האם ישראל בדרך ל’הפתעת אוקטובר’? ארה”ב היא מעצמה מסודרת עם מסורת פוליטית. שם מתקיימות בחירות פעם בארבע שנים, בתחילת חודש נובמבר. משם גם נולד המושג ‘הפתעת אוקטובר’ – האירוע שמגיע ממש בסמוך לבחירות ומשבש את כל מה שתוכנן בקמפיינים שנתיים קודם לכן.
על רקע ההתחזקות של ‘גוש נתניהו’ בסקרים, בעקבות התרסקות ‘הרשימה המשותפת’, כשלפי ממוצע כל הסקרים בשבוע האחרון הגוש נושק ל-61 מנדטים – מכון הסקרים ‘דיירקט פולס’ מציג מסקנות מתוך סקרי עומק שביצע.
“חודשים ארוכים כולם אומרים – גם אנחנו – שאלו יהיו בחירות משעממות עם תיקו פוליטי, שיוכרעו בהמרצת הבוחרים לקלפיות ביום הבוחר. פוליטיקאים ופרשנים אוהבים לקבוע מה יקרה על פי מה שקרה בעבר, אבל פוליטיקה היא העולם הכי פחות צפוי כפי שכבר למדתם”, אומרים במכון שעד כה היה הראשון לזהות מגמות במערכות הבחירות.
לפי ‘דיירקט פולס’, שלושה נתונים מעניינים צפים לאחרונה בסקרי העומק הרבים שהם עורכים, וייתכן כי הם מזהים את ‘הפתעת אוקטובר’ הישראלית:
1. בשאלת המוטיבציה לבוא ולהצביע, אנחנו מזהים נתונים מובהקים של התעוררות ומוטיבציה בקרב מצביעי מפלגות הימין שחוו שנה באופוזיציה אחרי הרבה שנות שלטון, לעומת אדישות והתחלה של דמורליזציה בקרב חלק מתומכי הממשלה הנוכחית.
2. הפוליטיקאים והפרשנים עסוקים בצריבת הנרטיב האם פרישת בל”ד הייתה תקלה אסטרטגית או תרגיל גאוני של לפיד, מה שפחות מדברים עליו הם הנתונים שמצביעים על האפשרות שאחוז ההצבעה במגזר הערבי ירד מתחת לרף ה-40%, מה שעלול להוביל למצב בו תהיה בכנסת הבאה מפלגה ערבית אחת אם בכלל.
כדי לשמור על כוחם היום, הערבים חייבים לחצות את רף ה-50% הצבעה. תרחיש כמעט לא סביר בנקודת הזמן הנוכחית.
3. כל האינדיקציות מראות כי לראשונה משנת 2009, אז פרצה לחיינו הפוליטיים אסטרטגיית ‘גודל הגוש קובע’, אנחנו עשויים לצפות בחיסולה היזום לטובת יצירת מפלגת מרכז-שמאל אחת גדולה ודומיננטית. בין שלוש לחמש מפלגות בגוש השמאל עשויות להפוך לטרף של האסטרטגיה החדשה של לפיד. תעקבו אחרי הנתון הזה.
“בעוד 40 יום נדע האם שוב סיימנו בתיקו פוליטי, או ש’הפתעת אוקטובר’ מתכננת לנו הכרעה אחרי ארבע סבבים”, אומרים ב’דיירקט פולס’.