בג”ץ פסל את מינוי גיסו של הרב דוד לאו לתפקיד אב בית דין

שופטי בית המשפט העליון, בשבתו כבג”ץ, החליט היום (רביעי) לבטל את מינויו של הרב מרדכי רלב”ג, גיסו של הרב הראשי הגר”ד לאו, לתפקיד ראש הרכב בבית הדין האזורי בירושלים – בנימוק שהרב לאו מינה את גיסו ללא הסדר מתאים שנותן מענה לבעיה של ניגוד עניינים.

בשל הצורך בזמן היערכות מתאים, קבעו השופטים – המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן, השופטת דפנה ברק ארז והשופטת יעל וילנר – כי ביטול המינוי ייכנס לתוקפו רק בחלוף 60 ימים.

כמו כן, נקבע כי בשלב זה הגר”ד לאו, המכהן גם כנשיא בית הדין הרבני הגדול, לא יוכל להחליט על מינויים נוספים של הרב רלב”ג, לפני שייקבע הסדר שיפתור את בעיית ניגוד העניינים.

לצד זאת, בית המשפט העליון הדגיש כי אין בפסק דינו כוונה להטיל כל דופי ברב רלב”ג או להביע עמדה באשר להחלטות שצריכות להתקבל, והוסיף כי על הצדדים לפעול במהרה, כך שיושג הסדר מתאים, בהתייעצות עם היועצת המשפטית לממשלה.

פסק הדין עסק בעתירה שעניינה אופן הטיפול בבעיית ניגוד העניינים, הכרוכה בכך שנשיא בית הדין הרבני הגדול נדרש לקבל החלטות על מינוי דיינים שיש לו קרבה אישית או משפחתית אליהם, לתפקידים במערכת בתי הדין הרבניים.

זאת מאחר ולפי חוק הדיינים, ההחלטה על מינוי של אבות בית דין וראשי אבות בית דין מסורה לנשיא בית הדין הרבני הגדול בלבד.

המינוי של הרב רלב”ג בוצע על-פי המלצה של “ועדת שניים”, המורכבת משני דיינים בדימוס שמונו על-ידי נשיא בית הדין הרבני הגדול.

היועץ המשפטי לשיפוט הרבני חיווה דעתו בפני הגר”ד לאו, כי עריכת המינוי בדרך זו אינה מרחיקה את החשש לניגוד עניינים, אולם נשיא בית הדין הרבני הגדול לא קיבל את דעתו. עריכת המינוי בדרך זו לא הייתה אף על דעתו של היועץ המשפטי לממשלה.

וכך, סמוך לאחר עריכת המינוי הוגשה העתירה.

במהלך הזמן שבו העתירה הייתה תלויה ועומדת נבחנו פתרונות שונים. בין השאר, הועלתה ההצעה לקביעת הסדר עקרוני לפיו במקרה שבו מתעורר חשש לניגוד עניינים בשל קרבתו של המועמד לנשיא בית הדין הרבני הגדול, המינוי יתבצע בהתאם לעמדתה של ועדה בלתי תלויה, שזהות חבריה לא תיקבע על-ידי נשיא בית הדין הרבני הגדול בעצמו – למשל, שחברי הוועדה יהיו דיינים בדימוס שאין להם זיקה עכשווית לבתי הדין הרבניים וכן משפטנים בשירות המדינה.

חרף ההתקדמות לא הושגה הסכמה בעניין זה בין כלל המשיבים – נשיא בית הדין הרבני הגדול והיועצת המשפטית לממשלה.

בנסיבות אלה, ובהיעדר הסכמה, החליט כאמור בית המשפט העליון, כי “המינוי של הרב רלב”ג כאב-בית-דין לא יכול לעמוד, בשל כך שנעשה ללא הסדר מתאים שיש בו לתת מענה לבעיה של ניגוד עניינים”.