כעת הזמן לנקות את הראש מהשיח הרעיל והבוטה שמלווה את חיינו

תקיעות השופר שהחלו השבוע לנסר בחלל האוויר צריכות לגרום לכולנו לעצור.

כלי התקשורת יוסיפו להלעיט אותנו בחדשות הפוליטיות, בהתכתשויות הבלתי-פוסקות, בשיח הרעיל והבוטה שמלווה את חיינו בשנים האחרונות. אבל האם אנחנו חייבים לצרוך את כל ‘פניני החוכמה’ האלה? וכי זה האוויר שאנחנו רוצים לנשום, ובמיוחד בימי אלול?

אכן, מעבר לפוליטיקה יש כאן דברים חשובים העומדים על הפרק, אבל אפשר ומומלץ לקחת פסק זמן לפחות בימי אלול וחגי תשרי. זה זמן לנקות את הראש, להתעלות מעל הזמני והחולף, ולהעמיד במרכז תשומת הלב את החיים הרוחניים והערכיים שלנו.

מחשבות זרות

החסידות מפרשת בדרך מקורית את המושג ‘מחשבות זרות’. מקובל לפרש זאת כמחשבות פסולות, בלתי-ראויות. אבל אם כך, היו צריכים לקרוא להן ‘מחשבות אסורות’. ‘מחשבות זרות’ יכולות להיות טובות וראויות, אלא שהן זרות לזמן ולמקום המסוימים. מחשבה על קושיה בגמרא היא דבר נהדר, אבל כשהיא טורדת את האדם בשעת התפילה – זו ‘מחשבה זרה’.

עכשיו, בימי אלול, כל העניינים הפוליטיים הם בבחינת ‘מחשבות זרות’. זה לא הזמן להתכתשויות, להטחת השמצות זה בזה, לכיפופי ידיים. זה הזמן שבו בורא העולם מרעיף עלינו אהבה ומעורר את ליבנו להתקרב אליו, בבחינת “אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי”, ואנחנו צריכים לחפש את המשותף ולהכין את ליבנו לקראת הימים הנוראים.

הלוא בעוד כחודש, ביום הכיפורים, נעצור את הפולמוסים והוויכוחים. התקשורת תידום. ידעכו קולות ההתכתשות. כל אדם מישראל יתכנס בתוך עצמו, יתייצב מול בוראו, ויחשוב על חייו. בליבו יעברו הרהורים על המהות הפנימית של החיים, וכיצד מחוללים שינוי אמיתי בחיי היום-יום.

אלא שרכבת דוהרת אינה נבלמת בבת אחת. יום הכיפורים הוא נקודת שיא בתהליך עמוק שמתחיל בחודש אלול. את הלחיצה על הבלמים צריך לעשות כבר עכשיו, ולא חמש דקות לפני ‘כל נדרי’.

החיים האמיתיים

חודש אלול הוא עת לחשבון נפש אישי. תשומת הלב צריכה לעבור אל עצמנו. עם כל הכבוד לכל העניינים הציבוריים – יש עוד סוגיות חשובות לא פחות. איך נראים חיינו? כמה אנחנו משקיעים בלימוד תורה, בהתעלות רוחנית? באיזו מידה אנו מתמודדים עם יצרינו ומצליחים לעדן את מידותינו? והאוּמנם אנו מעניקים תשומת לב ראויה לחינוך הילדים? ומה בדבר ההשקעה בתא המשפחתי, שהוא יסוד הבית היהודי?

בסופו של דבר, אלה החיים האמיתיים. אולי הם לא ינפיקו כותרות ויפרנסו שעות שידור, אבל בהם טמון האושר האישי והגשמת הייעוד האמיתי של חיינו. תקיעות השופר של חודש אלול הן קריאת השכמה. לעצור, להירגע, להרים את הראש מעל הזרם השוצף. להעביר את מרכז הכובד אל עצמנו.

זה הזמן לחשוב על תכלית חיינו, כיהודים, חוליה שממשיכה את שרשרת הזהב של עם ישראל. זה הזמן לחזק את הקשר עם אבינו שבשמיים. וזה גם מה שיביא לנו כתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה.