דווקא מי שזכה לחינוך של תורה צריך לעשות תשובה מעמיקה יותר

במושגי ימינו, כאשר אומרים ‘בעל תשובה’ מתכוונים לאדם שבעברו לא חי על-פי התורה והחל לשמור מצוות. כשמדברים כיום על ‘חוזרים בתשובה’ מתכוונים ליהודים שלא חונכו על ערכי האמונה, ובשלב כלשהו בחייהם גילו אותה ואימצו את דרכה.

תפיסה כזאת של מושג התשובה יש בה עיוות כפול, הן כלפי יהודים שומרי תורה ומצוות הן כלפי מי שבאו לא-מכבר אל חיי היהדות.

התשובה נתפסת במונחים חברתיים וכיתתיים, כמעבר ממחנה אחד למחנה שני, בשעה שבמהותה האמיתית היא תביעה נפשית מתמדת, הפונה אל כל אחד ואחת.

דרישות גבוהות

שלוש פעמים בכל יום אנו עומדים לפני הבורא ומבקשים: “השיבנו אבינו לתורתך… והחזירנו בתשובה שלמה לפניך”. זו תפילתם ומשאלתם של יהודים יראי שמיים ומדקדקים במצוות. מעולם לא חיללו שבת ולא אכלו מזון שאינו כשר, ובכל-זאת הם מבקשים שהקב”ה יעורר את ליבם ויחזירם בתשובה.

ולמי נועדו חודש אלול ועשרת ימי תשובה? אלה ימים שכל מהותם קריאה לתשובה ולתיקון המעשים. דווקא יהודים שומרי מצוות יודעים עד כמה עליהם לשוב בתשובה. הם, שהתחנכו לאורה של תורה ומכירים את היקף דרישותיה, מרגישים יותר מכול עד כמה הם עדיין רחוקים מהגשמת ערכיה. דווקא הם יודעים כמה הם נכשלים בחיי היום-יום, ועד כמה עליהם לשוב בתשובה ולתקן את מעשיהם.

במובן מסוים, דווקא מי שזכה לחינוך של תורה צריך לעשות תשובה מעמיקה יותר ממי שלא קיבל חינוך יהודי. הלה יכול לטעון להגנתו שלא ידע, שלא חונך על ברכי האמונה. אבל מי שקיבלו חינוך של תורה ויודעים את דרישותיה, ציווייה והוראותיה – מה ישיבו ומה יסבירו?

קריאה לעצמנו

וגם המכוּנים ‘חוזרים בתשובה’ צריכים לעשות תשובה. תשובה איננה מהלך חד-פעמי, ואין היא מסתיימת במעבר מאי-שמירת מצוות לחיי תורה ומצוות. טעות היא לחשוב שמי שכבר עשה את המהלך הזה הגיע אל המנוחה ואל הנחלה, ושמושג התשובה אינו מכוּון אליו. מי שסבור כך עלול להיתקע באמצע הדרך ולקטוע את תהליך העלייה הרוחנית שפתח בו.

כל היופי שברעיון התשובה הוא היותו קריאה מתמדת להתעלוּת ולשיפור עצמי. אין הוא מצטמצם למחנה כלשהו ולקבוצה מסוימת, אלא לכל יהודי באשר הוא. הכול זקוקים לתשובה – דתיים ושאינם דתיים, מי שהתחנכו ברוח היהדות ומי שלא זכו לחינוך יהודי. גם מי שהגיע לדרגה רוחנית גבוהה נקרא לשוב בתשובה ולהתעלות לרמה עליונה עוד יותר.

הבנה נכונה של המושג ‘תשובה’ תחבר את כולנו אל המושג המופלא הזה. כולנו יהודים, וכולנו צריכים לעשות תשובה, להשתפר, להיטהר – לשוב אל ה’ בכל ליבנו ובכל נפשנו.

הציבור הרחב צריך להרגיש שהקריאה לתשובה אינה מופנית דווקא אל מי שעדיין אינם שומרי מצוות, אלא הקוראים לתשובה מתכוונים בראש ובראשונה אל עצמם. כך נזכה כולנו ל”ברכנו אבינו כולנו כאחד”, לחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.