אחרי 8 שנים: הערשי פרידמן נפרד, פרויקט המגורים ברוממה ייצא לדרך

סכסוך חריף בין חברת אזורים שבשליטת הרשי פרידמן לבין החברה הפרטית קמרון החזקות, הגיע כעת לסופו: בתום הליך בוררות בין הצדדים שערך עו”ד רם כספי, רכשה קמרון את חלקה של אזורים בקרקע יוקרתית בלב שכונת רוממה בירושלים.

בלב הסכסוך עתודת קרקע שרכשה קמרון בשנת 2005, בפינת הרחובות שרי ישראל ותורה מציון, שעליה תכננה להקים פרויקט מגורים יוקרתי בשם Jerusalem Heights, המיועד לאוכלוסייה חרדית, בעיקר מחו”ל. בראש החברה עומד היזם החרדי מרדכי ברוינר.

לא הרחק משם בונות חברות כמו אזורים עצמה, אפריקה ישראל וב. יאיר פרויקטים לקהל חרדי אמיד.

לצורך קידום הפרויקט ביקשה קמרון להתקשר עם חברת נדל”ן שתפעל למימוש הפרויקט, על ידי השגת מימון וביצוע הבנייה. בשנת 2006 היא התקשרה עם חברת אזורים שהייתה אז בשליטת שעיה בוימלגרין, ובהסכם שנחתם בין השתיים רכשה אזורים 50% מהזכויות בפרויקט תמורת 11 מיליון דולר (כ-50 מיליון שקל). אלא שמאז נתקע הפרויקט, במקום נותר בור, ובין החברות פרץ סכסוך חריף.

לאחר חתימת ההסכם בין החברות אמנם נהרס המלון שפעל על הקרקע, ובשנת 2008 אף החל שיווק דירות במתחם ובוצעה הרשמה לעשרות דירות, אך זמן קצר לאחר מכן פרץ המשבר הכלכלי העולמי, ובעלי השליטה באזורים התחלפו, והרשי פרידמן נכנס לנעליו של בוימלגרין (גם שניהם, אגב, יהודים חרדים).

החברות הגישו תביעות הדדיות: קמרון תבעה מאזורים פיצויים בגין נזקים שנגרמו לה, ואילו אזורים ביקשה לדלל את חלקה של קמרון בקרקע ללא תמורה. לטענת קמרון, אזורים לא עמדה בהתחייבויות, כשלה בהשגת מימון בנקאי וליווי פיננסי, נטלה הלוואה בנקאית של 12 מיליון שקל על חשבון הנכס “תוך הבטחה שהופרה כי הפרויקט לא ייפגע”, לא טיפלה כראוי בעריכת הסכמי המכר והמפרטים לשיווק הפרויקט, סיכלה את תיקון התב”ע (“ואף הציגה לקמרון מצגי שווא בנושא”), לא פעלה כראוי בתכנון הפרויקט, והעמיסה עליו הוצאות פרטיות.

קמרון ביקשה להפריד סופית בין הצדדים ולקבל פיצויים, ולו חלקיים, בגין הנזקים שאזורים גרמה לה, וכן ביקשה למנות רואה חשבון כחוקר חיצוני אובייקטיבי לבדיקת ההתנהלות הפיננסית.

“אדישות לחובות”

אזורים טענה מנגד כי “התנהלותה של קמרון רוויה בהפרות יסודיות רבות ומגוונות, אדישות בלתי נתפסת לחובותיה וניסיון מובהק להכשיל את הפרויקט”. לטענת אזורים, היא השקיעה בפרויקט עשרות מיליוני שקלים ועשתה מאמצים לממשו, וקמרון היא זו שהפרה את ההסכמים: כשלה בשיווק הפרויקט, זנחה את קידום התיקון לתב”ע, לא העבירה את הקרקע לאזורים כשהיא נקייה מכל זכות וטענה של צד שלישי, לא הפקידה את כספי המקדמות שקיבלה בחשבון הפרויקט, נטלה הלוואות מאזורים ומסרבת להשיבן.

במקביל תבעה אזורים אישית גם את מנהלה של קמרון, מרדכי ברוינר, כערב לחובותיה.

המחלוקות הגיעו להכרעתו של בורר, עו”ד רם כספי, שהחליט לקבל את דרישת קמרון לקיים התמחרות סגורה בין הצדדים על חלקה של אזורים בפרויקט.

בהתמחרות שנערכה לאחרונה זכתה קמרון בזכויות של אזורים בקרקע, תמורת 58.2 מיליון שקל. סכום המצביע על שווי של 116.4 מיליון שקל לקרקע, המיועדת להקמת כ-130 דירות.

כספי ימשיך לדון במחלוקות נוספות בין הצדדים הקשורות להוצאות כספיות. קמרון, שבכוונתה כעת לפעול למימוש הפרויקט, תפרע הלוואה בסך 21 מיליון שקל בגין הלוואה שהועמדה לה תוך 90 יום. מהדוחות הכספיים של אזורים עולה כי החברה לא יצאה מופסדת, אך גם לא מרווחת מהפרויקט.

את קמרון מייצגים עורכי הדין אופיר צברי, דיבון פרקש ונתי לב ממשרד עוה”ד צברי-יובל ושות’, את מרדכי ברוינר מייצג עו”ד חן לבנת ממשרד לבנת מאיר ושות’, ואת אזורים מייצגים עוה”ד רם ז’אן ויניב דקל ממשרד עוה”ד עמר רייטר ז’אן ושות’.