האם ראוי לשלוח מכתבי אזהרה בזמן בחירות? השופט בדימוס עונה

ועדת החקירה ל’אסון מירון’: השופט בדימוס הרן פיינשטיין אמר הערב (שלישי) כי לדעתו יש טעם לפגם בשליחת מכתבי אזהרה בתקופת בחירות.

“השאלה האם בתקופת בחירות ראוי לשלוח לשני אנשים פוליטיים אזהרה או לחכות לעד אחרי הבחירות. זה הכול. אני לא נגד המכתבים. אגב גם החוק לא מחייב את זה”, אמר פיינשטיין בראיון ל-103FM. “אני לא יודע אם נעשה שיקול פוליטי, אני חושב שנעשה פגם בהליך”.

לדבריו, מסקנות וועדת חקירה ממלכתית אינן מחייבות: “יש גם בג”ץ שאומר הממשלה חייבת לדון אבל לא לקבל. יש חוק וועדת חקירה שמאפשר לראש הוועדה לאחר התייעצות עם חברי הוועדה לשלוח מכתבי אזהרה לאנשים שעלולים להיפגע. הוועדה יכולה לקבוע ממצאים כנגדם, לכן הם שולחים מכתבי אזהרה. אני יודע במפורש שהוועדה יכולה לשלוח מכתבי אזהרה ואחר כך לא לפרסם שום דבר. אותו אדם יכול לדרוש שיפרסמו בפומבי את ההחלטה לא לפעול נגדו”.

הוא הוסיף: “נקודה אחת שאתם מתעלמים ממנה, היא השאלה מתי שולחים את מכתבי האזהרה. פה יש בעיה, מפני שהחוק קובע שיו”ר הוועדה יכול לזמן אבל לא כתוב מתי. ככל שאני יודע מעולם לא שלחו מכתבי אזהרה בתקופת בחירות, ופה יש בעיה. כשאתה שולח בתקופת בחירות לאנשים פוליטיים מכתבי אזהרה, אתה רומז ‘יש לך אחריות בעניין, הולכים לחקור נגדך'”.

בהמשך, תהה פרופ’ אריה אלדד האם הציבור זקוק למכתב על מנת לדעת שמקבלי ההחלטות גם אחראים לאירוע, ואילו פיינשטיין הסביר: “אתה צודק מבחינה ציבורית, אבל לא עובדתית. יש שני סוגי ועדות – ועדת חקירה ממלכתית וועדת בדיקה ממשלתית. ההבדל – אחת חוקרת אמת היסטורית ואחר אמת ארכיאולוגית. מה שעושה ועדת חקירה ממלכתית היא עניין היסטורי, הם לא בודקים עובדות כגופו של עניין אלא בודקים כדי למנוע לעתיד לבוא שיקרה דבר דומה”.