לפני שנה ושנתיים ושלוש עמדנו באותו מקום. התכנסנו בדומיית הליל לאמירת הסליחות. ביקשנו, הבטחנו, הצהרנו על פתיחת דף חדש. והנה אנחנו שוב פה, עם אותן משובות, אותן נפילות, אותו סיכום דל של שנה תמימה.
שוב אנו מתייצבים בראש מורכן ובלב רוטט לפני ריבון העולמים ומצהירים: “לא בחסד ולא במעשים באנו לפניך, כדלים וכרָשִׁים דפקנו דלתיך”. כל אחד מאיתנו אומר לקב”ה: “הרי אני לפניך ככלי מלא בושה וכלימה”.
וכי אין בנו בושה לבוא ולבקש שוב מחילה וסליחה?
רב לסלוח
אכן, תחושת הבושה והכלימה – טבעית ובריאה. מי שאינו מרגיש כך, ככל הנראה אינו מייחס חשיבות אמיתית למעמד הסליחות ואינו מפנים את המילים היוצאות מפיו. כל אדם המהרהר ברצינות על העמידה מול בורא העולם, ועל מה שעשה ולא עשה בשנה החולפת, יודע היטב עד כמה עליו לבקש סליחה ומחילה. אך מה הטעם לחזור ולבקש שוב ושוב סליחה על אותם דברים שעליהם ביקשנו סליחה בשנים שעברו?
תורת החסידות מסבירה שבזה הקב”ה נבדל מבני-אנוש: אדם, אם נפגע פעם אחת וסלח, ואחר-כך פגעו בו שוב – יתקשה לסלוח שנית. ודאי שיִכְבד עליו לסלוח בשלישית וברביעית. סביר להניח שבשלב מסוים כבר יסרב לסלוח עוד ויאמר למבקש הסליחה שיחדל מלהתל בו, שכן בהתנהגותו הוא מוכיח שאין לו כוונה רצינית.
לעומתנו, הקב”ה מוכן לסלוח שוב ושוב ושוב. מאחר שהוא אין-סופי, גם מידת הסליחה והמחילה שלו אין-סופית. הוא מוכן לסלוח פעם ופעמיים ושלוש וארבע – עד אין-סוף. אם רק באים אליו בלב שלם, מתוך חרטה אמיתית ותשובה שלמה – יסלח וימחל.
להתבייש צריך; לחוש כלימה על ההחלטות שלא עמדנו בהן – חייבים; אבל להתייאש אסור. גם מי שנכשל שמונים שנה יכול לפתוח דף חדש, לתקן את מעשיו, ולזכות לסליחה ולמחילה שלמות מאת הקב”ה, שהוא “רב לסלוח”.
סוד הסליחות
חז”ל מספרים שסוד הסליחות נתגלה לדוד המלך: “היה דוד המלך יודע שעתיד בית המקדש להיות חרב, והקרבנות יהיו בטלים… והיה דוד מצטער על ישראל, במה יתכפרו עוונותיהם. אמר לו הקב”ה… יעמדו לפניי באגודה אחת ויתוודו על עווֹנם, ויאמרו לפניי סדר סליחות, ואני אענה אותם”.
את י”ג מידות הרחמים לימד הקב”ה למשה רבנו לאחר שבני ישראל חטאו בעגל, כמו שהתורה מספרת: “ויעבור ה’ על פניו ויקרא, ה’ ה’ א-ל רחום וחנון וגו'”. בתלמוד מובא מאמר מופלא של רבי יוחנן: “אלמלא מקרא כתוב, אי-אפשר לאומרו. מלמד שנתעטף הקב”ה כשליח ציבור, והראה לו למשה סדר תפילה. אמר לו: כל זמן שישראל חוטאים, יעשו לפניי כסדר הזה ואני מוחל להם”.
זה הכוח המיוחד של אמירת הסליחות, שבזכותה הקב”ה מוחל לנו על כל משובותינו ומעניק לנו שנה חדשה. על כן אלה ימים מיוחדים של חסד ורחמים, וכדאי לנצל אותם להיטהרות ולהתקרבות יתרה אל אבינו שבשמיים.