לפני כחודשיים הסירה רבנות חיפה את הכשרות ממפעל המייצר מאפים ולחמים לשתי רשתות של מסעדות ובתי קפה.
בין הסיבות להחלטה החריגה: הדלקת התנור על ידי אדם שאינו יהודי, נגיעות של חרקים ומעופפים שונים במחלקה ללא גלוטן, חוסר הפרדה בתבניות בין פרווה לבשרי – ומציאת תבניות משני הסוגים במאפייה והקונדיטוריה, חוסר משמעת בקרב העובדים בנוגע לנהלי ההפרדה והכשרות, וכן קמחים שנמצאו בקופסאות אחסון בסוף יום העבודה שלא הוכנסו לאחסון.
מלבד רבנות חיפה, גם ‘בד”ץ בית יוסף’, בראשו עומד הגאון רבי משה יוסף, מעניק כשרות למפעל. אולם בעוד שהרבנות פרסמה בקול רעש גדול כי נלקחה תעודת הכשרות ‘בד”ץ בית יוסף’ מילא פיו מים (או בורקס), וכלל לא התריע בפני הצרכנים כי במקום ישנן בעיות כשרות חמורות.
רק כעבור יממה, ולאחר שהבעלים של המפעל הסכים לטפל בליקויים ולעמוד בהתחייבויות שסוכמו – ההכשר הוחזר.
ההתנהלות הזו הובילה אותנו לנסות להבין: מה עשו משגיחי ‘בד”ץ בית יוסף’ בשבועות שלפני נטילת תעודת הכשרות מהמפעל, ומדוע לא פורסמה כלל הודעת אזהרה.
שאלנו את הרב מיכאל דרעי, ראש מערך הכשרות במפעל מטעם ‘בד”ץ בית יוסף’: מדוע לא הוציאו הודעה על הסרת הכשרות?
“תפנה לבד”ץ”, הוא השיב. “יש מזכירות בבד”ץ, הם יענו לך”.
אתה האחראי על הכשרות, הורידו את הכשרות ואתם לא עשיתם דבר.
“אז החזירו, אתה חושב ככה וודאי שעשינו. היינו בכל התהליך וברוך ה’ החזירו את הכשרות”.
החזירו את הכשרות, אבל כשהסירו את הכשרות כלל לא הוצאתם הודעה.
“יש בד”ץ, הם צריכים להוציא את ההודעה לא אני”.
אפרים הוא משגיח הכשרות מטעם ‘בד”ץ בית יוסף’. שאלנו גם אותו: הרבנות בחיפה הסירה את הכשרות מהמפעל ולאחר מכן החזירה, אבל אתם כלל לא הוצאתם הודעה בנושא. מדוע?
“תרשום מספר טלפון תשאל אותו מה חושבים”.
אתה לא יודע לומר לי?
“אני לא מדבר עם אף אחד שאני לא מכיר. אתה יכול להגיד מי שאתה רוצה שאתה, אני לא מכיר אותך, אני לא מדבר איתך”.
אתה יכול לומר לי מה היו הבעיות במפעל?
“תגיד אתה אשכנזי, בגלל זה אתה קשה-הבנה? קח את המספר, זה הרב מיכאל דרעי”.
שוחחתי איתו. הוא, בדיוק כמוך, לא מעוניין לדבר. גם אתה לא מוכן לדבר. יש לכם מה להסתיר מהציבור?
המשגיח השיב בזלזול: “אדון אשכנזי חמוד, אנחנו לא מפחדים מאף אחד”.
שמענו לעצתו של ראש מערך הכשרות במפעל, ופנינו אל ‘בד”ץ בית יוסף’. אלא שגם שם כל הניסיונות לחלץ תשובה מדוע הצרכנים לא קיבלו הודעה על הסרת הכשרות – עלו בתוהו.
במשך כשבוע וחצי אספנו שלל תירוצים ממזכירות ‘בד”ץ בית יוסף’, מדוע לא ניתן לקבל תשובה לשאלה הפשוטה.
מרגלית, מנהלת המשרד טענה בפניה הראשונה שלנו כי מנהלי הבד”ץ והמשגיחים נמצאים ביום עיון בשטח – ואין לה עם מי לבדוק.
שוחחנו איתה גם ביום המחרת. גם הפעם היא השיבה כי טרם הספיקה לבדוק. בפנייה הבאה שלנו היא אמרה שהעבירה את השאלה וממתינה לתשובה. מאז לא שמענו ממנה.
בימים הבאים, למרות הניסיונות להשיגה, נענינו כי היא “בדיוק יצאה”, או שאינה נמצאת. אחר כך הפסיקו לענות לפניות.
קשה להאמין, אך כך מתנהל בד”ץ בישראל שציבור גדול צורך את ההכשר שהוא מעניק.
•
הגאון רבי יצחק לוי הוא רבה של נשר, חבר מועצת הרבנות הראשית, ותלמידו-חביבו של הראשון לציון הרב יצחק יוסף. הרב לוי הוא הרב החותם על תעודות הכשרות למאות חנויות ועסקים בעיר חיפה מטעם הרבנות הראשית.
הגאון רבי יצחק לוי, רבה של נשר. צילום: מסך, יוטיוב הרב יצחק לוי
בשיחה עם חרדים 10 מסביר הרב לוי מה הוביל להסרת הכשרות מהמפעל: “היתה רשימה של דרישות כשרותיות שהיו לרבנות והם לא עמדו בהן, לא היו מוכנים. משכו אותנו תקופה, עד שהוחלט להסיר את הכשרות בגלל שלא ראינו את זה מתקדם, רק כשהורדנו את הכשרות – הם יישמו את כל הדרישות”.
כמה זמן זה נמשך?
“במשך תקופה מסויימת, כמה שבועות, משהו כזה. אמרו: תיקחו את התעודה, מתן כהנא ידאג לנו לתעודה אחרת וכל מני דיבורים כאלה. ברגע שירדה התעודה, הם ראו שהם לא יכולים להסתדר ללא כשרות של הרבנות – ברוך ה’ לרבנות יש משמעות.
יש עוד כשרות חוץ מהרבנות – בד”ץ בית יוסף. הם לא עשו דבר כל השבועות האלה, למרות שידעו על המחדלים הכשרותיים?
“אני לא אחראי על ‘בית יוסף’, אני לא…”
לאחר שהסרתם את הכשרות ‘בית יוסף’ לא הוציאו הודעה על כך.
“אני לא חושב, אני לא חושב ש’בית יוסף’ גיבו אותם בזמן שאנחנו הסרנו להם את הכשרות”.
מדוע החזרתם תוך יום את הכשרות אחרי שבועות של בעיות כשרותיות?
“אתן לך דוגמה, עושים שם גם חלבי וגם פרווה. היה להם הפרדות בין התבניות הפרווה לחלבי. כמה פעמים שביקשנו מהם הפרדות ברורות, הם בחנו אותנו, ניסו למשוך זמן. ברגע שעצרנו את הכשרות הם מיד הפסיקו את העבודה והתמקדו לבצע את זה.
“דבר נוסף, דרשנו שיהיה משגיח צמוד שידליק את האש בכל התנורים, הם סרבו לזה. ברגע שהורדנו את הכשרות – הם הסכימו.
“ביקשנו שתהיה הדברה. הייתה בעיה של מעופפים בתוך הקמח, זה גם בעיה הגיינית אבל גם בעיה כשרותיות. ברגע שהסרנו את הכשרות – הם הביאו מדביר”.
כל הזמן הזה שלא הסרתם את הכשרות המוצרים היו כשרים?
“בדיעבד, בדיעבד. בדיעבד זה היה כשר. זה דברים שבדיעבד אפשר לסמוך על כל מיני קולות. אבל לכתחילה, מכיוון שזה מקום שרוצים כשרות מהדרין. לכתחילה לא היה אפשר להתנהל ככה”.
הרב מחזיר אותי לשאלה – איפה נמצאים ‘בד”ץ בית יוסף’ בכל הסיפור?
“אני לא יודע את השיקולים שלהם, אני לא יודע מה החשבונות של הבד”ץ. יכול להיות שהוא סמך עלינו שאנחנו נעשה את העבודה. אני לא רוצה לומר דברים בשמם, כי אני לא יושב בבד״ץ. אני עושה את העבודה שלנו כלפי הציבור וכלפי שמייא, אני לא יכול לעשות את החשבונות של אחרים”.
אתה לא יודע לומר אם ברגע שאתם שללתם את הכשרות, ‘בד”ץ בית יוסף’ לא פעל כך?
“אני לא מאמין שהוא לא שלל. אני לא מכיר שום תקדים שהבד”ץ נתן כשרות במקום שאין כשרות רבנות. יכול להיות שהם סמכו עלינו בניהול המשבר הזה, ולכן הם לא היו החזית, לא מאמין שהם היו ממשיכים לגבות אותם”.