44 מיליון ש”ח: תביעת ענק הוגשה נגד ‘עֲרֵבִים’ של ‘קופת העיר’

פרסום ראשון בחרדים 10: תביעה מעניינת הוגשה אמש (שלישי) לבית המשפט המחוזי בתל-אביב כנגד  תכנית ‘ערבים’ – קרנות לאלמנות ויתומים של ‘קופת העיר’.

מדובר בבקשה לאישור ניהול תביעה ייצוגית, שמאחוריה עומדים 13 תובעים.

התביעה הוגשה באמצעות עורכי הדין צביקה מצקין, פיני קלמן ואור סלומון.

חלק מהעותרים דורשים סכומים קטנים יחסית, אבל כמחצית מהם מבקשים 200 אלף שקל לכל אחד. בסך הכל מדובר בתביעה של למעלה מ-2.5 מיליון שקלים.

לדברי העותרים, תביעה ייצוגית בעילה דומה מתבררת בימים אלו בפני השופטת אגמון גונן.

“עניינה של בקשה זו במציאות קפקאית שבה גוף המספק שירותי ביטוח נמנע מלכנות עצמו חברת ביטוח ונמנע במודע מלפעול להשגת רישיון מבטח כנדרש בדין, וכך חומק מהרגולציה הענפה החלה על גופים מבטחים בדין הישראלי, וכל זאת תחת אצטלה מלאכותית של עמותת צדקה ותרומה בקהילה החרדית”, כותבים עורכי הדין.

לדברי העותרים, “בעטיו של חוסר הפיקוח, המשיבה מנצלת את פערי הכוחות העמוקים בינה לבין המבוטחים והמוטבים, שחלק ניכר מהם נמנה עם ציבור הקהילות החרדיות, באופן המאפשר לה לכפות עליהם הסדרים פסולים, ולהשתמש באמון שהם רוכשים לה כקרדום לחפור בו תוך עשיית עושר ולא במשפט על גבם של יתומים”.

העותרים מסבירים לבית המשפט כי “בקהילות החרדיות, נהוג ששידוכי הילדים לנישואין מתבצעים ככלל על ידי ההורים  שגם דואגים להעמדת הון ראשוני שיאפשר מחייה נאותה ומכובדת לזוג הצעיר. המשיבה מתחייבת בפני המצטרף לתוכניות כי במקרה של ח״ו פטירת הורה, שתעמיד בסכנה את סיכוייו למציאת שידוך, תעמיד לילדיו סכום כסף בהתאם לתנאי התוכניות, שמטרתו להבטיח את צורכיהם”.

איך מתבצע הדבר?

לתוכניות מנגנון גבייה פשוט: “במסגרת תוכנית ‘ערבים’ המשיבה גובה מחברי התוכנית כספים מדי חודש בחודשו, כתלות במספר מקרי הפטירה של חברי התוכניות בתקופה הרלוונטית. באמצעות דמי הגבייה, מקימה ערבים קרן לטובת המוטב הרלוונטי שנקבע על ידי הנפטר, בסך 200,000 ש״ח במסגרת תוכנית ‘ערבים’, ובסך 400,000 ש״ח במסגרת תוכנית ‘ערבים בשלמות’. הגבייה המקסימלית החודשית בתוכנית ‘ערבים’ היא בסך 72 ש״ח, ובתוכנית ‘ערבים בשלמות’ בסך 144 ש״ח”.

“בהתאם לאתר האינטרנט של ‘ערבים’ כספי הקרן המגויסים עקב אירוע הפטירה מופקדים ב’חשבון מיוחד’ של המשפחה המנוהל על ידי המשיבה, המפקידה את הכספים כביכול בפיקדונות בנקאיים סולידיים לפי הוראות רבני ערבים ובהתאם להנחיות הרבנים גדולי הדור“.

מערך יחסי הגומלין בין ערבים לחברי התוכניות מוסדר בתקנון המכיל חוזה אחיד בן עמוד אחד בלבד.

לדברי העותרים, יש בעמוד זה הסדרים המנוגדים חזיתית “להסדרים הקובעים במסגרת הנורמטיבית המסדירה את ענף הביטוח בישראל לא כל שכן לדין הכללי, ולא בכדי המשיבה עושה בה שימוש פורה לקיפוח המבוטחים והמוטבים של התוכניות, תוך הפרה בוטה של הדין ובניגוד לתקנת הציבור”.

העותרים מזכירים את הביקורת לה זכה התקנון על ידי רשם העמותות כבר ב-2016, אז ערך הרשם ביקורת לאחר שקיבל תלונה ממשפחת מ’, בה אב המשפחה המנוח י.מ. ז”ל נפטר.

המשפחה טענה, שערבים סירבה להעביר את כספי התגמול בטענה שהבת… מבצעת שירות לאומי.

איך זה קשור? ל’ערבים’ הפתרונים.

במסגרת אותה בדיקה ביקר הרשם את התנהלות המשיבה ובכלל זאת את אופן קבלת ההחלטות בבקשות תמיכה והוראות התקנון.

העותרים מוסיפים וטוענים, כי “לכל הפחות חלק ניכר מחברי הקבוצה, עמם נמנים המבקשים, אינם מכירים את הוראות התקנון על הסדריו הפסולים. כמפורט בבקשה זו בעת ההצטרפות לתוכניות המשיבה מסתפקת בקבלת אישור סתמי של אחד מנציגי המשפחה במסגרת שיחת טלפון בדבר קריאת הוראות התקנון, וככלל, לא מספקת למצטרפים החדשים הסבר משמעותי ונאות על הוראותיו”.

עוד טוענים העותרים כי סקירה שערכו בדבר התנהלותה התאגידית והחשבונאית של ערבים – על בסיס המסמכים החלקיים הגלויים אותם מצאו – העלתה כי ערבים “רושמת את כספי הקרנות כנכסים שלה, ולא כהתחייבויות כלפי המוטבים”.

כך מצאו למשל כי בשנים 2020-2011 “הוציאה המשיבה סכומים במיליוני ש״ח מכספי הקרנות ורשמה אותם כהכנסות שלה. זאת, על מנת שישמשו כביכול לפעילותה, מבלי לציין לאיזו פעילות”.

דוגמה נוספת: “המשיבה השקיעה ביוזמתה סכום עתק בסך כ-47 מיליון ש״ח בחברת מגוריט בע״מ הנסחרת בבורסה ובחברת הניהול שלה, מתוך כספי הקרנות, מבלי שהיא מיידעת ו/או מקבלת את הסכמת חברי התוכניות. הדברים חמודים במיוחד שכן מדובר בהשקעה בעלת מאפייני סיכון גבוהים ולבטח שונים בתכלית מאלו הטמונים בהשקעה ב’פיקדונות בנקאיים סולידיים’ כפי שהתחייבה המשיבה לנהל את כספי הקרנות.

“לימים, התברר שמדובר בהשקעה כושלת, בגינה נרשם הפסד בסך של כ-18 ממליון ש״ח בשנת 2020, שכאמור שניטלו מהקרנות שגויסו בעבור מוטבים של חברי תוכניות שנפטרו”.

העותרים מוסיפים ומסבירים לשופטים, כי לקהילה החרדית מאפיינים ייחודיים. מחד, אין חולק ששירות הביטוח שמציעה ערבים חשוב וחיוני, והתוכניות מטעמה אף מוגדרות כחובה דתית על ידי הרבנים גדולי הדור, שדעתם היא דעת תורה ומפורסמות באתרי האינטרנט של ערבים.

לפיכך, כך טוענים הערבים, יש נטייה של חלק מהקהילה להתקשר בעסקה בלי לעמוד באופן דקדקני על הפגיעה בזכויותיהם בעת ההתקשרות וביצועה שכן הם סומכים על המלצתם ודעתם של הרבנים. הם גם מורתעים לפעול כנגד ערבים המגובה בסמכות הלכתית, לטענת המשיבים “מהטעם שהם מוטעים באשר למהות השירות, שהינו שירות ביטוח, ומפאת מורכבותו, ובפרט כשמדובר בפרטים שאין להם הבנה בעולם הצרכנות והמסחר בשל מאפייני הקהילה בה גדלו”.

זהו סיפורה של משפחת ק’ שאבי משפחתם נפטר, של משפחת ק. שאם משפחתה נפטרה ושל משפחת מ’ שאביה נפטר. “המשפחות הכאובות פנו למשיבה בכדי שזו תפעל לפי התחייבויותיה עקב התרחשות האירוע הביטוחי. ואולם, המשיבה הסתמכה על ההסדרים פסולים המסדירים את ההתקשרות וסירבה להעביר את התגמול שהמשפחות הכאובות זכאיות לו, וזקוקות לו”.

וזהו סיפורה של משפחת כ’, שהצטרפה לתוכנית באופן פיזי באמצעות טופס שפורסם במקומון לפני כמה שנים: למיטב זכרונם צורף התקנון לטופס אבל הם לא ממש קיבלו הסבר על הוראותיו. וכך, הם שילמו כסף, כ-72 שקל לחודש, ובסך הכול 4,320.

באחד הימים ערך אחד מבני המשפחה שיחה עם נציגת ‘ערבים’ וסיפר לה ששמע שיש חברים בתוכנית שחוו קשיים בבואם לגבות את כספי הקרנות שגויסו עבורם. הנציגה הפנתה אותו להוראות התקנון וציינה, בין היתר, שכספי הקרנות שיגויסו משולמים רק למוטבים ״שבאמת מגיע להם״ בהתאם לתקנון, וציינה כי המוטב צריך להיות ״במצב רוחני טוב״.

הנציגה ציינה, שאף אם יוחלט שמוטב של חבר תוכנית שנפטר אינו זכאי לכספי קרן שנאספו, לפחות הכספים שנגבו מאותו חבר הינם צדקה. לעתירה מצורפת, אגב, הקלטה של אותה שיחה!

הנה עוד סיפור: סיפורה של משפחת ק. שהקפידה במהלך השנים על ביצוע תשלומים קבועים לעמותה, מאז היווסדה ב-2006. האם מספרת שבמהלך השנים לא הסכים בעלה ז”ל לוותר על הוראת הקבע, כי “רצה להבטיח כיסוי כלכלי למשפחתו אם ח״ו יתרחש אירוע פטירה מצער”.

ואז חלה החמרה רפואית במצבו, כשבמקביל פוטרה אשתו מעבודתה כשהיא דואגת לצרכיו משך שנתיים וחצי עד שנפטר.

הפטירה אירעה כשבוע לאחר שבני הזוג סיימו לתאם את התיאומים האחרונים הקשורים לחתונם בנם שהיה חייל. בין השאר החליטו לסייע לו ולאשתו לעתיד וכן התחייבו לביתם, שהייתה נשואה באותה עת כבר כ-5 שנים לשאת בתשלום המשכנתא עד שהיא ובן זוגה יתבססו כלכלית.

האב נפטר, ואשתו, אלמנה טריה מבולבלת ושבורת-לב, התקשרה לעמותה. היא התבקשה למלא שאלון על מצבה הכלכלי ובין השאר ציינה שהיא משתמשת בביטוח החיים של בעלה ז”ל כדי לעמוד בעול תשלומי ההלוואות.

ואז, זומנה האלמנה לשיחה עם אחד מקודקודי ערבים שהסביר לה לתדהמתה, “לא מגיע לך כלום״. כשהיא עצובה לגמרי שבה אחרי שעה בשנית אל משרדי העמותה וביקשה לקבל מסמך שהוצג לה במסגרת אותה שיחה עם הקודקוד, שם מופיע דף הוראת הקבע החתומה על ידי בעלה.

האיש סירב לתת לה את הדף, ואמר, ״אולי את רוצה לתבוע אותי?״

אבל היא התעקשה, כך גם האיש שהסביר לה, שאם ברצונה לקבל את הדף לעיונה עליה לפנות לעורך דין.

היא מיהרה להגיש תביעה, שהופנתה לבוררות, אבל ב’ערבים’ לא השיבו למכתביה, וכך גם הבורר, רב ידוע, שהתחמק מלקיים את דיון הבוררות.

הנה עוד סיפור:

למשפחת ק’ תושבי ירושלים 4 ילדים. האב היה אברך, האם עבדה בחצי משרה בעבודה. במשך שנים הם שילמו ל’ערבים’, עד שיום אחד נהרגה האם בתאונת דרכים קשה. חיי המשפחה השתנו באחת.

ואז הגיעו האב ובתו למשרדי ‘ערבים’ לברר מהן זכויותיהם. במסגרת מילוי השאלון הם כתבו שלאם היה ביטוח חיים. לדבריהם, “התנהגות המשיבה במסגרת הביקור הייתה פוגענית ומזלזלת, ומשך תקופה ארוכה, המשיבה לא העבירה את התגמול ולא סיפקה מענה במסגרת שיחות רבות שקיימו”.

“הבירורים האלה לוקחים זמן”, ענתה טלפנית לבת באחת מהשיחות הטלפוניות שערכה, כשהיא מוסיפה שהסכום אותו יקבלו מביטוח החיים יקוזז מהסכום שערבים יעבירו להם, ו”מדובר בהתנהלות שגרתית”, כך הוסיפה.

״הגב׳…בדרך כלל כשאנשים יש להם, אהה… ביטוחים אחרי תאונות ודברים כאלה, אז, אהה… אחרי ש… מביאים לנו אסמכתאות, וזה לא סיפור ראשון, לצערנו, היו כבר כמה וכמה מקרים כאלה, אנשים שמביאים את האישור הסופי כמה הם מקבלים מהביטוח, לפי זה אנחנו מ…. מאשרים את הסכום שמגיע״, כך הטלפנית.

״את מבינה? אם ביטוח לכל ילד חמישים אלף שקל אז הילד יקבל רק מאה חמישים, הוא לא יקבל חמישים. עכשיו, אם הוא יגיד לעומת זאת ״יש לי חובות של, אהה… מיליון״, אז בסדר, יתחשבו בזה, אבל… נניח שאין ב… אין לו חובות, כן?… אחד מהכללים זה שאם בן אדם יש לו סכום של מאתיים אלף שקל לכל ילד הוא לא אמור לקבל ערבים״.

הקלטות מצורפות כמובן לתביעה.

עד כה, אגב, כל פניותיהם עלו בתוהו, כשנה וחצי ממועד פטירת האם.

עוד סיפור?

סיפורה של משפחת מ’ שאביהם נפטר והיה חבר כ-10 שנים ב’ערבים’. הוא הותיר בת יתומה בגיל 18, שטרם נישאה. פניותיהם לא הועילו, אחד מקודקודי העמותה דרש מהם לקבל תשובה “בבית הכנסת בו הוא לומד”, קבע כמה פגישות איתם ולא טרח להופיע אליהן, ניתק שיחת טלפון פתאומית ולבסוף, הודיעו ‘ערבים’ למשפחה כי הם משתייכים “למגזר לא ראוי”, הבת מבצעת שירות לאומי (הבת ביצעה שירות בבית החולים שטיפל במסירות באביה), ולפיכך, שישכחו מכסף.

טוענים העותרים, “לא תעזור למשיבה האצטלה החברתית שתחתיה היא מתכסה, ואין במילים כגון ‘תרומה’, ‘צדקה’, ‘מצווה’ כדי לטשטש את העובדה שמדובר במוצר ביטוחי לכל דבר ועניין כנגזר מהוראות הדין והפסיקה. לא תועיל למשיבה בחירתה הבלתי מקרית להתאגד כעמותה, שעה שמדובר בגוף המספק שירות ביטוח באופן מובהק”.

“מטבע הדברים”, הם מודים, “בשלב זה קיימים פערי מידע באשר לאופן שבו המשיבה מנהלת את כספי הקרנות שגויסו בעבור המוטבים של התוכניות. יחד עם זאת, אנו סבורים שראוי בשלב זה לכלול סקירה אודות התנהלותה התאגידית והחשבונאית של המשיבה על בסיס המידע הגלוי והנגיש, בראש ובראשונה, כדי להמחיש שהסכנות הנובעות מהשארת המצב על כנו אינן תאורטיות גרידא, אלא התממשו ובאו לידי ביטוי בהתנהלות חמורה ורשלנית שהסבה לכספי המוטבים המוחזקים ומנוהלים על ידי המשיבה בקרנות נזקים כבדים”.

באשר להשקעות ערבים, טוענים העותרים כי “המשיבה מנהלת את כספי הקרנות תוך חריגה אבסורדית ממאפייני ההשקעה והסיכון להם היא מתחייבת, שכזכור מתמצים בהשקעה בפקדונות בנקאיים סולידיים. המשיבה לא מעדכנת את חברי התוכניות והמוטבים על השינוי בפרופיל הסיכון של אפיקי ההשקעה שנבחרו ולא מבקשת את הסכמתם”.

לפי דו״ח 2016, המשיבה נטלה סכום עצום בסך כ-47 מיליון ש״ח מתוך כספי הקרנות לצורך ביצוע השקעות ארוכות טווח. המשיבה התקשרה בהסכם השקעה עם מגוריט ישראל בע״מ (״מגוריט״) בסך כ-47.5 מיליון ש״ח בתמורה ל-47,560,000 מניות המהוות כ-19.77% מהונה המונפק של מגוריט ביום 31.12.2016. בהתאם להסכם חל על המניות הסדר חסימה עד 18 חודשים לאחר מועד תחילת המסחר בהן.

“מגוריט היא קרן להשקעות במקרקעין שמטרתה העיקרית היא השקעה בתחום נדל״ן מניב למגורים בישראל ובכך לאפשר למשקיעים להשתתף באופן לא ישיר ברכישה והחזקת פרויקטים של דירות מגורים להשכרה בישראל, תוך פיזור הסיכונים הכרוכים בהשקעה בנכסים מניבים. כחלק מהסכם ההשקעה, הוקצו למשיבה 33% במניות החברה ריט אינדקס ניהול בע״מ, שהיא חברה פרטית שעיסוקה היחיד הוא ניהול מגוריט (״מגוריט ניהול״). בשנת 2017 רכשה המשיבה מניות נוספות של מגוריט בסך של 1.443 מיליון ש״ח, והעלתה את שיעור החזקתה בקרן ל-20.48% (ר׳ ביאור 7 לדוח כספי 2017)”.

העותרים מצטטים כתבה מדה-מרקר שם נכתב, כי ״כשהתקשורת הכלכלית פקפקה בכדאיות ההשקעה בשכירות למגורים, טענו מקורבי קופת העיר כי ‘ערבים’ סובלת משחיקת הקרנות ביחס למחירי הדיור, ושמגוריט מאפשרת לה לראשונה להשקיע בדירות. לטענתם, החברה לא סיכנה את הכסף אלא הבטיחה את ערכו לטווח ארוך… הקריסה במניה הסבה לקופת העיר ול’ערבים’ הפסדים על הנייר של כ-12 מיליון שקל״.

“במסגרת דוח כספי 2020 המשיבה מפרטת כי מכרה חלק מהחזקותיה במגוריט. לאחר הפחתת שיעור ההחזקה, החליטה המשיבה כי החל משנת דוח 2020 תחושב ההפרשה לירידת ערך בהתבסס על שווי השוק של המניות.  כתוצאה מכך, בשנת 2020, רשמה המשיבה ניכוי בגין הפרשה לירידת ערך כתוצאה מההשקעה בסכום עתק של 17,843,421 ש״ח.

זאת ועוד: גם ההחזקות הקיימות של המשיבה במגוריט ניהול מצויות בחשיפה משמעותית עקב הליכים משפטיים. לפי דיווח מיום 7.7.2022 המשיבה מחזיקה 10.2% בהון המניות המונפק והנפרע של מגוריט ניהול ו/או בזכויות לרווחיה. ביום 22.3.2020 הוגשה כנגד מגוריט תביעה ייצוגית ת״צ 40970-03-20 דה לנגה נ׳ מגוריט ישראל בע״מ, ובה טענות להפרות חובות אמון וזהירות של נושאי משרה בכירים. לפי הנטען שם, הפרות אלו הגיעו לשיאן בהנפקה בלתי-אחידה ומקפחת של מניות שביצעה מגוריט בהובלת בעלי השליטה בחודש נובמבר 2019, שאושרה שלא כדין, ובית המשפט שם מתבקש להורות על סעד של חשבון. כמו כן, ביום 3.8.2022 הגישה מגוריט דיווח ובו הודיעה כי קיבלה בקשה לגילוי מסמכים מטעם בעלי מניות של החברה בדבר החלטותיה מחודש מרץ 2022 לאשר את הארכת הסכם הניהול בין מגוריט לבין מגוריט ניהול, וזאת לשם בחינת אפשרות הגשה בקשה לאישור תביעה נגזרת. ברי כי הפסדים כתוצאה מהליכים משפטיים אלו יפלו על כתפי בעלי מניות מגוריט ניהול, עמם נמנית המשיבה.

לסיכום נקודה זו, המשיבה השקיעה מתוך כספי הקרנות סכומי עתק ללא יידוע המבוטחים והמוטבים וללא קבלת הסכמתם, באפיק השקעה ספקולטיבי לאין ערוך בהשוואה לפקדונות בנקאיים סולידיים. הסיכון הגבוה שכרוך בהשקעה מסוג זה התממש, וגרם להפסדים עצומים בכספי הקרנות. לפיכך, אף בהעדר פיקוח ובהינתן שלא כל המידע הרלוונטי חשוף למבקשים, ניתן לראות כי נפלו כשלים חמורים בהתנהלות המשיבה כלפי חברי הקבוצה. במסגרת ההליך דנן, על מנת להבין את מלוא היקף הנזק שנגרם לחברי הקבוצה, יהיה צורך בקבלת מידע רלוונטי נוסף, ובכלל זאת כמות כספי הקרנות שנאספו לאורך השנים, סיבת גיוסם, בירור האם הגיעו ליעדם ובאיזה שיעור וכן כמות הסירובים לבקשות התמיכה והסיבות להם, פירוט התחייבויות המשיבה כלפי המוטבים ומועד ״הבשלתן״ לשיטתה, פירוט מנגנונים ונהלים המסדירים את פעילותה הפיננסית והחוזית למול מבוטחים ומוטבים, וכיו״ב”.

מסכמים טוענים  כי “חברי תוכניות ‘ערבים’ והמוטבים שלהם כלואים בתוך בועת שתיקתה של המשיבה באשר לענייניה הניהוליים, הנגרמת בעטיו של חוסר שקיפות משווע וחריגות שערורייתיות מהוראות הדין. רק אכיפת הדין על המשיבה, עליה חלה המסגרת הנורמטיבית המסדירה את ענף הפיקוח בישראל, תאפשר להסיר את העלטה ולהבטיח שהמשיבה תתנהל באופן אחראי, שקוף, ומהימן כלפי חברי התוכניות והמוטבים”.

עורכי הדין טוענים בכתב התביעה, כי “בכדי שהמשיבה תוכל להמשיך בפעילותה עליה לפעול להשגת רישיון מבטח כדין ולהתאים את התנהלותה להוראות המסגרת הנורמטיבית המסדירה את ענף הביטוח בישראל. בתוך כך, יש להבטיח את ההגנה על כספי חברי התוכניות והמוטבים והעברתם לזכאים להם”.

לכן, “ראשית, חברי הקבוצה זכאים להשבה של מלוא דמי הביטוח בהם נשאו לאורך שנות חברותם בעמותה.. על פי הצהרות המשיבה, חברים בתוכנית ‘ערבים’ בלבד כ-40,000 מבוטחים. בהנחה המחמירה והשמרנית שהתגבשו 100 מקרים בלבד במשך שנה אחת המגבשים חובה של המבוטחים בתוכנית ‘ערבים’ לשאת בתשלום דמי ביטוח בסך 6 ש”ח, הרי שמדובר בסכום בסך 240,000 ש״ח עבור מקרה פטירה יחיד, ובסך 24 מיליון ש”ח עבור 100 מקרים.

“מדובר בהערכה שמרנית במיוחד שכן דמי הביטוח התקופתיים, לפי עניינם של המבקשים, הינם ככלל בסך 72 ש״ח, וכמפורט בדוחות הכספיים המשיבה גייסה דמי ביטוח לאורך השנים בשווי של למעלה מ-120 מיליון ש״ח”.

עוד כותבים עורכי הדין: “שנית, על המשיבה להעביר למוטבים של מבוטחים שנפטרו תגמולי ביטוח בסך 200,000 ש״ח כל אחד. לחילופין, ובכפוף לעמידת המשיבה בהוראות הדין ובכפוף לקיומה של הגנה ראויה לכספי המוטבים המנוהלים, מן הראוי לאפשר למוטבים לבחור האם להוציא את כספם או להשאיר אותו בניהול המשיבה בכפוף לעמידתה בהוראות הדין ובכלל זאת בהעדפות הסיכון של המוטבים. תחת הנחה שמרנית מחמירה שישנם 100 מקרים בלבד מוטבים שזכאים למענק בסך 200,000 ש״ח ומעוניינים למשוך את כספם, המדובר בסכום בסך 20 מיליון ש״ח ל-100 מקרים בלבד”.

תגובת ‘ערבים’  טרם התקבלה. חרדים 10 יפרסמה כשתתקבל.