אליאב זוהר, בנו הבכור של ח”כ מיקי זוהר מהליכוד, מתמודד בעונה התשיעית של תכנית הריאליטי ‘הכוכב הבא” בקשת 12. השיר עמו הופיע הפך להצלחה, ומאז הוא כבר לא יכול ללכת ברחוב מבלי שייגשו אליו.
רוצה לדעת אם הפרטים שלך נכונים בפנקס הבוחרים? כאן תמצא תשובה
בראיון עם לירון שמם במגזין ‘מאקו’, הוא מספר איך כל ההצלחה שבאה עליו לטובה קורית בזכות הקב”ה. הנה קטעים.
אליאב, בן 22, גדל בקריית גת, ונכון לעכשיו אין לו תוכנית לעזוב את בית הוריו. “כיף לי בבית, עם האוכל של אמא. קשה לי לעזוב את החום המרוקאי, הדג של שבת. אני גם מאוד קשור לאחי הקטן”, הוא אומר.
לא פשוט להיות ילד של פוליטיקאי. הידיעות בחדשות, התגובות.
“טוקבקים תמיד יהיו, חלק טובים חלק אחרים, ברוך השם, מכל מה שקראתי עד עכשיו, גם אנשים שלא אוהבים אותו וסולדים מהדעות הפוליטיות שלו יודעים לעשות את ההפרדה – זה אליאב והוא מוזיקאי, וזה מיקי זוהר והוא פוליטיקאי”.
איך היחסים ביניכם?
“הוא החבר הכי טוב שלי, הוא בן 42, יש 20 שנה בינינו, אז הוא בעצמו ילד. יש לנו פתיחות-יתר, זה כמו חבר. פוליטיקאי שעוזב חיים בחוץ מרוויח פחות ממה שהיה רגיל, אז הוא בא לקדש את המטרה שלו, לעזור לעם. אבא שלי בא עם אג’נדה ובין אם היא מוצאת חן בעיני ההוא ולא מוצא חן בעיני זה, אני יודע שהוא קם בבוקר בשביל לתרום. ואני תומך בו ובעשייה שלו”.
יש לך שאיפות גדולות? לאן אתה רוצה להגיע?
“אני אוהב להציב יעדים קטנים ולכבוש אותם לאט-לאט. אני בן אדם מאוד מאמין, אני פריק של קברי צדיקים”.
אז לפני האודישן הראשון הלכת להשתטח?
“אני משתטח שלוש פעמים בשבוע. יש לי מסלול קבוע, בין יום ראשון לשלישי אני מקפיד ללכת לבאבא סאלי, כל יום שישי אני במערת המכפלה בחברון, וכל מוצ”ש אני בירושלים עושה את הסבב שלי, דוד המלך, הכותל, רחל אמנו, שמואל הנביא. כל חודש אני הולך ל-30 קברי צדיקים. זאת מצווה”.
זה בטח יהיה יותר מסובך עכשיו כשאתה מפורסם.
“כבר עוצרים אותי בקברי צדיקים, ניגשות אלי נערות דתיות במערת המכפלה, אנחנו מצטלמים מרחוק כמובן, שלא יהיה מגע. אני לא מתבייש באמונה שלי. אני לא אופיע בשבת אף פעם, לעולם לא אתפרנס בשבת, לא יהיה בארבי שישי, נגיד ככה. הקב”ה עזר לי בכל דבר. לדעתי כל מה שקורה עכשיו זה בזכות התפילות שלי”.
יש לך תפילה ספציפית?
“אני כל בוקר מניח תפילין, קורא התיקון הכללי, אומר שמע ישראל, ויש לי תפילה קבועה: ‘הקב”ה, תן לי להצליח בקנה מידה עצום, מעבר לכל דמיון שיש לי, במוזיקה