ירוצו לבד? – זו שאלת מיליון הדולר, המעסיקה את הציבור החרדי. מבכירים באגודת ישראל החסידית (שיש לה היום ראש חדש, יצחק גולדקנוף) ועד אחרון הנייעסנים במכולת השכונתית. כולם מתחבטים באותה קושיה.
האם יש כדורים באקדח או שמא מקרה של ‘סרק, סרק’?
“נרוץ לבד”, נשמעת הנהמה המאיימת מפי ‘גורם בכיר בדגל התורה’. אף פעם לא בשם אומרם, כי בינתיים, הכי קל להסתתר מאחורי מטריית ‘בבוא העת ניכנס לגדולי ישראל ונשאל את פיהם’.
לחרדי היותר מבוגר הסוגיה הזו די טראומטית. היינו צעירים כשהגרא”מ שך זצ”ל החליט להיפרד מאגו”י ולהקים את ‘דגל’. משפחות נקרעו לשניים וניהלו מריבות עזות, הרחוב דימם (מטאפורית). מי רוצה לחזור למחוזות כאלו, מי? אבל הרב שך החליט שמשהו במבנה המשותף לא זורם יחד מהבחינה השקפתית והפילוג היה רק שאלה של זמן.
זה גם מה שקורה היום. אם היה נדמה לרגע שפילוג יתבצע בגלל ש”גפני רוצה להיות יושב ראש” או “גפני חושש שיקחו מידיו את ועדת הכספים” – טעות בידכם. מדובר בעניינים משמעותיים יותר.
כדי להבין, נציץ לרגע למפלגה של סמוטריץ’, שרצה עם זו של בן גביר: אם סמוטריץ’ היה מסכים לחבור לקואליציה עם מנסור עבאס ובן גביר לא, מה שהיה משאיר את בן גביר בחוץ – כולנו מבינים שזה הרגע בו הצמד היה אומר יפה (או לא) ‘שלום’ והחיבור ביניהם היה תם.
כי בעניין עקרוני, מפלגות שרצות יחד חייבות לעבוד יחד.
•
לאחרונה נפל דבר בציבור החרדי: חסידות בעלזא הצטרפה למסגרת מיוחדת שהקים במיוחד עבורה משרד החינוך. לא ניכנס כעת לפרטים, אבל רק נאמר: ילמדו בה הרבה יותר מאשר בת”תים חרדיים קלאסיים.
למנהיג הציבור הליטאי, מרן הגרי”ג אדלשטיין, זה כאב, ‘יתד’, בטאון הבית של ‘דגל’, החל לפרסם מאמרי השקפה נוקבים – כך שאם שתי המפלגות ייפרדו תזכרו, שזה הרקע. שני החלקים לא רואים עין בעין בעניינים מהותיים. ממש לא מדובר בשיקולים של נערי חצר כדי להוכיח מי גדול יותר. שום שיקול מהסוג הזה. מדובר בהשקפה נטו.
כי בסוף, לא גפני מחליט החלטות כאלו. יש מעליו מי שמורה לו מה לעשות.