בית המשפט מחק העתירה בפרשת ‘כיתות המריבה’

 ניצחון חלקי: בית המשפט השלום בירושלים מחק את העתירה בעניין ‘כיתות המריבה’ בבית שמש.

סגן הנשיאה, השופט גד ארנברג, שדן בתיק, קיבל את טענת עו”ד אורי קידר שייצג את העירייה, כי לבית משפט השלום בירושלים אין כלל סמכות לדון בתיק המריבה בבית שמש, שכן מדובר בטענה אודות הקצאת מבנה שלא כדין, כלומר החלטה הנמצאת בסמכות בית משפט לעניינים מנהליים.

בהחלטה נכתב עוד: “אין ספק שהמבנה הינו בבעלות עיריית בית שמש. אמנם, הוא נבנה מכספי משרד החינוך אך זו נתנה אותו לעירייה על מנת לקיים בו מוסד חינוכי, בהתאם להוראות הדין. דהיינו, הן הבעלות במבנה בית הספר והן זכות השימוש בו נתונים לעיריית בית שמש. לפיכך אין ולא יכולות להיות למבקש טענות שמקורן בבעלותה במנה בית הספר לשפות או בשימוש הנעשה בו”.

עוד טען השופט כי משרד החינוך פעל ב”חוסר נקיון כפים בבקשה לצו המניעה” ולא מסר פרטים רלוונטים לנושא.

אך למרות שקיבל טענה זו, כתב השופט: “בנסיבות רגילות היה מקום לחייב את המבקשת בהוצאות המשיבים. ואולם, בשל האופן בו ביצעה את החלוקה של בית הספר בלילה האחרון של החופשה לאחר שהיה ברור לה שהחלוקה היא בניגוד לדעת המבקשת אינני עושה צו להוצאות”.

ראש עיריית בית שמש משה אבוטבול, אמר: “השופט הבין את התמונה האמיתית, שבעצם חוץ משני הצדדים המתדיינים כאן שהם עיריית בית שמש ומשרד החינוך יש כאן צד שלישי שהוא: הילדות הקטנות שנאלצות ללמוד ברחוב על לא עוול בכפן.

אני קורא למשרד החינוך להתעשת ולשתף פעולה עם העירייה למען כלל האוכלוסיות המתגוררות בעיר. עוד לפני תחילת הדיון היום פגשתי את סמנכ”ל משרד החינוך תמיר בן משה ואנשיו, והצעתי להם להיפגש כבר היום אחרי הדיון, ללא כל קשר לתוצאותיו, כי כולנו מחויבים לילדים היקרים מכל המגזרים”.

במשרד החינוך מבקשים להבהיר: “השופט החליט למחוק את העתירה משום שהוא סבור כי אין בסמכותו לדון בה אלא על משרד החינוך לפנות לבית המשפט לעניינים מנהליים. מדובר בהחלטה טכנית שאין לה קשר לטענות הצדדים”.

הם מזכירים את נוסח החלטת השופט, לפיו ״התוצאה היא איפוא שאין לבית משפט זה (בימ״ש השלום) סמכות לדון בבקשה כפי שהוגשה שכן עניינה הוא במשפט הציבורי מנהלי בלבד ולפיכך הבקשה נמחקת מחוסר סמכות עניינית״.

מוקדם יותר, הסתיים הדיון הסוער בפרשה, במהלך הדיון הסוער נזף השופט בשני הצדדים, וטען כי שני הצדדים מוטי אג’נדה ולא פועלים במקצועיות: “יש כאן מגמה ואג’נדה של שני הצדדים, לא מדובר בסכסוך אמיתי ומקצועי”.

עורך הדין אורי קידר, שייצג את העירייה, הדף את טענת משרד החינוך בדבר “מחטף”, וטען כי הקמת החומה נעשתה באישון לילה בהוראת המשטרה, בכדי למנוע חיכוכים מיותרים.

לדבריו, העירייה ומשרד החינוך מקיימים דיונים בנושא כבר חמש שנים, והעירייה הודיעה למשרד החינוך שבוע קודם להכנסת הבנות למבנה, בניגוד לטענת המשרד כי הדבר נעשה שלא בידיעתו.
עוד אמר קידר, כי המבנה נשאר בבעלות העירייה, ואין מדובר בהעברת חזקה לידי ‘מרכז החינוך העצמאי’, וזכותה הקניינית של העירייה לארח במקום כל תלמיד שתמצא לנכון.

קידר גם התייחס לטענת משרד החינוך על האפשרות להציב קרוואנים, וטען כי גם הליך הצבת קראוונים לוקח כמה חודשים, ועד אז היכן ישהו התלמידות?

הוא שב על בקשתו מהשופט לרדת לשטח ולסייר במקום. “יש פער בלתי נתפס בין החינוך החרדי לחינוך הכללי בעיר”. אמר.

בצאתו מן הדיון, אמר ראש העיר משה אבוטבול לתקשורת, כשקולו נשנק בבכי, “קשה לי לראות את אותן תלמידות, יושבות ודומעות בביתן או תחת כיפת השמים. זה לא פיתרון”.

כאמור, בית המשפט החליט למחוק את העתירה.

כזכור, ביום שלישי קבע השופט כי עד ההכרעה, אסור ל’החינוך העצמאי’, המפעיל את בית הספר ‘משנות דעת’, לבצע שימוש בכל חלק ממבנה בית ספר ‘שפות ותרבויות’, ללא קבלת אישור בכתב ממשרד החינוך. קודם לכן הוציאה מנכ”לית משרד החינוך, מיכל כהן, צו סגירה למתחם.

ח”כ יעקב אשר הגיב לפסיקה ואמר: “בית המשפט הציב מעצור להתערבותו הפוליטת של שר החינוך באמצעות אנשי משרדו, והסביר לפירון שילד הוא ילד גם אם הוא חרדי”.

ח”כ מקלב אמר על ההחלטה: “הפסיקה מציפה את שלל פעולות נטולי הסמכות ושלילת זכויות, ובעריצות שנוקט משרד החינוך מול מוסדות חינוך, ולא נח אף שפוגע בילדים בעלי צרכים מיוחדים בחינוך המיוחד”.

שמוליק גרינברג, סגן ראש העיר בית שמש הגיב: “אני מברך על החלטת בית המשפט, מעבר לכך שמשרד החינוך אינו נוהג בשוויון לכל ילדי ישראל ומוציא את התלמידות מביה”ס שלא בא על חשבון אף אחד, משרד החינוך הוכיח כי הוא גם אינוי יודע להתנהל במישור המשפטי ואינו יודע מה בסמכות מי, ולא היה ניתן לעוצרו בלהט הוצאת הילדות והגשת התלונה עד שלא שם לב לאיזה בית משפט ניגש. השינאה מעבירה את דעתו של משרד החינוך”.