‘גן החיות’ של סנפרוסט: שאלנו מומחה כשרות – מה צריך לעשות?

אחרי תלונות של לקוחות שמצאו חתיכת נחש, ראש עכבר, שבלולים, וחלקי רגל של ציפור בתוך מוצרי חברת ‘סנפרוסט’ שבבעלות חברת ‘תנובה – ד”ר מרינה צדקין-תמיר, מומחית לבטיחות מזון, מתחה היום ביקורת על התנהלות החברה.

“במדינות מפותחות המפעל הזה היה צריך להיסגר לפני חודש, כשגילו בפעם הראשונה חלקי עכבר. זה מזעזע לכל הדעות”, אמרה לרשת ב’.

ומה אומרים מומחי הכשרות?

חרדים 10 שוחח  עם הרב יוסף דורפמן, מומחה בינלאומי לכשרות המזון, האחראי על מפעלים רבים ברחבי העולם, מעניק הרצאות בכל רחבי הגלובוס, ונחשב לפורץ דרך בתחום של בדיקת חרקים במזון.

הרב דורפמן, אנו צריכים לחשוש מבחינה הלכתית?

“יש בדיחות רבות על כך, שמצאו שם גן חיות…”

מה צרכן צריך לעשות בשלב זה, כאשר מתגלים כל הזמן ממצאים חדשים?

“לגבי הכשרות, יש במוצרים שתי כשרויות. גם בד”ץ ‘העדה החרדית’ וגם ‘בית יוסף’ ויש גם רבנות. חשוב לציין שבגופי כשרות לא מקפידים כי אין ברירה במוצרים כמו שעועית או אפונה או גזר שמשגיח יכול לבדוק אחד אחד.

“הביקורות של הכשרות במוצרים האלה זה מתמקדות יותר בחרקים, האחריות לגבי ממצאים חריגים כאלה זה על המפעל ועל הבקרות איכות, על מכונות.

“יש מכונות שאמורות לזהות ממצא חריג שהוא לא שעועית או לא אפונה וכדומה – והוא אמור להוציא אותו החוצה. זה במפעלים משוכללים. את המערכת של סנפרוסט איני מכיר, אבל זאת חברה מאוד גדולה ומוכרת. אמורה להיות שם בקרת איכות שלא יקרו דברים כאלה. לדוגמה, באפונה אנחנו נתקלים הרבה פעמים בחלזונות באופן כללי, בכלל החברות, לא משנה באיזה חברות.

“הסיבה לכך: החלזונות עצמם, השבלולים האלה, הם בגודל של האפונה ומה שקורה זה שבמכונות שטיפה, הם יעברו כמו שהאפונה עוברת, אותו דבר יכולים לעבור השבלולים האלה.

“לכן זה דברים שלעיתים קורים, ולכן צריך הצרכן להעיף מבט באופן כשרותי, לפני שהוא שופך לסיר. באפונה השבלולים יצופו למעלה. לעומת זאת בשעועית ודברים כאלה, זה ממצאים גדולים שיראו אותם.

“בשנים האחרונות מצאו נחש בתוך חסה, או צפרדעים בתוך חסה, זה דבר שיכול לקרות. מזה לא מתרגשים גם בגופי כשרות. אמנם זה לא נעים במיוחד – כאשר היום כל אדם מעלה לרשת מה שהוא מצא. לא נעים לראות שמצאו בתוך חסה נחש.

“מבחינת גוף הכשרות, אנחנו לא מתייחסים כל כך לנחש. מדוע? כי הנחש כולם יראו אותו. לא שאנחנו בכוונה נכניס נחשים, אבל הממצא הזה פחות מדאיג אותנו לעומת חרקים. בחרקים אדם לא יודע מה לחפש, זה הוא לא יכול לדעת. אבל צפרדע או דבר שהיה בתוך המכולה שהעבירו ובאריזה לא רואים אותה, ניתן לראות”.

אנחנו לא מדברים כעת על חסה, אלא על שעועית ואפונה.

“אמרתי שזה ממצאים מאוד חריגים. בקרת איכות צריכה לעלות על זה. מה יותר טוב – לנגוס בתפוח ולראות תולעת מאשר לראות חצי תולעת? פה ראינו חתיכה קטנה של נחש. אני מקווה שבעוד שקיות לא נמצא את המשך הנחש.

צריך להפסיק לצרוך את המוצרים?

“אני לא חושב שצריך להפסיק לצרוך את זה, אני חושב שמספיק לבדוק את זה כמו תמיד, שאדם צריך לבדוק את המוצר”.

מה עושים כעת, כשפיתאום מתברר שיש כל כך הרבה ממצאים כאלה?

“כרגע זה היה שלוש פעמים על המזל שלהם, חילזון זה בטח היה באפונה שם זה קורה, השבלולים זה יותר שכיח, אבל מיד הוא צף במים ונגלה אותו. מבחינה כשרותית שהאדם יניח בתוך המים הוא מיד יצוף לו או יסתכל ויראה את החתיכת נחש.

“אנחנו לא חוששים שאדם יבוא ויאכל את זה, אבל מבחינת היגיינה – התפקיד של החברה לעשות ריקול. אני מקווה שזה לא יחזור, אבל לפעמים יש יתרונות במדיה, כשדבר כזה קורה ומפחיד את החברה.

“גם פה זה ישפיע, וחוץ מהמכונות יוסיפו עוד אמצעי בקרה. הייתי במפעל עגבניות בחו”ל,  יש מכונה שיש בה לייזר שמגלה עגבניה ירוקה – והוא מוציא אותה החוצה.

“בהודו, במלפפונים חמוצים, יש בהם תולעים. זה לא כמו בארץ. אז  יש עכשיו מכונה חדשה שאמורה לזהות דרך לייזר ורנטגן את המקום הנגוע ולהוציא אותו החוצה. אני מאמין שגם לסנפורסט יש מכונות משוכללות”.

מה ההמלצות לאנשים שרוכשים ירקות ופירות קפואים?

“תמיד להסתכל על המוצר לפני – לעבור קלות על המוצר. רצוי להתבונן לא יותר משנייה. ה’חכמת אדם’ כותב, שגם על מוצרים שמוחזקים כנקיים הוא אומר ליראי שמים להתבונן לפני שמכניסים משהו לפה שלו. הוא כותב: “ראוי לאדם להסתכל במה שאוכל ועל ידי זה ינצל מכמה תולעים, ומעיד אני עלי שכמה פעמים ניצלתי על ידי זה ב”ה”.

“גזר אין בו בעיה של תולעים, זה מוחזק כנקי. יכול להיות שאתה בא לנגוס – נעמד עליו זבוב. אז ‘החכמת אדם’ אומר שניצל מזה שהסתכל לפני שהכניס לפה. זאת המלצה לכל אדם – זה לעבור קלות, לא צריך אפילו לשטוף”.