צעירה בת 30 נכנסה לניתוח שקדים בבית החולים ‘ברזילי’ – ומתה

סימה ביטון־יהודה ע”ה, בת 30 מנתיבות, דיממה למוות בביתה, יום אחד בלבד לאחר ששוחררה באופן “רשלני, חפוז, לא זהיר, לא סביר, טרם הזמן וללא בדיקת רופא” מהמחלקה לאף־אוזן־גרון בביה”ח הממשלתי ברזילי שבאשקלון, לאחר שעברה ניתוח לכריתת שקדים.

מוקד חירום חינם: פינוי נפטרים וכל מה שאתם צריכים לדעת על קבורה

עד הניתוח היתה סימה בריאה לחלוטין למעט דלקות שקדים חוזרות, אשר הובילו אותה לניתוח, והיא גידלה ביחד עם בעלה שלמה את בתם שי־לי, היום בת שנתיים.

פרשת מותה הטראגי של סימה בדצמבר 2021 – שנחשפה הבוקר (רביעי) על ידי רן רזניק ב’ישראל היום’ –  עולה בתביעת הרשלנות הרפואית שהוגשה לפני כשבוע נגד משרד הבריאות ובית החולים ברזילי לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד.

התביעה בדרישה לפיצויים הוגשה על ידי שלמה יהודה ובתו ש־לי יוכבד יהודה.

לפי הדיווח, עוד בחודש מארס השנה פנתה המשפחה למשרד הבריאות בדרישה להקים ועדה לחקירת הפרשה. את המשפחה מייצג עו”ד שי פויירינג, מעורכי הדין הבולטים בארץ בייצוג של נפגעי רשלנות רפואית.

בכתב התביעה מעלה עו”ד פויירינג טענות קשות מאוד על תפקוד הצוות הרפואי במחלקה לאף־אוזן־גרון בברזילי, ועל התנהלות הצוות הרפואי, החל מהניתוח ועד לשחרור המהיר של סימה לביתה.

“הכתובת היתה על הקיר”, נטען בכתב התביעה, “ניתן היה למנוע בקלות את מותה המיותר של המנוחה אילו היה בית החולים פועל באופן זהיר שקול וסביר ואילו היו מזהים מייד לאחר הניתוח את מקור הדימום, נוקטים צעדים למזעור השיעול ממנו היא סבלה ובוודאי אם היו משאירים אותה במעקב בבית החולים”.

סימה התקבלה ביום חמישי 23 בדצמבר 2021 לניתוח מתוכנן (אלקטיבי) לכריתת שקדים במחלקת אף־אוזן־גרון בבית החולים ברזילי.

על פי כתב התביעה ועל פי הרישום בתיק הרפואי, את הניתוח עשה כמנתח אחראי הרופא הבכיר ד”ר ולדימיר טרושין והיא נותחה באמצעות מכשיר חימום (דיאתרמיה) לשם ביצוע החתך ועצירת הדימום. בשיטת ניתוח זו רמת סיכון גבוהה יותר להתפרצות דימום והיא מחייבת זהירות מוגברת ותשומת לב של הצוות הרפואי והסיעודי לכל דימום שמתגלה אצל המטופל לאחר הניתוח.

לפי כתב התביעה, מיד לאחר שהועברה סימה מחדר הניתוח לחדר התאוששות הופיע אצלה פרץ דם משמעותי של 50 סמ”ק והיא עצמה סיפרה בזמן אמת לאחותה אפרת ביטון שליוותה אותה לאורך כל האשפוז: “השתעלתי בהתאוששות ויצא מלא דם והם כנראה הבינו שזה לא בשליטה”.

אלא שלמרות זאת, היא לא נבדקה אז על ידי הרופא המנתח או על ידי רופא מומחה באף־אוזן־גרון.

על פי התביעה, במקום להחזיר את סימה לחדר הניתוח ולהזעיק רופאים בכירים כדי לבדוק ולטפל בדימום שעלול להיות מסוכן, היא טופלה רק חד־פעמית בתרופה המונעת פירוק של קרישי דם והועברה למחלקת האשפוז עם הוראה לפיה יש לדאוג שתפסיק להשתעל.

חמור מכך: למרות שהיא היתה מועדת לדימום חוזר, ועל אף שהמשיכה להשתעל ובכך לסכן את יציבות קריש הדם סביב אזור הניתוח. כבר באותו ערב בשעה 19:35 הזדרז הרופא המתמחה במחלקה, שלא היה מודע כלל לדימום שאירע אצל סימה, לכתוב לה את מכתב השחרור לביתה. במכתב עצמו מצוין מפורשות שהיא כלל לא דיממה.

ואולם, לא רק שסימה דיממה לאחר הניתוח, אלא שעל פי התביעה, במהלך הלילה המשיכה להשתעל והיא חששה שהדימום יחזור. סימה ביקשה מאחותה שתעזור לה לבקש מהצוות הרפואי טיפול שימנע את השיעולים, ואולם “למרבה הצער תחינותיה החוזרות והנשנות לטיפול בשיעול זכו להתעלמות מוחלטת והיא שוחררה בשישי בבוקר בחיפזון וכלאחר־יד, כ־18 שעות מאז הניתוח כשהיא מצוידת במכתב השחרור שנכתב ערב קודם ומבלי שנבדקה על ידי רופא כלשהו טרם שחרורה”.

על כך אמרה סימה לאחותה אפרת למחרת שחרורה מבית החולים כי “כואב לה והיא לא מפסיקה להשתעל, וכי בשחרור מהמחלקה לא באו אלי רופאים בכלל, באה רק אחות ושחררה אותי”.

במוצאי שבת, למחרת שחרורה מבית החולים, קרה הנורא מכל: היא החלה לדמם בצורה מאסיבית מכלי דם עורקי בגרון. היא הובהלה באמבולנס לביה”ח סורוקה בבאר שבע, שם אושפזה במחלקה לטיפול נמרץ עם פגיעה מוחית קשה. מותה נקבע כעבור 4 ימים.

משפחתה של סימה לא רק הגישה את התביעה, היא גם דורשת לקבל סוף־סוף תשובות על מה שקרה מהנהלת בית החולים ברזילי, מהרופאים הבכירים במחלקה וממשרד הבריאות. לטענתם, עד כה קיבלו רק תשובות מתחמקות ומעורפלות שחלקן אפילו סותרות את התיעוד שבתיק הרפואי ואת דבריה בזמן אמת של סימה.

פרופ’ חזי לוי, מנהל בית החולים ברזילי, מסר בתגובה: “סימה ביטון נותחה בבית החולים ברזילי ב־23.12.21 ועברה כריתת שקדים. היא נותחה כמקובל ונשארה להשגחה בהתאוששות למספר שעות וקיבלה אף תכשיר שמעודד קרישת דם. למחרת נבדקה בשנית ושוחררה לביתה כמקובל, ללא עדות לדימום. היא פונתה לבית החולים סורוקה ב־25.12.22 עם ספירת המוגלובין נמוכה ובסקירה חוזרת לא נמצא דמם ממיטת השקדים, ובהמשך נפטרה לצערי.

“הסכנה לדמם בשל ניתוח שקדים הינה עד 5% והסכנה לתמותה הינה 1:20,000. לצערנו הרב החולה נפטרה. יש מספר שיטות מקובלות לכריתת שקדים. ביצענו בדיקה פנימית מקצועית של כל התהליך ובכלל זה, השיטות המומלצת לביצוע הניתוח והתאמת השיטה המתאימה לחולה המנותח.

“כמובן שהאירוע דווח למשרד הבריאות מייד כשבית חולים סורוקה דיווח לנו. האירוע נמצא בהליך תביעה משפטית, ולכן משום כך, ומפאת חסיונה, לא נוכל להוסיף כעת מעבר לכך. אנו מביעים צער ומנחמים את משפחת ביטון”.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: “התלונה נבחנת לעומק. אנו נמצאים בקשר ישיר עם המשפחה ונעדכן אותה בהליך, כמקובל”.