הוריד את מסך הברזל: שליט בריה”מ לשעבר מיכאיל גורבצ’וב מת בגיל 91

האיש ששינה את ההיסטוריה של המאה ה-20: השליט האחרון של ברית המועצות, מיכאל גורבצ’וב, בת היום (שלישי) במוסקבה בגיל 91.

גורבצ’וב היה נשיא ברית המועצות משנת 1985 ועד התפרקותה בשנת 1991.

גורבצ׳וב היה האיש שהוביל את הרפורמות ותהליכי פתיחתה של המעצמה הקומוניסטית שהביאו לבסוף להתפרקותה  – התפרקות שהובילה להחזרת עטרת יהדות רוסיה ליושנה.

גם אחר שפרש מתפקידים פוליטים שמר גורבצ’וב על קשר חם עם רבה הראשי של רוסיה, הגאון רבי בערל לאזאר. השניים נפגשו באירועים שונים ציבוריים.

“הקהילה היהודית ברוסיה איבדה ידיד נאמן – נשיא ברית המועצות לשעבר מיכאל גורבצ’וב מת במוסקבה”, נאמר בהודעה של הקהילה.

גורבצ’וב נולד בכפר פריבולנויה במחוז סטברופול בברית המועצות ב־2 במארס 1931, למשפחת איכרים רוסית-אוקראינית פעילה מאוד במפלגה הקומוניסטית. בנעוריו  הועסק כעוזר נהג קומביין בקולחוז מקומי.

בשנת 1948 קיבל את עיטור הדגל האדום לאחר שנת קציר מוצלחת במיוחד. הוא היה אז רק בן שבע עשרה והיה למקבל הצעיר ביותר של הפרס.

בשנת 1950, תוך כדי לימודי המשפטים באוניברסיטת מוסקבה, הצטרף גורבצ’וב באופן רשמי למפלגה הקומוניסטית.

חמש שנים לאחר מכן, כשסיים את לימודיו, מונה למזכירה הראשון של הקומסומול (ארגון הנוער הקומוניסטי) במחוז לידתו, ולאחר מכן, בין השנים 1978-1970 כיהן כמזכיר ראשון של המפלגה הקומוניסטית באותו אזור. בזמן כוהנתו התיידד ופיתח קשר אישי עם ראש הקג”ב דאז יורי אנדרופוב.

בשנת 1978 הפך להיות האחראי על ענייני החקלאות בוועד המרכזי של המפלגה במוסקבה, וב־1980 התמנה לחבר מלא בוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית ובפוליטביורו (הגוף המבצעי של המפלגה).

בשנת 1985 התמונה למזכ”ל המפלגה הקומוניסטית – ומונה לשליט ברית המועצות.

בשנת 1986, בוועידה של המפלגה הקומוניסטית, הכריז על שינוי דרמטי לברית המועצות, שהתבסס על שני תהליכים: הגלסנוסט (- ‘פתיחות’) והפרסטרויקה הכלכלית והפוליטית (- ‘בנייה מחדש’).

ב־1988 הכריז על ביטול דוקטרינת ברז’נייב שקבעה כי ברית המועצות לא תיתן למדינות מזרח אירופה להיפרד מהקומוניזם – מה שהוביל למהפכה של ממש בתפיסה הפוליטית של אותן מדינות שעברו תהליכי דמוקרטיזציה. באותה תקופה תמה רשמית המלחמה הקרה.

מכאן ואילך סבלה ברית המועצות מהשינויים והמשיכה להתדרדר. הרפורמות שהחלו לא הצליחו להציל את המצב. בשיטתו החדשה של גורבצ’וב לא ניכר תכנון מרכזי והיא גם לא הובילה לשוק חופשי. הכלכלה הסובייטית עברה מקיפאון להתדרדרות מהירה.

בשנת 1990 זכה בפרס נובל לשלום. במעמד הפרס אמר: “איש אינו יודע מה תהיה התוצאה הסופית של הפרסטרויקה”.

ב־19 באוגוסט 1991 התחולל ניסיון הפיכה של שמרנים. הוא הוחזק במעצר בית בבית הקיץ שלו בחצי האי קרים, ולציבור נאמר כי הוא פורש. האזרחים פתחו בהפגנות נגד השמרנים. כוחות ביטחון נשלחו לדכא את המחאה, אך חלקם סירבו להשתתף בדיכוי המרד.

ב־21 באוגוסט התמוטטה ההפיכה, וגורבצ’וב חזר למוסקבה, אך  מעמדו לא שב למה שהיה. ב־24 באוגוסט התפטר מתפקידו כמזכיר המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות. עם תום ההפיכה החלו הרפובליקות השונות להכריז על עצמאות מלאה, ולמרות ניסיונותיו של גורבצ’וב, הרפובליקות העצמאיות החליטו ליצור ברית רופפת ולא מחייבת שכונתה ‘חבר המדינות’.

ב־25 בדצמבר התפטר מתפקידו כנשיא ברית המועצות, שחדלה להתקיים באופן רשמי.

ניסיונות לחזור לזירה הפוליטית ברוסיה הדמוקרטית כשלו כישלון חרוץ: בבחירות לנשיאות בשנת 1996 הוא קיבל תמיכה של חצי אחוז בלבד.

בשנותיו האחרונות התגורר בדובאי שבאיחוד האמירויות הערביות.

בישראל ביקר גורבצ’וב מספר פעמים לאחר שסיים את תפקידו.  הפעם האחרונה הייתה בוועידת הנשיא כאורחו של שמעון פרס ביוני 2013.