, עכשיו? יש פה הסכם, שחיזבאללה כבר מכיר, לבנון כבר מכירה, ואזרחי ישראל וחברי הכנסת עוד לא ראו אותו.
“דבר שני, זאת הזדמנות חגיגית, אנחנו יומיים לפני יום כיפור, אני מבין ביקורת, למרות שהביקורת נגדי במתווה הגז הייתה מאוד אכזרית והשחירו את שמי, אבל היום שאנחנו רואים את משבר האנרגיה העולמי, שהתעשייה בגרמניה הולכת להיסגר כי אין מספיק אנרגיה, כשאנחנו רואים את החששות בבריטניה, אנחנו רואים את כל העולם במשבר כלכלי ורק ישראל נהנית משפע של גז זול וביטחון אנרגי – לא הגיע הזמן שכל אלה שהשחירו את שמי אולי יתנצלו?”.