לפני שנתיים נחשף מחדל בנייה קשה, שגרם לביזוי ‘כבוד המת’ בחלקת הקומות בהר המנוחות. המחדל נחשף בגוש 42/ג חלקות 1-2, השייך לחברה קדישא של העדה הכורדית.
מדובר היה בנזילה ודליפה חמורה של שומנים מהקברים הטריים בחלקה.
בזק”א סיפרו אז: “המראה והצחנה וחילול ‘כבוד המת’ במקום פשוט מזעזעים. יוצאים כל מיני חלקים של גופות, מיצים ושומנים. השומנים דולפים מהקומה העליונה ונמרחים על פני כל מורד הכביש המוביל לחלקות אלו. הריח במקום הוא נורא ואיום. מעבר לביזוי הנוראי של ‘כבוד המת’, מריחת השומנים על פני מורד הכביש מהווה מפגע תברואתי ממדרגה ראשונה, והן סכנת החלקה לרכבים הנוסעים בכביש”.
עם היוודע השערורייה פנה מנכ”ל מועצת בתי העלמין בירושלים לחברה קדישא של העדה הכורדית על מנת שיטפלו מיידית במפגע. גם שוטרים התקשרו למנהל החברה קדישא של העדה הכורדית, ודרשו ממנו לתקן את המפגע לאלתר, אך הלה טען שהמקום כלל לא שייך לו או לחברת קדישא לעדת הכורדים.
וכך, בצהרי יום שישי הגיעו מתנדבי זק”א לאסוף את הממצאים הרבים שנשפכו החוצה מהקברים. מצוידים בכלי עבודה ובסיוע רכב נקיון מעיריית ירושלים עמלו במשך שעות ואספו את הנוזלים הרבים שהציפו את הכביש.
בעקבות הפגיעה ב’כבוד המת’, משפחת מנוח בן ה-59 הגישה ביום שלישי השבוע תביעת ענק כנגד ה’חברה קדישא’ וגורמים נוספים בגין המחדלים החמורים אשר פגעו ב’כבוד המת’.
בשיחה עם חרדים 10, מסביר בנו של המנוח מדוע החליטו להגיש התביעה: “מה שקרה זה לא דבר שניתן לעבור עליו לסדר היום, מחדל קשה מאוד. אני לא מרבה לדבר על זה יותר מדי ולהתעסק בזה, כי זה באמת מאוד קשה. גם לעו”ד אמרתי – תערב אותי כמה שפחות בעניין. משפחתי כלל לא מעורבת, בגלל הקושי.
“חקרתי לאורך ההיסטוריה. אין תיעודים של קברים שדלפו, זה לא משהו שהיה מעולם. לא רק בהיסטוריה בארץ. בדקתי מספר לא מעט של מדינות בעולם, לא היה דבר כזה.
“המוות של אבא ריסק אותנו. כמה שהיינו מרוסקים, כי הוא נפטר בהפתעה – בא הסיפור הזה וריסק לגמרי. המקרה היה סמוך לקבורה. עשינו שתי לוויות. השנייה הייתה אחרי שסגרו את הקבר מלמטה ואת הצינורות לפי הנחייה של הרב הראשי. הוא נקבר, כעבור שבוע עלינו ב’שבעה’ להר, כבר היו סימנים, לא ידענו שיש לקשר את זה. הסימנים היו למטה, הוא נקבר בקומה שלישית. לא אמרו שיש בעיה. אחרי יומיים הכל התפוצץ.
“לקח כמה ימים עד שמישהו הסכים לקחת אחריות ולטפל בזה. הנהלת בית העלמין ידעה, חברה קדישא הכורדית והספרדית ידעו שהשומנים על הכביש. כולם ראו את זה – והמשיכו הלאה, ביזו את ‘כבוד המת’ בצורה החמורה ביותר שיש. שבוע הם ידעו – והם לא סיפרו למשפחה. גילינו על זה מהרשתות החברתיות.
“ורק אחרי שגילינו, לקח שלושה ימים של לחץ מאוד כבד, בעזרת עו”ד וקשרים, עד שמישהו הסכים לקחת אחריות ולא להפיל על השני. בהתחלה כולם הפילו על הכורדים, שהם לא קברו טוב. כולם האשימו אחד את השני. במקרה כזה אין עניין של אשמים – הראשון שיודע ויכול לטפל צריך לטפל, ואחרי זה להאשים את כל העולם”.
מה הקושי שלכם לדבר על זה?
“זה דברים שרודפים אותך, אחרי שאתה מבין מה ראית ועל מה דרכת ועל מה נסעת. הרגשה שלא ניתן להסביר, טראומה זו מילה קטנה ליד זה”.
אם ישאלו אותך מה הבסיס לתביעה – מה תענה?
“ביזוי ‘כבוד המת’, זה הדבר הכי קדוש ביהדות, ברמה החמורה ביותר. צינור שהיה מיועד לנקז מי גשמים, ככל הנראה במקום לנקז גשמים ניקז את הקבר. אנחנו עובדים על התביעה כמעט שנתיים”.
וידאו: זק”א
עו”ד דודו בן עזרי, העוסק בנזיקין וברשלנות רפואית, מייצג את המשפחה בתביעה שהוגשה השבוע לבית המשפט המחוזי בירושלים.
התביעה על סך 2.5 מיליון שקלים, הוגשה כנגד כל הגופים הרלוונטים ובהם עיריית ירושלים, המשרד לשירותי דת האמון על הנהלת בית העלמין, ‘חברה קדישא ספרדים’ ו’חברה קדישא לעדה הכורדית’.
בשיחה עם חרדים 10 הוא אומר: “אין מילים היכולות לתאר את הנזק והצער האדירים שנגרמו למשפחה כתוצאה מההתנהלות. המחדלים, האדישות והזלזול המופגן, להכעיס, זועקים לשמים, דבר שלא אמור לקרות במדינה מתוקנת לא כל שכן בחסד אחרון של אמת.
“המצב היה נוראי, ביזוי ‘כבוד המת’ זעק לשמים, החשיפה של בני המשפחה לדברים. השאלות שהפנינו לכל הגורמים המטפלים, נענו בגלגולי אחריות וזלזול מופגן, מה שעיכב בזמן אמת את הפתרון שהיה אמור להיות מיידי ובו במקום. לצערי, כדי להוסיף חטא על פשע, נתקלנו גם בניסיון לחפות על חלק מההתנהלות בדיעבד”.
מה העילה לתביעה?
“לבד מעוגמת הנפש, הצער הגדול של המשפחה ונזקים אחרים שמפאת צנעת הפרט איני יכול לפרט, יש פגיעה אדירה בשמו הטוב של המנוח, לכבוד האדם שלו, בזכותו למנוחה נכונה, בזכות המשפחה לידיעה כי עטרת ראשה הובא למנוחת עולם. למרבה הצער הדבר לא קרה, הם נדרשו לביצוע לוויה נוספת. אם להוסיף על הצער, בעזות מצח הגדולה, אף דרשו מהם לשלם בגין החלקה הנוספת בה הובאו שארי המנוח, אלו שאותרו, לקבורה”.
“עד היום המשפחה לא יודעים אם שרידי הגופה שהביאו למנוחה של המנוח ומה קרה עם יתר השרידים שנאספו וטוטאו על ידי עובדי עיריית ירושלים.
“מדובר בסיטואציה שמרגע שהיא קרתה, אף שלא הייתה אמורה לקרות, אילו היו נוקטים בפעולות הנדרשות, בזהירות המתחייבת, ובדחיפות המתחייבת, ולא להמתין להמשך הביזוי הנוראי של הנפטר, ולחשיפה של המשפחה והקרובים לאירועים.
“דקה דקה, שעה שעה, במשך מספר לא מועט של ימים בזמן שכל הגופים רבים מי יטפל ובאחריות של מי זה נופל, לא רואים את המשפחה כגורם שיש כלל להתחשב בו, לא כל שכן את ‘כבוד המת'”.
תגובת חברה קדישא הספרדית בירושלים: “נכון להיום לא התקבלו אצל ח”ק לעדת הספרדים ובני עדות המזרח בירושלים כל מכתב דרישה או כתב תביעה בקשר למקרה זה. גם בעבר הרחוק יותר, מאז קרות המקרה לא נעשתה אליה כל פניה בין בע”פ ובין בכתב בכל נושא שהוא הקשור למקרה.
“לח”ק לעדת הספרדים אין כל נגיעה למקרה. הקבורה נעשתה על ידי ח”ק הכורדית בקבר אשר נמצא בשטח קבורה השייך לה והנמצא תחת אחריותה”.
מחברא קדישא הכורדית נמסר: “עד לרגע זה לא קבלנו שום הודעה ושום תביעה ועל כן אין לי על מה להגיב”.
