לפני כשלוש שנים, באחד מימי החורף הגשומים, נכנסה א’, תושבת המרכז בת 50, רופאה ותיקה במקצועה, יחד עם חברתה לתוך שערי סופרמרקט באזור המרכז, במטרה לבצע קניות שבועיות לביתה.
בכניסה לסופרמרקט הייתה שלולית מים גדולה, עליה החליקה א’ ונחבלה ברגלה הימנית.
א’ הובהלה באמצאות אמבולנס מזירת התאונה הישר לבית חולים, שם עברה סדרה של צילומי רנטגן וכן צילום CT של רגל ימין, שהדגים שבר עם תזוזה ברגל ימין. הצוות הרפואי בבית החולים החליט עוד ביום קבלתה של א’ לבית החולים על ביצוע ניתוח לקיבוע השבר בחזרה למקומו והשמת רגלה הימנית בגבס ארוך.
לאחר ביצוע הניתוח, נעדרה א’ לתקופה של כשלושה חודשים מעבודתה, בהם שולמו לה ימי מחלה כדין, והיא חזרה לעבודתה כרופאה לאחר מכן, ללא כל מגבלה או פגיעה משמעותית בשכרה החודשי כשכירה.
לאחר התאונה פנתה א’, באמצעות עורך דין אלי מאור מבני ברק, המומחה לתביעות בגין תאונות ורשלנות רפואית, שהגיש עבורה תביעה מנומקת לבית המשפט השלום בהרצליה, תביעה הן נגד הסופרמרקט בו נחבלה ונגד חברת הביטוח של הסופרמרקט, מנורה-מבטחים חברה לביטוח בע”מ.
במסגרת התביעה שהתנהלה בבית המשפט השלום בהרצליה, הגישה א’ באמצעות עורך דין אלי מאור את הדו”ח המטאורולוגי של השירות המטאורולוגי של מדינת ישראל האחראי על תחזית מזג האויר השבועית, וטענה בין היתר שבהתאם לתחזית הרשמית בישראל היו צפויים בימים בו קרה האירוע גשמים חזקים וסופות רעמים, ולמרות תחזית זו שגלויה לכל בר בי רב, הסופר מרקט לא דאג להציב בכניסה לסופר שטיח לניגוב רגליים, וכן לא דאג למניעת היווצרות של שלוליות בכניסה לסופר – סיכון ידוע וצפוי אשר עשוי להביא להחלקה ולגרימת נזקי גוף לבאים בשערי הסופר.
עוד נטען על ידי עו”ד אלי מאור בבית המשפט, שבהתאם לפסיקת בתי המשפט השונים במהלך השנים האחרונות במקרים דומים, נקבע שסטנדרט הזהירות הסביר הנדרש מסופרמרקט כלפי הבאים בשעריו, מכוח עוולת הרשלנות, כמחזיק במקרקעין. הוא כפול: הן איתור והן סילוק מפגעי ניקיון שנוצרו בסופר, ועל כן על בעלי הסופר להסיר מפגעי ניקיון בסופר בצורה זריזה ומהירה ולבצע זאת באופן שוטף תוך דקות, גם אם לא תוך שניות.
הסופרמרקט הנתבע באמצעות חברת הביטוח טען בבית המשפט שמדובר בסיכון שאינו בר מניעה ושהנפגעת בעצם נחפזה ומיהרה בכניסה לסופרמרקט, מה שגרם לנפילתה ולא תנאי המקום ו/או שלולית מים, ולחילופין נטען על ידי הסופרמרקט שהתאונה אירעה בשל אשמה התורם של א’ בהתנהגותה במהלך הכניסה הנחפזת לסופרמרקט, המגיעה לכדי 100% אחריות בתאונה, שלשיטתם לא מקנה לה כל פיצוי כספי בגין נזקי הגוף שנגרמו לה.
לאחרונה נתן פסק דינו של השופט הבכיר עידו רוזין בבית משפט השלום בהרצליה, שנתן תוקף להסכמת הצדדים במסגרת הסדר פשרה לסיום התביעה, בסכום כולל של פיצויים של כ-750,000 שקלים – וזאת במסגרת הסדר פשרה מהיר יחסית.
בעקבות סכום פיצויים חסר תקדים זה, נשאל עורך דין אלי מאור: כיצד נפילה בסופ מרקט יכולה להביא לפיצוי כה גדול לתובעת?
עורך דין אלי מאור: בתביעה זו, מה שהביא לפיצוי הגבוה, זו יכולתנו לבסס את טענותינו לכך שהמגבלה התנועתית שנגרמה לא’ ברגלה הינה מגבלה קבועה המקנה לה אחוזי נכות רפואית קבועים לפי תקנות המוסד לביטוח לאומי, וכן טענתינו לעניין תפקודיות הנכות, שלמרות שתפקידה של א’ אינו תפקיד פיזי מובהק, בכל זאת המקצוע של רופא מחייב עמידה ממושכת על הרגליים והתרוצצויות לא מעטות מדי יום ביומו, מה שעשוי בעתיד לגרום לא’ להפסדי שכר פוטנציאליים ו/או פגיעה בכושר השתכרותה הפוטנציאלי לעתיד עד גיל פרישתה לפנסיה.