אתמול התקיימו הפריימריז במפלגת העבודה – וחברת הכנסת נעמה לזימי הגיעה למקום הראשון ושתשובץ במקום השני ברשימה, אחרי מרב מיכאלי. מיד אחריה, ח”כ גלעד קריב אשר ישובץ במקום השלישי ברשימה. השרים עמר בר לב ונחמן שי, התמקמו במקום לא ריאלי.
אראל סג”ל ודוד ורטהיים ב־103fm דנו היום (רביעי) על התוצאות המפתיעות עם ח”כ רם שפע, אשר התמקם במקום החמישי ברשימה לכנסת.
“נבחרה אתמול נבחרת צעירה ומאוד מרשימה לקראת הבחירות הקרובות”, אמר שפע. “תמיד יש שיגידו כל מיני דברים, אני חושב שבסופו של דבר הבוחרים שלנו אמרו את מה שהם חושבים שהכי נכון. יש משהו עוצמתי בדבר הזה שאתה פוגש את הציבור והוא אומר לך מה הוא חושב על מה שעשית בכנסת האחרונה”.
יריב אופנהיימר ביקש להתייחס למועמדים שנבחרו, וטען כי היא רשימה לבנה שנראית כמו של מרצ.
ח”כ שפע: “מדהים להגיד רשימה לבנה כשחברת הכנסת הראשונה שנבחרה אתמול נעמה לזימי ממגדל העמק. נראה לי שזה קצת נוח להגיד, אבל מה לעשות – זו לא המציאות. מה שאנחנו מייצגים זה בדיוק את המגוון של אותן שכבות באוכלוסייה, וזה יפה ודבר חשוב”.
מה ההבדל ביניכם לבין מרצ? תהו צמד המגישים.
ח”כ שפע הדגיש: “אנחנו מפלגות שונות בכל פרמטר, מעבר לזה שהשיח הזה על לחבור או לא, לא מצדיק את עצמו. הציבור צריך לשאול את עצמו האם המפלגות במרכז שמזניחות את האידיאולוגיה שלהן פעם אחר פעם מה ההבדל ביניהן – אין הבדל, בין יש עתיד לכחול לבן אני לא מוצא הבדלים, לא נלחמים שם על שום נושא קריטי. אם אנחנו נאבקים על שכר המינימום זה כי אני מאמין בצורך לצמצם פערים בחברה הישראלית”.
על רפורמת התחבורה הציבורית שסופגת ביקורות רבות – אמר: “הרפורמה הזו באה לתקן עוול של שנים רבות שהובילו להבדלים במחירים. הדבר המשמעותי ביותר, בסוף יצאה לנו ממשלה, חלק מהציבור אהב אותה וחלק לא, הציבור שלנו אהב אותה וציפה שנהיה שותפים נאמנים לקואליציה הזו ושנשמור על אותם ערכים שאנחנו מאמינים בהם, עשינו זאת יחד ויפה.
“עמר בר לב ונחמן שי שהם בשר מבשרה של המפלגה, אני מאמין שהם הולכים להיות חלק מאותה קבוצה. הציבור שלנו עשה את סדרי העדיפויות שלו. בסופו של דבר זה בסדר גמור”.
בהמשך השיחה, ביקש אראל להבין מהי עמדתה של מפלגת העבודה בנוגע לזהות היהודית במדינת ישראל, בצל הרצון לבצע הפרדת דת ממדינה.
חבר הכנסת הסביר: “העמדות שלנו לא השתנו. יא יא פינק לא המציא את זה שהעבודה מאמינה עשרות שנים בתחבורה ציבורית בשבת לצד השמירה על הזהות היהודית של כל מי שכל כך חשוב לו לשמור את השבת. הציבור החילוני בישראל והמסורתי רוצים לכבד ואפילו לחזק את הזהות היהודית שלהם, אם הדת והמדינה יופרדו הם ירגישו שיש להם חופש גדול יותר לזהות החילונית שלהם. המדינה יכולה לעשות תהליך ולייצר מצב שהציבור החילוני מסורתי ירגיש שיש לו אפשרויות רבות יותר, גם להתנועע וגם להתחתן ובוודאי הקהילה”.
“כשאתה אומר הפרדה זה אומר שאין יותר רבנות ראשית”, טען סג”ל.
שפע חידד: “לא, זה בדיוק העניין – אני לא במקומות של קיצון. להפריד את הדת והמדינה זה אומר להתחיל תהליכים שיאפשרו לאנשים לחיות בחופש גדול יותר, חלילה לא להחליש את הזהות היהודית של העם שלנו”.
שפע התייחס לתוצאות הסקרים שמנבאות למפלגת העבודה 5 מנדטים: “בשנת 2013 לפיד נכנס לפוליטיקה וקיבל 19 מנדטים, ועכשיו הוא ראש הממשלה. אי אפשר בפוליטיקה להסתכל על ההווה של הסקרים ולבנות דרך. מיכאלי, מה שהיא מדברת, זה על הדרך בה היא מאמינה והדרך שלדעתה מדינת ישראל צריכה ללכת בה. אנחנו צריכים לדבוק בעמדה שלנו, אין שום מהות בפוליטיקה אם אתה כמו כחול לבן לחבור לגדעון סער ואלקין, לוותר על האידיאולוגיה שלך כדי להתקדם, מאסתי בדבר הזה”.
הוא הכריז: “אין דבר כזה מרכז ביטחוני, והוסיף: “הסיבה שאני בבית שלי הוא שבעיניי רגע אחרי שמקימים ממשלה צריך להילחם על ערכים ואידאולוגיה, בשביל זה אתה נכנס לכנסת. זו האמת. בסוף צריך ללכת עד הסוף עם דברים, גם עכשיו שתהיו סוגיות שנאבקנו עליהן בכנסת האחרונה, זה בדיוק הרעיון הציוני עליו אני מדבר. גם כשאני מדבר על הפרדת דת ומדינה, אני חושב שההתקרבות ליהדות שלנו קשורה גם ליכולת להפריד חלק מהדת”.
לאור אמירותיו, תהה אופנהיימר האם ישנו הסכם בין מפלגת העבודה לכחול לבן, זאת בטענה כי הוא נשמע מאוד ממלכתי בתשובותיו.
ח”כ שפע השתעשע מהרעיון, והבהיר כי לא קיים שום הסכם: “אנחנו נלחם על מה שאנחנו מספרים והם יגידו מילים עמומות שלא אומרות שום דבר. הם חסרי אידיאולוגיה”.
“גנץ חסר אידיאולוגיה?”, שאל סג”ל בפליאה – ושפע אישר: “ברור. תן לי דבר אחד שהוא מאמין בו. מה הם חושבים כלכלית חברתית? מה הם חושבים שנכון לעשות? מה הם חושבים? מיכאל ביטון צריך עכשיו לאפסן חלק גדול מתפיסות העולם שלו”.
מכחול לבן-תקווה חדשה נמסר: “נזכיר לרם שפע, שהפריימריז במפלגת העבודה הסתיימו – שום השמצות תלושות והזיות לא ישפרו את מצבו ממיקום 5 הבספק ריאלי. מפלגת העבודה הפכה למפלגת נישה הנמצאת בשמאל העמוק, שאת ההבדלים בינה לבין מרץ ניתן למצוא רק בזכוכית מגדלת. מצביעי העבודה לשעבר הרוצים מפלגת שלטון ממלכתית ומרכזית ימצאו בכחול לבן – תקווה חדשה את ביתם הפוליטי החדש”.