כולנו מתנהלים לפי הלוח הלועזי, אבל יש עוד לוח והוא הלוח העברי, ובימים האלה ימי ספטמבר ואלול, אני בוחר באלול ולא בספטמבר, באופן מוחלט ועם כל הנשמה ומתוך בחירה, אולי בגלל הגיל, מתאים לי “אלול” עכשיו, הרבה יותר מספטמבר.
כי אלול מצלצל בכל איברי ובמחזור דמי, זכרונות ללא סוף מימים רחוקים שהם אני, הרבה יותר ממה שאני היום.
אלול זה “חודש הרחמים”, שמקדים את ראש השנה ויום כיפור, ושנוהגים בו להשכים ולהרבות בתפילות מיוחדות הנקראות “סליחות”. אז “אלול” בשבילי הוא בעיקר הליכה לסליחות, כשמוקדם בבוקר היה אבי מעיר אותי, בעודי מחכה לקריאתו בכיליון עיניים, חשיכה בחוץ ורק אני והוא הולכים ברחוב ורק צעדינו נשמעים בשקט זך בין לעצי הברוש העומדים זקופים משני צידי הרחוב כמו בתפילת “שמונה עשרה”.
בדרך לבית הכנסת הייתי מקבל הסברים על גרמי השמים, ומקומַם של הכוכבים שנצצו מעלינו באלף אלפי אורות מרצדים.
ככה למדתי בפעם הראשונה, על ה”דובה הגדולה” וה”עָגלה הקטנה” ואיך שמוצאים דרך יצול העָגלה את “כוכב הצפון” ,בדרך היינו נעצרים, בְּמחסומים, לפי קורותיה של הארץ ,פעם על ידי חיילים בריטים שקראנו להם “כלניות”, ומעט אחר כך, על ידי חיילי ההגנה שסיירו בשכונה כדי להגן עליה מפני פורעים מן הכפרים שמסביב, עולם קסום נגלה לי אז, אגדה שצליליה מופלאים עם קולו של מואזין שהגיע ממרחקים גדולים המתערבב בצלילי פעמוני כנסיה הבאים גם כן מן העיר העתיקה, כשכל אלה יחדיו מתמזגים, להרמוניה קסומה שמיימית, עם קולו המרטיט של הפייטן שאת קולו שמענו בהתקרבנו לבית הכנסת כשהוא שר “ישן אל תרדם ועזוב התלהלך” קונצרט מן השמים.
מה חבל שהרמונית צלילים קסומה כל כך נשמעת רק בבקר בבקר בטרם קמים האנשים וזה האלול אליו אני כל כך מתגעגע.
באותה שעה ממש חוזרים מכל ה”קיסריות” אנשי אוגוסט ספטמבר, המבלים בכל אתר נופש שבעולם, שותפים לכל מבצע אפשרי בו “הכל כלול” בחודשים האלה, מבלים בכל הפסטיבלים רוקדים עד איבוד החושים, מרחפים בעולמות הזיה עליונים, גולשים ומתגלשים ממים אדירים ועד למי אפסיים, ספטמבר משליט את מלכותו על ארץ שסוגדת לשמש ולחומה.
ואני טוב לי במצב הרוח של אלול, מחפש את אלול של פעם בטרם שאוגוסט וספטמבר דחקו אותו, לכותל ולנחלאות.
ובְּזָכְרִי עַל מִשְׁכָּבִי זְדוֹן לִבִּי וַאֲשָׁמָיו
אָקוּמָה וְאָבוֹאָה אֶל בֵּית אֱלֹהַי וַהֲדוֹמָיו
וָאֹמַר בְּנָשְׂאִי עַיִן בְּתַחֲנוּנַי אֱלֵי שָׁמָיו
נִפְּלָה נָא בְּיַד יְיָ כִּי רַבִּים רַחֲמָיו