כששרי רוט נתנה ‘שמועס’ של חודש אלול באולפן של אמנון לוי • צפו

אמנון לוי: שרי, אצלכם התחילו ללמוד כבר ביום ראשון, אתם לא מכירים בכלל את כל הבלגאן הזה של השביתה…

שרי רוט: אנחנו מכירים, כי אתמול קיבלתי במכשיר הטלפון שלי המון הודעות גינוי על ליברמן מצד פוליטיקאים חרדים, כי פה במדינה רק מי שדופק על השולחן מרוויח, והמורים החרדים לא דפקו על השולחן – אז גם לא קיבלו התוספות, זה לא כלל אותם. ואני רק מנסה לחשוב מה היה קורה במדינה אם החרדים היו בקואליציה, נתניהו היה למשל ראש הממשלה, והיו נותנים תוספות שכר רק לחרדים ולא לחילונים…

אמנון: ומה את חושבת כחרדית ששומעת את הוויכוח הזה על מעמד המורה, זכויות המורה, שכר המורה… ובאמת, מאיפה משלמים למורים החרדים שהם כל כך מרוצים ואף פעם לא שובתים?

שרי: אגיד לך את האמת, כשהילדים שלי היו בבתי ספר שילמתי כל חודש, כמה מאות שקלים. ההורים מוסיפים כסף כל חודש, ללימודי הבנים, לא ללימודי הבנות.

אמנון: הבנות, מה צריך שילמדו בכלל?

שרי: לא, הבנות במסגרות של חינוך ממלכתי, חינוך עצמאי, אז פחות צריך את התוספות האלו. אבל משלמים. ההורים.

יעקב אחימאיר (חתן ‘פרס ישראל לתקשורת’): אנחנו שומעים את הדברים של שרי, ואני מברך את הציבור החרדי, אם אפשר לומר כך, אם זה בכלל חשוב…

שרי: למה לא, חשוב. כל ברכה, מתקבלת בברכה.

יעקב: בהחלט. אני חושב שהמילה שביתה לא נמצאת בלקסיקון של הציבור החרדי, נכון?

שרי: נכון. הציבור החרדי רואה בלימוד התורה של הבנים ערך עליון, וגם הלימוד של הבנות, חשוב שלא יתבטלו בבית.

יעקב: כל הכבוד.

אמנון: אבל את אומרת ששילמתם כמה מאות שקלים, סתם מעניין אותי לדעת. על כל ילד כמה שילמת?

שרי: תן לי להיזכר. נדמה לי שבתלמודי תורה זה היה סך של 400 שקל, בישיבות הקטנות והגדולות משהו כמו 800 שקל. פלוס מינוס, היום זה בטח עלה.

אמנון: נניח משפחה של עשרה נפשות, חמישה מהם בנים – זה המון כסף!

שרי: נכון. אגיד לך, הכסף הזה מוכר אצלנו ככסף מעשר. עכשיו, כל יהודי צריך להוריד מהמשכורת שלו עשירית, זה על אוטומט, נניח אני מרוויחה סכום, עשירית לא שלי בכלל. אז זה נחשב לתרומה. ועדיין, אצל רוב המשפחות זה הרבה מעבר, כי נגיד ששני ההורים עובדים, ונגיד שיש להם 10 אלף שקל, אז אלף שקל תרומה, ועדיין זה לא מספיק.

אמנון: מה את אומרת על הסידור הזה, עדנה?

עדנה (הסגנית של יפה בן דוד): תראה, אני בעד חינוך שהוא שווה לכולם. מעשר זה יפה, אבל אני חושבת שצריך לתת הזדמנות שווה לכל ילדי ישראל. אני גם רואה חשיבות מאד גדולה בלימוד לימודי ליבה, של מקצועות הליבה, ואני גם חושבת שלכל סקטור יש את זכות ההתאגדות והשביתה.

אפרופו ההערה שלה על לימודי הליבה, אמנון הפנה שאלה בנושא…

אמנון לוי: שרי, אמרת שאת גאה בזה שהילדים שלך לא למדו לימודי ליבה. איך את גאה בזה?

שרי: אני חושבת שהציבור החרדי מרים את הדגל הזה ואני מעריכה את זה. תראה, אני לא מדברת על הבנות, כי הן כן לומדות לימודי ליבה, אני עצמי למדתי בבית יעקב פלוס מבחני בגרות וכל זה.

אמנון: הבנים שלך לא יודעים מילה באנגלית?

שרי: היום יודעים מילה באנגלית, אבל זה קרה עם החיים. אבל זה כי הם חכמים ולמדו את זה בכוחות עצמם, אבל בעצם ילד חרדי לומד מעט מאד אנגלית, אם בכלל. בפריפריה לומדים יותר, בריכוזים החרדיים פחות.

אמנון: שרי, איך את, אדם נאור ואינטלגנטי משלים עם זה שהילדים שלך לא למדו ליבה?

שרי: כשהילדים שלי נולדו, כמו להרגיל אותם למוצץ בפה לחשתי להם, תלמד תורה כל החיים. היה לי סבא, תלמיד של החפץ חיים, הייתי לוקחת אותם אליו, כדי שיראו מה זו תורה. וכמו שאם פולניה חולמת שבנה יהיה עורך דין, רופא או לא יודעת מה, החלום שלי היה שהילד שלי יגדל ויהיה תלמיד חכם. וזה דבר נורא חשוב לי.

אמנון: מעניין אותי מה יעקב חושב על זה.

שרי: אני בטוחה שיעקב יכבד את זה.

יעקב: אני מאד מכבד את הדברים שלה…

שרי: ידעתי…

יעקב: כל ציבור, כל מגזר בציבור הישראלי יכול לחנך את ילדיו ותלמידיו בדרך שהוא מוצא לנכון.