‘אח שלי הלך כגיבור, בזמן התפילה’: נתן פיטוסי ז”ל הובא למנוחות

סמ”ר נתן פיטוסי, החייל בן ה-20 שנורה למוות בשוגג על ידי חברו ליחידה אתמול ליד טול כרם, הובא הערב (שלישי) למנוחות, בהשתתפות מאות בני אדם, בבית העלמין הצבאי בנתניה.

קניתם דירה: מה הפיצויים שמגיעים לכם בשל איחור במסירת הדירה?

הלוחם  עדכן את חברו ליחידה שהוא הולך להתפלל ערבית, אך כשהוא חזר לעמדה זוהה על ידי חברו כחשוד – ונורה על ידו למוות בשוגג.

אתל, אחותו של נתן, ספדה לו: “עלינו לארץ לפני שמונה שנים בזכות אח שלי. הוא היה אחד מהל”ו צדיקים נסתרים. זה צדיקים שבזכותם העולם הזה יכול לעמוד. אני ידעתי שהנשמה של אח שלי, שהוא רק תפילות, בגלל זה ה’ רצה אותו. הרגשתי שאח שלי יהיה איתנו עוד שנה. הרגשתי שאנחנו עומדים בפני ניסיון. כל יום התחזקתי, דיברתי עם ה’. אנחנו משפחה של מאמינים בני מאמינים. אדון עולם, תודה שאני עומדת כאן ומודה לך.

“אני צריכה להודות לך על הכל. תודה שאתה תמיד איתי ונותן לי כח לעשות מצוות ומעשים טובים. תודה לך גם על דברים שאין לי וגם כשקשה לי ועצוב לי. אני יודעת שהכל מגיע ממך בחן ובחסד וברחמים רבים. תודה שלפעמים קשה לי, כי ככה אני יודעת להעריך את הטוב. רק כשנמצאים בחושך יודעים להעריך את האור. דיברתי עם אח שלי, היו לנו מלא שיחות נפש. היינו מדברים בלילה כשכולם היו יוצאים לבלות. ידעתי שהנשמה של אחי הייתה רוחנית ומלאת תפילות. אח שלי במקום הכי גבוה בגן עדן. אח שלי הלך כגיבור, בזמן של תפילה”.

האחות סלומה ספדה אחריה: “נתן, הוא תמיד נתן. כולם פה ביחד וזה מה שנתן תמיד רצה. עכשיו כולנו עומדים בשבילו. הוא רצה שכולם יתפללו. זה הכי חשוב. הכי חשוב זו אהבת חינם. שתאהבו אחד את השני. שתגידו תודה לבורא עולם. נתן כל כך נתן לנו. תמיד עם חיוך על הפנים. למדנו ממנו הרבה. נתן, אח קטן שלי. אני אוהבת אותך”.

מפקד גדוד נחשון, סא”ל רן כהן, אמר בהלווייה: “אנו עומדים כאן היום המומים וכואבים את נפילתו של נתן פיטוסי. חטיבת כפיר המומים וכואבים את לכתך בטרם עת. היית לוחם חדור מוטיבציה, רצון וגאווה. אדם עם לב זהב ומלא אמונה אשר ליוותה אותך. יחד עם משפחתך עלית ארצה וקשרת את גורלך עם מדינת ישראל. בחרת להתגייס לתפקיד משמעותי. דמותך הייתה משמעותית עבור הלוחמים ומפקדי הגדוד.

“נתן, ליבי נחמץ לדבר עליך בלשון עבר. היית הראשון להתנדב בכל משימה ולקחת חלק משמעותי בהישגים של הגדוד. אין מילים בפי להביע את הכאב העצום ואין בהם נחמה”.

לבני המשפחה השכולה אמר: ”הפכתם לחלק מנחשון וחטיבת כפיר, ואנחנו נהיה שם תמיד. אני מצדיע לך נתן בדרכך האחרונה”.

האם רינה פנתה בעברית למאות הנוכחים וביקשה: “זעקו לשמיים יחד איתי ‘תודה לאל'”.

האב יוסף ספד לו בצרפתית בקול חנוק ואמר: “יש כוכב חדש בשמיים”.