צפו: ראש הישיבה מגור ניחם את משפחת גלושטיין – וכולם דמעו

במוצאי שבת האחרון, לאחר האסון הכבד בו נספו מרת שושנה גלושטיין ושתי בנותיה חיה שרה וחנה ע”ה, נכנס אחד מבני המשפחה אל ראש הישיבה מגור, הגר”ש אלתר –  וביקש ממנו לכתוב לאבלים מכתב ניחומים על אסונם הנורא.

אלא שראש הישיבה הביע את רצונו לעלות בעצמו אל בית האבלים ולהשתתף מקרוב באבלם הכבד.

זמן קצר לאחר מכן נכנס  ראש הישיבה לבית האבלים ובמשך דקות ארוכות ישב להאזין בעיניים דומעות לאב ולבנים האבלים. לאחר שסיימו לספר על האימא והבנות שחייהם נגדעו, פתח בדברי ניחום מרגשים – ועין לא נותרה יבשה.

להלן הדברים המלאים של ראש הישיבה: “לשפת אמת – נפטר אח בצעירותו בגיל ארבעים, והוא השאיר 14  יתומים. כשהשפת אמת קם מ’השבעה’ הוא אמר: כזאת אכזריות יכול לעשות רק בעל הרחמים. רק בעל הרחמים. לא בשר ודם. במילים האלה מקופל הכל.

“הגמרא אומרת בשילוח הקן, אסור להגיד שהקב”ה אמר ‘לא תקח האם על הבנים’ בגלל רחמים – עושה מדותיו של הקב”ה רחמים ואינן אלא גזירות. כשאומרים לא לקחת האם מצפורים – את זה אתה מבין, וכשאני לוקח ‘אם על בנים רֻטָּשָׁה’ – אז אתה לא מבין? זה גם רחמים.

“אנחנו לא מבינים, אנחנו לא יודעים, אי אפשר לדעת, אבל זה רחמים גמורים, הקב”ה הוא אב הרחמן, אנחנו לא מבינים, היא מבינה – היא והאחיות, שמה מבינים היטב. פה יש את השאלה, אבל אחרי השאלה יש את התשובה, הקב”ה הוא אב הרחמן.

“כתוב בפסוק שהקב”ה אומר לא לענות יתום, כי אם תענה אותו אני ישמע את הצעקה שלו, ובסוף הפרשה כתוב ‘ושמעתי כי חנון אני’. נשאלת שאלה, אסור לענות יתום? מי עשה אותו יתום? מי אילמן? מי ייתם? אתה הרבונו של עולם, איפה הרחמנות? אומר הקב”ה ‘ושמעתי כי חנון אני’ – אני חנון, זה מדת הרחמים!

“אנחנו לא יודעים, אנחנו לא מבינים, אבל זו הנחמה היחידה שאפשר בה להיאחז, לדעת שיש פה רחמים, יש פה אב הרחמן שפורס את הכנפיים, אבי יתומים ודיין על האלמנים, הוא משגיח והוא נותן כח, והוא מחזק. אין תשובה אחרת, אי אפשר בכלל לגעת פה אחרת בשאלה.

“וכששומעים מה שהיה פה, איזו אמא היא היתה, איזו אשת חבר היא היתה, את ההפלגות, ואת הכיבוד אב ואם – למען יאריכון ימיך, אז השאלות נהיות עוד יותר גדולות, כמו שכתוב בגמרא היכן אריכות ימיו של זה. אבל הקב”ה הוא אב הרחמן, הוא יודע, שום דבר לא קורה בלי סיבה. זה הדבר היחידי שאנחנו יכולים…

“זה לא נגמר, כי כשהבנים רואים כאלה דברים מאמא ומאבא, הם ממשיכים, יש לכם את זה בדם, יש לכם את זה בנפש, את התכונות, את הלתת על תורה, את הלתת על כיבוד אב, את הלתת, את הלוותר, תמיד לתת בשביל השני – גם כשרוצים, יש לכם את זה, זה לא נגמר, זה נמצא, זה נמצא. ואבי יתומים יגדל אותכם, את כולם, באופן שצריך להיות.

“המקום ינחם אתכם, ה’ יתן לכם כח לשמור את הבית, עם כל המעלות, וה’ יחזק אותכם, אלקים יחנך בני. ויהיו רק בשורות טובות”.