התנגדות לצוואה: הצעד הדרמטי של הרבנית מסאדיגורה נגד בנה

אחרי שתיקה של שנתיים: ביום חמישי האחרון הוגשה לרשם הירושות התנגדות התנגדות רשמית של הרבנית שרה פרידמן, אשת האדמו”ר מסאדיגורה בעל  ה’עטרת ישראל’ זצ”ל, למסמכים שהוצגו כצוואתו, שמאשררת את מעמדו של בנה הצעיר כיורש של בעלה האדמו”ר.

כפי שחשף הבוקר (שני) אבישי גרינצייג ב’גלובס’, הרבנית טוענת כי המסמכים-צוואות שפורסמו לא משקפות את רצונו של בעלה האדמו”ר זצ”ל לגבי המשך השושלת.

ההתנגדות מבוססת על טיעונים מהותיים, על עיוות רצונו של הרבי זצ”ל כפי שבני המשפחה מכירים אותו, ועל מניפולציות קשות שבוצעו בידי בעלי אינטרס, וגם על טיעונים פרוצדורליים משפטיים – פגמים קשים שנפלו בצוואה.

האדמו”ר מסאדיגורה זצ”ל נפטר לפני קצת יותר משנתיים בגיל 64, אחרי 3 שנים בהן היה חולה מאד במחלת סרטן הלבלב. אחרי פטירתו, הקהילה התפצלה לשלוש חצרות – בירושלים, בני ברק ולונדון, כאשר הבן הצעיר, האדמו”ר מבני ברק וחצרו, מציגים מסמכים כ’צוואה’, שלפיה הוא אמור להיות האדמו”ר היחיד.

מנגד, בני המשפחה התכחשו לצוואות אלו, אך שמרו על שתיקה מוחלטת, ולא פרסמו דבר אודות גרסתם למסמכים.

לפני כשנה וחצי, האדמו”ר מסדיגורה בני ברק הגיש בקשה פורמלית לאישור אותן צוואות בבית הדין הרבני בפתח תקוה, אך בית הדין קיבל את התנגדות הרבנית וסגר את התיק.

משנסגר התיק, הגישו עסקני החצר בבני ברק את הבקשה מחדש באמצעות עמותת ‘כנסת מרדכי סאדיגורה’, והפעם אצל רשם הירושות. לאור הגשת הבקשה, הרשם נתן לבני משפחה להגיב עד יום חמישי האחרון.

עד היום, בני המשפחה לא פרסמו ולא אמרו דבר בנושא באופן פומבי, כדי לשמור על כבודו ופרטיותו של האדמו”ר, אך לא נותרה ברירה משפטית והם הוצרכו להגיב. התגובה חושפת פרטים רבים ומפתיעים.

גולת הכותרת בנימוקי ההתנגדות היא מעורבותו הבולטת של הבן הצעיר, האדמו”ר מבני ברק, באמצעות מקורביו. למעשה, נטען בהתנגדות שהוגשה, כי מדובר ב”הפיכה שלטונית” בחצר, שהיא מתוכננת ומחושבת על ידי מי שפעל בעצמו להיות יורש, תוך ניצול מצבו הקשה של האדמו”ר זצ”ל.

בבקשת ההתנגדות מפורטים הנימוקים המהותיים: “בעת מחלתו של האדמו”ר, ובפרט בשנה האחרונה לחייו, נעשו מהלכים על ידי מי ששימשו כמשמשי האדמו”ר, לשינוי הנוהג המקובל בחצרות החסידות, ולפיו הבן הגדול ממשיך וממלא את מקומו של האב בהנהגת החסידות, ולמצער ממונים הבנים כולם כממלאי מקום, כל אחד בעירו ובמקומו.

“כך גייסו את מי שהאדמו”ר היה תלוי בהם, ושימשו אותו בעת שהותו בארץ לביקור, בעת שהיה מטופל בטיפולים קשים ביותר במחלתו הנוראה, את בנו החמישי והצעיר הרב יצחק יהושע העשיל, מתוך מטרה להכתירו כממלא מקומו, תוך דחיקת רגלי אחיו הגדולים ממנו בעשרים שנה, אשר בנו את מוסדות החסידות ופיתחו אותה לתפארת.

“ה’צוואה’ כביכול אשר הוגשה לאישור, על ידי מי שאינו מוגדר כזוכה על פיה, הינה חלק מאותם מהלכים נפסדים אשר בוצעו, על ידי הבן החמישי הרב יצחק יהושע, ובעזרת משמשיו של האדמו”ר המנוח שהיה חולה אנוש, זאת תוך איומים כי באם לא יאות האדמו”ר המנוח זצ”ל לשתף איתם פעולה, הם יגרמו לכך שהחסידות תפורק והם לא יקבלו את מרותו של אף בן אחר מלבד מי שחבר להם הרב יצחק יהושע העשיל ותוך ניצול חולשתו הפיזית של האדמו”ר זצ”ל כתוצאה ממחלתו הקשה.

עוד מפורט, “כי המסמכים שהוגשו לקיום הם מסמכים, שאינם בגדר צוואה, ואינם מבטאים את רצונו של האדמו”ר זצ”ל, אלא מסמכים שקבוצת גורמים מעוניינים, עשו יד אחת כדי לנצל חולשתו של האדמו”ר שהיה חולה במחלה קשה, בשלבים מתקדמים, וממש בעת שטופל בטיפולים קשים ונזקק לתרופות חזקות מאד כנגד כאבים, פעלו בציניות ואף באכזריות כדי לערוך מסמכים שכביכול יקנו להם שליטה בחסידות לעתיד לבוא. אותם מסמכים לא מבטאים את רצונו של האדמו”ר המנוח זצ”ל, אלא את רצונם של אותם גורמים מעוניינים, שהציגו עצמם כמקורבים, לאחוז בשליטה בחסידות בפועל. הכל, תוך שיתוף פעולה שרקמו עם הבן החמישי הרב יצחק יהושע העשיל”.

עוד נטען, כי “האדמו”ר המנוח זצ”ל טופל במאסה קריטית של חמש תרופות ותכשירים שונים שהשפיעו על מצבו התודעתי וההכרתי, ואשר להשפעתם על היכולת להתנגד ללחצים שהופעלו עליו, יש משמעות כבדת משקל”.

התכשירים בהם טופל האדמו”ר מפורטים וכוללים התרופה אבסטרל – אופיואיד בשחרור מיידי, מדבקת פנטניל, שגם היא אופיואיד בשחרור מושהה. כלומר היה מדובר בהשפעה כפולה של אופיואידים וטיפול שנועד להקל על כאבים אונקולוגיים קשים. תכשיר נוסף Subsys spray שהובא מארה”ב (פנטניל בשחרור מידי ובמינון גבוה) כארבע פעמים ביום, וכן בתרופה פריקוסט, נגד כאבים (סוג אחר של אופיואיד). ובנוסף, בשמן קנאביס במינון משמעותי, וכן בעוגיות קנאביס שהוכנו בארה”ב וגם הובאו עבורו לישראל ואוחסנו במקפיא.

היעדר נוכחות רופא במעמד צוואה של אדם במצב רפואי קשה מעלה תהיות קשות “הימנעות כל אותם גורמים שערבבו ולשו את הצוואה הנטענת, מלערוך בדיקת רופא לאדמו”ר במועד הרלוונטי, מעלה חשש כבד כי לא בכדי חששו הנ”ל כי גורם אובייקטיבי ישוחח עימו ויעמוד על מצבו, שאחרת אין הסבר אחרת להתנהלות”.

עוד נטען בהתנגדות כי הצוואה בטלה בגלל מעורבותו של האדמו”ר מבני ברק בעריכתה, בהתאם לסעיף 35 לחוק הירושה, הקובע: “הוראת צוואה המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה – בטלה”.

בעקבות זאת, הרבנית שמיוצגת על ידי עו”ד רון דרור, טוענת כי “בהתאם, לא זכאי הרב יצחק יהושע העשיל פרידמאן לדבר, על פי המסמכים שהוגשו לקיום, הרב יצחק יהושע העשיל פרידמאן היה שותף פעיל במזימה ובהפעלת הלחצים על האדמו”ר זצ”ל”, וכי עסקנים “פעלו בשליחותו וברשותו, בבחינת שותפים ומעוולים במשותף ובצוותא, באופן שמתקיים בו האמור ביחס לעריכת הצוואה ולקיחת חלק בעריכתה. קיימות הקלטות וראיות אחרות המעידות על כך”.