מדי לילה קיים באוקראינה עוצר בין השעות 23:00 בלילה עד 05:00 לפנות בוקר. בזמן העוצר, חל על התושבים איסור לצאת מהבתים.
לקראת ראש השנה, כאשר אל ציונו של רבי נחמן באומן הגיעו רבבות חסידי ברסלב, נאכפו הכללים במיוחד.
לילה לפני ראש השנה הצטרפתי אל החסידים שנשארו ללמוד במהלך הלילה.
בשעה 22:45 התחילו לומר לחסידים לעזוב את בניין הציון, ובשעה 22:55 כיבו את האורות וסגרו את דלתות הציון. מאות החסידים שנותרו במקום האירו עם פנסי הטלפונים את דפי הגמרא, התיקון הכללי וליקוטי מוהר”ן – כך עד השעה 05:00, כשהאור נדלק שוב.
יוסף גרינבוים, נשוי, אב לשבעה ילדים, תושב ירושלים השוהה בימים אלה באומן מספר בשיחה עם חרדים 10 על הטלטלות שעבר בדרכים – ומדוע בחר להישאר בציון במהלך הלילה, למרות שהגיע באותו יום: “במשך שלושה ימים הייתי בדרכים. טסתי לוינה באוסטריה, משם המשכתי לסלובקיה דרך הקרפטים, ומשם עד לאומן.
“המסע היה קשה, אבל כשהגעתי שכחתי מהכל, רציתי להיות בציונו של רבנו. שנה שלמה אני רוצה לחזור לכאן. התחילה מלחמה, היו הרבה מניעות. הכיסופים להיות בציון גרמו לי להישאר בלילה. אנחנו לומדים מתורת רבנו. יום לפני ראש השנה יש זכות גדולה מזו? להיכנס נקיים ליום הדין.
“למרות שאני אחרי נסיעה ארוכה ומחכה לי דקה מ’הציון’ מיטה חמה – זה לא משתווה לאווירה שקיימת כאן. אתה יודע מה זה שכולם פה לומדים בחושך? מסירות נפש.
רגע לפני כיבוי האורות
בשיחה עם חסיד מבוגר, שנשאר בציון בזמן העוצר, הוא מספר: “הגעתי ביום שני לפני כשבוע לאומן, לאחר מסע של 30 שעות מקשינב שבמולדובה, אני כל לילה נשאר בציון ולומד למען עם ישראל. מתפלל עלינו שלא תמוש התורה ושנתקרב לבורא עולם. תראה מסביב איזו אווירה קיימת כאן, למרות החושך שיש ב’ציון’, אנחנו לומדים מפנסי הפלפון הכשר ונרות. תראה כמה מתיקות של תורה יש פה, אהבת חינם. יש פה שתיה חמה, קרה. רק תלמד.
“זאת זכות גדולה להיות בלילה האחרון והמשמעותי של השנה ולחטוף כמה מצוות, ועוד על ציונו של רבנו הקדוש.
“רבנו אומר שבברכו הראשון של ראש השנה, אני מעביר את אנשי. אז הזכות הגדולה לשבת פה ללמוד יום לפני, זאת זכות ענקית שנפלה בחלקי. הרבה מאוד יהודים לא זוכים בה. אלפים רצו להגיע וכל אחד והמניעות שלו, אבל אני זכיתי. אני לא אנצל את הזמן? אני אנצל כל רגע”.