בית ספר לטיוח על שם ויינשטיין

בפעם הראשונה בחיי התקשרתי ביוזמתי לאיש אכיפת חוק בכיר כשאני זה שרוצה למסור מידע. ״שמעתי שויינשטיין הורה לבדוק את ביבי טורס. אני בטוח שהוא רק רוצה לקבור את זה ומשתמש בכם, אבל אם אתם במקרה רציניים, יש לי חומר גם על איש העסקים שמימן את ביבי (דדי גראוכר), גם על עוד נסיעות שיש בהן לכאורה מימון כפול והחלטתי בכל זאת להתקשר, כי כמה מקורות שלי בפרשה ביקשו לבדוק אתכם אם אתם באמת בודקים״.

איש שיחי לא נמנה על הרחמנים שבגורמי אכיפת החוק. הוא שתק כמה שניות. היה נדמה שהצעתי לו סיור מודרך בגיהנום. ״היועץ ביקש בדיקה נקודתית בשני עניינים בלבד״, הוא אמר ״אני אבדוק ואחזור אליך״.

הוא חזר. אני אחסוך לכם את התשובה המביכה (וגם את הסיכוי שייחשף). אסתפק בכך שהוא לא פגש אותי וגם לא אף אחד אחר. הוא גם לא ביקש חומר, לא רצה לדעת מי העדים האחרים שמוכנים להעיד, כלום.

הנה כמה מההנמקות בהן השתמש היועץ המשפטי לממשלה בהחליטו לא לפתוח בחקירה פלילית נגד בנימין נתניהו על מימון נסיעותיו לחו״ל, החלטה שבאה שלוש וחצי שנים אחרי שרוב העובדות פורסמו בתחקיר ״המקור״ בערוץ 10:

1. עו״ד שמרון, בא כוחו של מר נתניהו, מסר הבהרות במספר מכתבים למימון הכפול לכאורה. לפי מבחן בוזגלו, מסתבר, חשד כלפי אדם נבדק קודם כל מול עורך דינו. שלא יופתע חלילה. מעניין אם עו״ד אלי זהר התבקש על ידי הפרקליטות למסור ׳הבהרות׳ אחרי שהתגלה בסוכנות רישונטורס מימון כפול לנסיעות אולמרט. ככל שאני זוכר, לקחו את אולמרט לחקירה בהפתעה ולא נתנו לו שהות אינסופית להיערך ולייצר הסברים.

באחת הנסיעות שכביכול נבדקו, שני גורמים שילמו את כרטיס הטיסה של מר נתניהו, אחד מהם הוא הבונדס. עו״ד שימרון טען שבטעות נרשמה החשבונית של הבונדס על שם בנימין נתניהו, בעוד הייתה צריכה להירשם על שם אשתו, שרה. טעות? נציגי הבונדס העידו במשרד המבקר שהם לא היו מממנים את טיסתה של גברת נתניהו. אולי בגלל זה נעשתה ה׳טעות׳ ברישום?

יתרה מזאת, המבקר גילה בחקירתו עוד חשבוניות כפולות לכאורה בתקופה בה נתניהו היה שר אוצר. למה הן לא נבדקו?

2. משרד המבקר העביר ליועהמ״ש כבר באוגוסט 2011 עדות ישירה על העברת כספים לכאורה מאיש עסקים בשם דוד גראוכר לנהגו של נתניהו כדי שיעביר לבוס. ויינשטיין קובע שהיו סתירות בעדויות וגרסה לא עקבית, אבל ״לא נמצאה תשתית ראייתית״. איך תימצא? כשהסיפור הגיע למשרד מבקר המדינה אמר לי שם גורם בכיר ״זה יותר מטלנסקי״. אמרתי לו שהוא מגזים, אבל זה בהחלט שווה בדיקה.

מעניין איך הייתה מתגלגלת ההיסטוריה הפוליטית של ישראל, אם אחרי שטלנסקי העיד במשטרה נגד אולמרט, במקום לחקור אותו בהפתעה, החוקרים היו מפנים מכתב מנומס לעורך דינו ומבקשים הבהרות (אולי אולמרט היה ראש ממשלה עד היום).

זה מה שנעשה במקרה של נתניהו. היועץ המשפטי התמהמה ולא הורה על חקירה. משרד המבקר ביקש הסברים בכתב מעורך הדין של נתניהו. כולם סידרו את העדויות שלהם. העדה השנייה להעברת הכסף מסרה עדות המבקר. מעניין מה הייתה אומרת אם היו מופיעים אצלה בבית חוקרים. עד מרכזי בפרשה היה נפתלי בנט. העד להעברת הכספים (שגם הוא הצטנן בחלוף הזמן מחקירת המבקר ועד שהחוקרים הגיעו אליו) סיפר שהוא היה כה המום ממה שראה, שהוא חלק את הסיפור מיידית עם מי שהיה אז ראש הלשכה, בנט. איש מבקר המדינה הגיע לביתו של בנט ברעננה שפשוט ׳לא זכר׳ את הסיפור. מעניין מה היה אומר אם היו מופיעים אצלו בבית בהפתעה חוקרי יאח״ה.

3. היועץ כותב בהודעתו ״מן החומר שנאסף במשרד מבקר המדינה התבררה – בין היתר – זהותה של מי שטיפלה בארגון נסיעותיו של מר נתניהו. בגרסה שנגבתה ממנה במשרד המבקר היא טענה שמר גראוכר מימן את שהותו של מר נתניהו בחו״ל במהלך שתי נסיעות לניו יורק״. איך זה לא מביא לפתיחת חקירה פלילית? ויינשטיין הסביר שהיא חזרה בה מעדותה במשרד המבקר לגבי אחת הנסיעות. חוץ מזה, עבר המון זמן.

השורות הללו בהודעת היועץ הן אולי הביטוי החד ביותר לחוסר תום הלב של ויינשטיין. זהותה של מתאמת הנסיעות לא ״התבררה״ ולא נעליים. כל העולם ידע שאודליה כרמון שימשה בתפקיד בשנת 2006-2007. רק היועץ גילה את זה ב 2013. כרמון אפילו כתבה בגילוי לב על התפקיד הזה בספר שפרסמה ואפילו שם היה אפשר למצוא חיזוק פומבי לעדותה. אם היא באמת חזרה בה מחלק מעדותה, אי אפשר להאשים אותה. מערכת אכיפת החוק זרקה אותה לכלבים פעם אחת בפרשת קצב. היא העידה באומץ, עזרה מאוד לבסס את ההרשעה ובתמורה שופכים עד היום את דמה בכיכר העיר האינטרנטית (בניגוד לחוק) ואף אחד מהאנשים שביקשו את עזרתה במשפט קצב לא בא לעזרתה. חוץ מזה, למה שאדם שפוי יעיד נגד ראש ממשלה מכהן, כשהוא רואה שהיועץ המשפטי לממשלה שלוש שנים וחצי לא פותח אפילו בחקירה?

על פחות מזה נפתחה חקירה נגד דרעי

כשממצאי תחקיר ״המקור״ הועברו למשרד מבקר המדינה, אמר לי שם גורם בכיר ״למשטרה היה הרבה פחות חומר כשפתחו בחקירות נגד דרעי, ליברמן ונתניהו״. הוא נראה די המום שהיועץ מסרב לפתוח בחקירה.

בתום החקירה של המבקר הועברו הממצאים ליועץ. המבקר קבע שאכן היו שורה של מקרים בהם אנשי עסקים מימנו לכאורה נסיעות של בנימין נתניהו ומשפחתו לחו״ל. הוזכרו בתחקיר ״המקור״ ובמסמך המבקר שורה של אנשי עסקים שמימנו את נסיעות משפחת נתניהו לחו״ל: פויו זבלדוביץ, מרק בלזברג, ספנסר פרטרידג׳ ועוד. משרד המבקר ביקש מהיועץ המשפטי לממשלה להורות על חיקורי דין בחו״ל, פעולה שאנשי המבקר לא יכולים לבצע. רק חוקרים שיגבו עדויות בחו״ל יוכלו לאמת או להפריך את החשד שנפל פגם בשיטה הקבועה בה נתניהו נסע לחו״ל במשך שנים, כולל בהיותו שר אוצר. מיותר לציין שחיקורי דין לא נערכו, עדים מרכזיים בפרשה לא זומנו למשטרה, מושא הבדיקה, ראש הממשלה, לא נדרש למסור גרסה ואף אחד לא העלה על הדעת לערוך חיפוש במחשבים, או לתחקר כמו שצריך את סוכנת הנסיעות שלו.

אין שום ודאות שחקירה הכי רצינית בעולם הייתה מביאה לכתב אישום נגד נתניהו. אולי אפילו לא נפל פגם פלילי במעשיו, אבל כשהיועץ ממזמז שלוש וחצי שנים, כדי להודיע ביום חמישי בערב (בית קברות לחדשות, כידוע) שבגלל ״חלוף הזמן״ הוא לא פותח בחקירה פלילית, קשה להתחמק מהתחושה שעו״ד ויינשטיין גמל טובה ללקוחו לשעבר נתניהו.