עימות המספרים בין ‘דגל’ לאגו”י: איך נדע מי באמת גדול יותר?

1.

אל הקומה ה-12 שבמצודת זאב הגיע  אורח לא שגרתי: מוטי פלאי, נינו של מנהיגה הרוחני של דגל התורה. העילה לבואו של האורח למרכז העצבים של הליכוד: החשש של נתניהו מפני פילוג ביהדות התורה. לא משנה כמה יועצים לחשו על אוזנו שמדובר באיומי סרק, נתניהו אוהב לפחד.

המאיימים בפיצול, אנשי ‘דגל’, מרוצים. זו הייתה אחת המטרות מלכתחילה: להלחיץ את אגודת ישראל, לסחוט עוד ועוד כופתאות (מקום ראשון ברשימה לכנסת, מקום שביעי ברשימה, בחירת תפקיד ראשון, וגם הודעה חד-משמעית של בעלזא כי לא תפזול לעבר רשת החינוך הממלכתית חסידית).

אבל גם, יש שיאמרו, לקבע את מעמד החצר השלטת החדשה-ישנה של ‘דגל’ – חצר ראב”ד. יש שיאמרו, כי הזמנת הנין אל  נתניהו היא סמל של ניצחון.

אז יש כאן מחלוקת על כיבודים או מלחמת השקפה על חינוך ילדי ישראל? תלוי את מי שואלים. בצד הרוחני יתעקשו שמדובר אך ורק בנושאים שברומו של עולם. הפוליטיקאים יודו, לא בשיחות גלויות אמנם, שהם רוצים למקסם רווחים מהאינתיפאדה.

לדעת גורמים ב’דגל’, החלוקה ביהדות התורה של 50-50 עושה להם עוול, שכן ל’דגל’ יש הרבה יותר קולות מאשר לאגו”י החסידית. בכלל, “אם הם יקבלו את המקום הראשון והשביעי, החלוקה תהיה עוד יותר בלתי צודקת. 4 מול 3 לנו. לא סביר”.

מצד שני, ב’דגל’ מתעקשים על תפקיד ועדת הכספים (אם וכאשר תקום קואליציה עם החרדים) עבור משה גפני. כלומר, רוצים ‘גם וגם’. גם יו”ר הרשימה, גם חלוקה שוויונית וגם את התפקיד הראשון שמקבלת המפלגה.

אלא שכל זה כבר לא מעוגן בשום הסכם שנחתם בין הצדדים, והפרת ההסכם אינה מקובלת על הצד החסידי, שנוהג לומר: “הסכם הוא כמו כתובה”. מקיימים וזהו.

2.

מהי החלוקה האמיתית בין שתי התנועות – ‘דגל ואגו”י? זו שאלת מיליון הדולר, שנראה כי לאיש אין תשובה אמיתית.

בשמת תשמ”ט, כאשר שתי התנועות התמודדו בנפרד הייתה התוצאה  5 לאגו”י שניים ל’דגל’. אבל שני הצדדים מבינים שמאז חלו שינויים מהותיים ביחסי הכוחות. החיבור בין שני הצדדים נוצר לפני 30 שנה על בסיס 60 (לטובת אגו”י)  40. אבל אחרי הבחירות לעירית ירושלים, אז ניצחה ‘דגל 6:3, השתנה היחס ל-50-50 (למרות שבירושלים ניצחו הליטאים, הייתה ריצה עצמאית בעוד ערים ברחבי הארץ בהן התוצאה נטתה לטובת החסידים – וכתוצאה מכך נוצרה הפשרה).

מאז הושמעו פה ושם טענות מצד אנשי ‘דגל’ בסגנון ‘אנחנו פראיירים’ ו’אם נרוץ לבד נביא 6:3 כמו בירושלים’. אבל אף אחד לא התייחס ברצינות לקולות הללו. שכן, על זה, לא גוררים את הציבור החרדי לפילוג נוסח תשמ”ט.

אבל כשלקערת השיקולים הוכנס גם המימד ההשקפתי, הדיבורים על פילוג צברו תאוצה. ועדיין, ‘פילוג תשמ”ט’ זה לא יהיה. לא יחזור.

בסיור שערך אחד מנכבדי ‘דגל’ בכמה ערים, הוא ניסה לשלהב את הפעילים לטובת פיצול ולמען עבודה מאומצת כדי להשיג רוב מוחץ. מעדויות שהגיעו אלי עולה, שהנוכחים לא ממש הצטרפו להתלהבות שלו. חלקם הבהירו, “בלי כסף לא נזוז”, ורובם אמרו: “תשמ”ט הייתה חד פעמית, הנתונים היום שונים לגמרי. לרב שך היו עוצמות שהצליחו לשלהב את השטח, לא יהיה קל לעשות זאת היום. מה גם שהרדיפה של החסידים את הליטאים”, כפי שלפחות ראו זאת מהצד הליטאי, “לא ממש דומה למצב כיום”.

ומה באשר למתווה החינוך החדש של חסידות בעלזא? נכון שבשנתיים בהן כיהנה ‘ממשלת האחים’ בנט-לפיד בראשות נתניהו היו מאמרי המערכת בתקשורת החרדית  חוצבי להבות בגנות החינוך החרדי ממלכתי (-ממ”ח) בפרט, ולימודי ליב”ה בכלל. אחד הדברים הראשונים שעשו הח”כים החרדים  בעת כינון ממשלת נתניהו השלישית ב-2015 היה להסיר את ‘גזירות לפיד’ ובראשן לימודי הליבה והממ”חים. גם בשנים האחרונות גבר המאבק נגד בתי הספר של הממ”ח.

והנה הגיעה חסידות מרכזית באגודת ישראל ומצטרפת בריש גלי. החשש של מרן הגרי”ג אדלשטיין וראשי הישיבות הליטאיות הוא מפני “קירור האמבטיה” וסחף שימשוך אחריו חצרות וחוגים נוספים.

אגודת ישראל, מצידה, לא ממש מבינה על מה יהום הסער:  זכותו של  כל אדמו”ר להנהיג את קהל עדתו כרצונו, ללא התערבות של אף גורם בענייניה הפנימיים של החצר. ב’דגל’ עונים: ‘זכותם, אבל שלא יישבו איתנו באותה מפלגה’.

כעת דנים הצדדים, “מתוך רצון כנה” לרוץ יחד, בפתרונות שיהיו מקובלים על דעת גדולי התורה הליטאים. העימות ייעצר, מן הסתם, רגע לפני סגירת הדלת של ועדת הבחירות, אז תגיש  יהדות התורה רשימה מאוחדת, והפעילים ימהרו לתלות את השלטים הישנים: ‘כוחנו באחדותנו’.

3.

הנה, למשל, הודעה פנימית ששוגרה לפעילי ‘דגל’.

“בהיות והשותפים מאגו”י לא מצליחים לעת עתה להבטיח שלא יהיה מצב  לאחר הבחירות שכל אחד יעשה שבת לעצמו על פי רבו, ולא בהחלטה והבנה משותפת בדיון עם מרנן ורבנן גדולי התורה והחסידות שליט”א, ובהיות שמדובר בשנויים  בדברים שבעיקרי הדת, ובהיות ונאמני רבותינו נבג”ע ויבלחט”א – רבבות מצביעי אגודת החרדים דגל התורה הם רוב מנין ובנין של יהדות התורה.

“לאור האמור בימים הקרובים ייפתח קו טלפון ייעודי לנציגי הקהילות והישיבות הק’ לצורך התארגנות ראשונית  להליכה עצמאית בראש מורם וזקוף. זאת התורה לא תאה מוחלפת!”.

על החתום: “מנאי זעירי דמן חבריא מוטק’ה בלוי, יו”ר מטה פעילים ארצי זה העשור הרביעי והאמת והשלום אהבו”.

כלומר, המאבק הוא רק על אידישקייט. אבל שימו לב להערה ששורבבה: “רבבות מצביעי אגודת החרדים דגל התורה הם רוב מנין ובנין של יהדות התורה”. את זה, צריך להוכיח. ועל כך בהמשך.

4.

ביום בהיר אחד שלפו גורמים ב’דגל’ רשימה, מדויקת לכאורה, עם מספרי מצביעים בכל עיר –  פרי עבודת צוות ‘מטה פעילים ארצי’. התוצאה הסופית הציגה: 165 אלף קול לדגל התורה. הנה נמצאה ההוכחה שעוברים את אחוז החסימה.

פניתי אל הרב אברהם וובר, הנחשב ל’איש המספרים’ של ‘דגל’ ושאלתי  האם הרשימה הופקה על ידו. הוא השיב לי בשלילה, אך לדבריו עבר עליה  והנתונים ברמה גבוהה קרובים לאמת.

אז הלכתי לבדוק. התקשרתי לפעילי ‘דגל’ בכמה מקומות בארץ. התוצאות הראו לי שמדויק זה לא.

חזרתי אל ‘איש המספרים’.  הוא לא אמר שלא יכולים להיות אי דיוקים במקומות כאלו ואחרים, אבל אם בדיוק במקומות עליהם נפלתי בבדיקה יש אי דיוקים, לכאורה יש בעיה עם הרשימה.

אמור מעתה: שני הצדדים עלולים שלא לעבור את אחוז החסימה.

קחו, למשל, עיר כקריית אתא. לפי הרשימה אגו”י קיבלה 56 קולות, ולא פחות מ-556 לדגל התורה. אז הלכתי לבדוק: יש שני בתי כנסת ליטאיים בעיר. בכל אחד מהם עשרות מתפללים, גג 120 משפחות ליטאיות גרות במקום, כולל אלו שהגיעו לישוב בתקופה האחרונה. תכפילו בשנים – בעל ואשה ותנו לכל משפחה ילד מעל לגיל 18 – ועדיין לא ברור איך הגיעו ל-556?

בנוסף, בעיר יש משפחות של מאקווה. איך הגעתם למספר של 56 בלבד?

שוחחתי עם גורם ב’דגל’, שהתעקש שקרית אתא ‘מדויקת’. הוא סיפר לי שיש שם “קהילה גדולה של אברכים, כולל חיידר שקיבל מבנה חדש”. לכו תספרו לו כמה כיתות יש בכלל בחיידר החדש, כמה תלמידים בכל כיתה, וכמה אברכים בכוללים שהוקמו שם (לאחרונה הקים הרב אברמוב כולל חדש, מתוכו רוב האברכים מיובאים מרכסים השכנה).

ויש את נתניה. עוד שורה שדומה לבדיחה: בעיר שוכנת קריית צאנז. מעוז של מאות משפחות, לצד מוסדות חינוך גדולים. וכמה ברשימה? רק 1462 קולות לאגו”י ו-1500 קולות ל’דגל’. הגיוני? ממש לא.

שוחחתי עם תושב בעיר, שמכיר את הנתונים. הוא מספר שיש 1700 בעלי זכות הצבעה בקרית צאנז לבדה, ורובם מצביעים. יש להם גם בתי זקנים ומוסדות. ברור שרובם המכריע מצביע אגו”י. “איזה פעיל דגל ייכנס לבית אבות של צאנז לשכנע להצביע? ויש ישיבה, ואנשים בעיר עצמה שהנציג שמעון שר עזר להם ועוד ועוד”. וישנם גם חסידים הגרים בעיר המתפתחת. אבל ברשימה: רק 1462 קולות לאגו”י.

נדרים לבאר שבע, מקומיים עמם שוחחתי התקשו להכיר ליטאים שאינם ספרדים המתגוררים בעיר. חסידי גור מערד הגיעו בכל מערכת בחירות כדי לעבוד בבירת הנגב. ומה ברשימה? רק 16 לאגו”י ו-700 ל’דגל’.

“קודם שיבדקו אם החרדים בעיר יודעים ש’דגל’ ואגו”י התפצלו פעם, והם בטח שלא יצביעו ל’דגל’ בבחירות ארציות. אז יכול להיות שכשהבאת להם את הגר”ח קניבסקי שהבטיח ברכה – זה דיבר אליהם, יש מצב שש”סניקים הצביעו ליהדות התורה. אבל אחרי לכתו, אין מחליף בנושא הזה. אם כבר, כמה ימים אחרי יום ההילולא לרב עובדיה זצ”ל פלוס פטירת חכם שלום זצ”ל – ש”ס מן הסתם תדע לנצל זאת עד תום”.

חצור. 700 קולות לאגו”י שם יש קריה חסידית גדולה של גור, אבל גם 54, לא פחות, לדגל. איפה יש כמות כזו של ליטאים בחצור? תושבים עמם שוחחתי לא מכירים…

ומה קורה בחדרה? 432 קולות, כולם של ‘דגל’  (כמובן בלי לכלול את אנשי ‘הפלג’) ו…0 לאגו”י. “ואם באיזה בית כנסת של חב”ד, יש מי שמצביעים לאגו”י? לא יכול להיות? 0 לאגו”י בעיר גדולה כמו חדרה. זה מצחיק”, אומר לי גורם בעיר.

“במקומות בהם אין לנו אפילו בית כנסת אחד בנוסח אשכנז ‘תקעו’ מספרים יפים ל’דגל’. זה רציני?”, תוהה פעיל בכיר ב’דגל’.

גורם באגו”י מציג זווית נוספת: “ברשימה מופיעים 448 מצביעים מכפר חב”ד לאגו”י. אז ממה נפשך – אם סופרים את כפר חב”ד, מדוע מתעלמים מחסידי חב”ד בנתניה – כ-450 משפחות,  באר שבע וקריית אתא?”

5.

בקבוצה פנימית של ‘דגל’ אנשים חוששים “לפתוח פה”. אבל, יש כמה שהעזו להטיל דופי ברשימה והעירו בעדינות, פה ושם.

מאחורי הקלעים, בשיחות אישיות, הדיבורים קולחים. עוד ועוד סתירות שנמצאו בידי פעילים ממקומות שונים.

לכן, אם בכמה מהמקומות אותם בדקנו הנתונים אינם מדויקים – יש בכך כדי להטיל ‘צל שחור’ על הרשימה כולה.

בשיחה עם גורמים הקשורים להנהגה הרוחנית של דגל התורה הם אינם מוכנים להיכנס לנתוני הצבעה. “בסוף ראש הישיבהיחליט, וזו תהיה דעת תורה”.

הם גם מתעקשים שלא מדובר בשיקולים של מיקומים ברשימה, יחסי כוחות, או תפקידים ותופינים. נושא החינוך הטהור – ותו לא.

ניחוש שלי: רק כדי שלא לסכן את עולם התורה כולו באיבוד קולות, ובכך שפלג זה או אחר (הסיכון, כאמור, מרחף מעל שתי הרשימות) לא יעבור את אחוז החסימה, גוש הימין כולו יקרוס ותקום ממשלת שמאל חדשה – ההחלטה הסופית תהיה על ריצה מאוחדת.

רק חבל, שבינתיים זורם דם רע בין שני התנועות.

בסוף, זה חוצה משפחות, מקומות עבודה, שכנים. חשבנו שמחקנו את הדם הרע של תשמ”ט, נקווה שבתשפ”ג לא נחזור אל כל אותן חוויות קשות.