מהומות תשפ”א והמחדלים: כך המשטרה ושב”כ נתפסו לא מוכנים

בדו”ח המבקר נחשף: רכזי מודיעין של המשטרה בלוד, יפו ועכו אינם דוברי ערבית • השב”כ לא סיפק התרעה ונתקל בקשיים מבצעיים על רקע בעיות תיאום עם המשטרה • מלאי האמצעים לפיזור הפגנות אזל • אלפי שיחות של תושבים בלוד, שפנו למוקד המשטרתי בגין מצוקה – לא קיבלו מענה

שנה וחודשיים לאחר המהומות: מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם אחר הצהריים (רביעי) דוח נוקב במיוחד על תפקוד המשטרה באירועי ‘שומר החומות’.

מהן ההגבלות על השימוש במזומן בקבלה/תשלום הלוואות ותרומות?

המבקר קבע בדוח, כי המשטרה לא נערכה כנדרש לאפשרות של מהומות אלימות והפרות סדר נרחבות על רקע לאומני, וכי היו כשלים במודיעין המשטרתי ובשיתוף הפעולה בינה לבין שב”כ.

המבקר אנגלמן: “ממצאי הביקורת ומכלול הנסיבות שבהן פועלת המשטרה יחייבו את ראש הממשלה והשר לביטחון הפנים ובאמצעותם את ממשלת ישראל, את המשטרה, את שב”כ ואת מערכת הביטחון כולה לתת את הדעת על שורה של סוגיות מרכזיות שעלו בדוח, בהן יכולת המשטרה להתמודד עם מערכה רב זירתית מורכבת, חיזוק המודיעין והעברת המידע, חיזוק מערך המילואים של משמר הגבול, הסדרת ממשקי משטרה – שב”כ וההתבססות על מודל הפעלה המבוסס על תגבורים”.

הוא הוסיף: “על הפרקליטות לפעול למיצוי הליכי העמדה לדין של המעורבים באירועי הפרה של הסדר הציבורי על רקע גזעני או לאומני”.

בזמן המהומות בלוד – רוב השוטרים היו בירושלים

מערך המודיעין המשטרתי לא הציג צפי משמעותי בנוגע לאירועים מחוץ לירושלים, כך שהמשטרה התמקדה בעיקר בבירה.

57% מהשוטרים שמוכשרים לטפל בהפרות סדר באזור המרכז – היו בתגבור בירושלים בזמן המהומות בלוד. בליל המהומות הראשון היו בעיר רק 25 שוטרים. שוטרי המילואים הוצבו בשטח רק כעבור שבוע מההחלטה לגייסם.

המבקר גילה, כי מערכת להפקת מודיעין גלוי מרשתות חברתיות לא פעלה בעת המבצע מאחר והמשטרה, שכבר התכוונה לרכוש מערכת משוכללת יותר, לא חידשה את החוזה על המערכת הוותיקה. “המערכת הותקנה שוב רק לקראת סוף אירועי שומר החומות ולא הייתה בשלה להפעלה במהלכם”.

עוד מצא מבקר המדינה, כי על אף שהמודיעין המשטרתי הדגיש לפני המבצע שיש לאסוף מודיעין על כוונות להפר את הסדר, המשטרה לא הפעילה מערך איסוף מודיעין שיתמקד בנושא. היא לא הכווינה מקורות, לא מיפתה ולא סימנה גורמים קיצוניים שעלולים להפר את הסדר.

התוצאה: המשטרה לא ידעה על אירועים מתוכננים.

גם בשב”כ זיהו חודשים לפני פרוץ המהומות “מגמה של עליית מתח במגזר הערבי”, שעלולה להתפרץ ולהביא ל”חיכוך בין יהודים לערבים באזורים מעורבים”. אבל בשב”כ העריכו כי האירועים שכבר קרו הם מקומיים בלבד והתמקדו בירושלים. הגורמים הרלוונטיים במשטרה ובשב”כ לא הכירו את נוהלי חלוקת האחריות בין הגופים בנוגע לאיסוף והערכה מודיעיניים בתחום הסדר הציבורי.

“שב”כ, כמו המודיעין המשטרתי, לא סיפק התרעה מפני אירועי שומר החומות, ולא גיבש תמונת מודיעין משקפת ביחס לעוצמתם, להיקפם ולחומרתם של האירועים שפרצו. בפעילות בערים מעורבות במהלך אירועי שומר החומות שב”כ נתקל בקשיים מבצעיים על רקע בעיות תיאום עם המשטרה”.

רכזי המודיעין לא דוברים ערבית

עוד גילה המבקר, כי גם הציוד היה חסר משום שהמשטרה לא נערכה מספיק לתרחיש, שעמד אז על 20 ימי הפרות סדר. במחוז חוף, למשל, אזל מלאי האמצעים לפיזור הפגנות כבר ביום הראשון לאירועים.

המבקר מצא כי יש מחסור משמעותי בכוח אדם בתחנות המשטרה בערים המעורבות, בעיקר ביפו, לוד ועכו. רכזי המודיעין בתחנות אלה לא דוברים ערבית, מה ש”עלול להשפיע במישרין על יכולתם לבצע את תפקידם באופן מיטבי”.

המבקר קובע עוד, כי מספר המעצרים שבוצעו ומספר כתבי האישום שהוגשו על רקע אירועי שומר החומות מועטים באופן יחסי להיקף אירועי האלימות. לפי נתוני חטיבת החקירות, כ-3,200 אנשים נעצרו במהלך המהומות, אבל כתבי אישום הוגשו רק נגד כ-574 חשודים.

סיכום הממצאים המרכזיים של הדוח:

• בשנים 2018-2020 תחנות משטרה בערים מעורבות לא סיווגו תיקים על רקע לאומני, וכתוצאה מכך לא טיפלו בתיקים בהקשר הלאומני שלהם.

• בעיה בגיוס מילואים: צבירת סדר הכוחות והתגבור בשטח נמשכו ימים מספר, וזאת בין היתר על רקע עיכובים בהקצאת כוחות ובגיוס מילואים – מה שמנע את המענה המבצעי הדרוש.

• המשטרה לא הייתה מצוידת בהלימה לתרחישי הייחוס שהגדירה לעצמה: על פי תרחישי המשטרה נדרשה היערכות להתמודדות עם אירועים שעשויים להימשך 20 יום, אלא שהמלאים היו רחוקים מלשרת את היעדים האלו – כך שהכוחות התייצבו לאירועי שומר החומות כשהם במחסור ניכר של אמצעים לפיזור הפגנות, של אספקת אמצעי קשר ושל ציוד מיגון לכוחות בשטח.

• מחסור בשוטרים והיעדר שוטרים דוברי ערבית: בפברואר 2021, לדוגמא, נעשתה בדיקת מדגם הפעלה של ניידות בתחנות המשטרה בלוד, בעכו וביפו, בה עלה כי בשלוש התחנות יש מחסור של צוותים מלאים. עוד נמצא כי שלושה רכזי מודיעין מתחנת לוד, ארבע מתחנת יפו ושלושה מתחנת עכו אינם דוברי השפה הערבית – בעוד כשליש מהתושבים בערים אלו משתייכים לאוכלוסייה זו.

• מענה חסר לפניות תושבים במצוקה: פערים במענה המשטרתי באו לידי ביטוי באי-מתן מענה לפניות תושבים למוקד. בשיא אירועי שומר החומות בעיר לוד לא זכו אלפי שיחות של תושבים (כ-2,836 שיחות בין התאריכים 11 עד 13 במאי 2021) – שפנו למוקד המשטרתי בגין מצוקה שאליה נקלעו או כדי לדווח על תקרית שהיו עדים לה – לקבל מענה משטרתי כלשהו. אלפי פניות אחרות (כ-4,059 אירועים), שנענו ואף הובילו לפתיחת אירועים, לא קיבלו מענה משטרתי רלוונטי.

עוד על הפערים במענה המשטרתי ניתן ללמוד, בין היתר, מכך שתועדו מאות מוקדי אירועים שבהם נהרגו 3 אזרחים, נפצעו מאות אנשים ונגרמו נזקים כבדים לרכוש.

• ליקויים במודיעין המשטרתי: באירועי שומר החומות התגלו ליקויים תפקודיים משמעותיים במערך המודיעין המשטרתי, במימוש אחריותו למתן התרעה מפני האירועים, לגיבוש תמונת מודיעין משקפת לקראת האירועים ובמהלכם, להזרמת מידע רלוונטי שיאפשר התמודדות אפקטיבית עימם. עם פרוץ האירועים התבססה היכולת האיסופית של המשטרה בתחום המודיעין הגלוי בעיקר על איסוף ידני והייתה מוגבלת.

• התמקדות בירושלים על חשבון ערים אחרות: הקשב המשטרתי הופנה בעיקר להתמודדות עם אירועים בבירה. גם לאחר שפרצו האירועים, עדיין היו חוסרים גדולים במודיעין ובמידע קונקרטיים וכן פערים מהותיים בהעברת מודיעין ליחידות בשטח. לא גובשה תמונת מודיעין משקפת, שתוצג לפני הדרגים המתאימים ותסייע בקבלת החלטות ובהתמודדות מיטבית עם האירועים. כך, הוקצו למחוז ירושלים ב-10.5.21 כוחות תגבור בהיקף של כ-1,414 שוטרים, מהם כ-524 שוטרי יסמ”ג, תוך גריעה מסדר הכוחות של המחוזות האחרים. במועד פרוץ אירועי שומר החומות בעיר לוד כ-57% משוטרי היסמ”ג – כוח עיקרי, משמעותי וחיוני להתמודדות עם הפרות סדר – לא עמדו לטובת מחוז מרכז.

• מצוקה בלוד ובעכו: מצבת הכוחות בלוד ובעכו במועדים שבהם פרצו האירועים הייתה קטנה ולא הייתה מסוגלת לתת מענה הולם לאירועים. כך, מצבת הכוחות שנכחה בלוד ב-10.5.21 עמדה על כ-25 שוטרים, ולא התבססה על כוחות ייעודיים אורגניים שהוכשרו לטיפול בהפרות סדר. כוח המשטרה שנכח בעכו ונערך להפגנה ב-11.5.21 היה קטן מדי ומנה 58 שוטרים בלבד, שרובם לא היו מצוידים ולא מוכשרים להתמודדות עם הפרות סדר. עד ליום 12.5.21, כעבור יומיים מפרוץ האירועים ומהתפתחות הפרות סדר ותקריות קשות, לא גיבש פיקוד המשטרה תמונת מצב רלוונטית המשקפת את היקפם ואת עוצמתם של האירועים.

בעקבות התקריות החמורות שהתרחשו בלוד ב-10.5.21 הוזרם תגבור לעיר, אלא שבפועל לא היה בו די להתמודדות עם היקף האירועים ועם עוצמתם. כך, ב-11.5.21 התרחשו בלוד תקריות קשות, והמשטרה לא הצליחה לתת להן מענה הולם.

• בשיא אירועי שומר החומות בעיר לוד לא זכו אלפי שיחות של תושבים (כ-2,836 שיחות בין התאריכים 11 עד 13 במאי 2021) – שפנו למוקד המשטרתי בגין מצוקה שאליה נקלעו או כדי לדווח על תקרית שהיו עדים לה – לקבל מענה משטרתי כלשהו. אלפי פניות אחרות (כ-4,059 אירועים), שנענו ואף הובילו לפתיחת אירועים, לא קיבלו מענה משטרתי רלוונטי. עומס גדול בפניות למוקד 100 הורגש בכל רחבי הארץ, ונוצר קושי במתן מענה יעיל לפונים. מוקד 100 כשל בתפקידו באירוע, שבו נדרש יותר מתמיד תפקודו המיטבי. במצב דברים זה יש משום פגיעה ניכרת בתחושת הביטחון האישי של האזרחים. על רקע זה, בין היתר, התפתחו התארגנויות מקומיות של תושבים וגורמים נוספים להתמודדות עם האירועים.

עיקרי המלצות המבקר:

• אירועי שומר החומות הציפו את שאלת יכולתה של המשטרה לתת מענה לאירועים רב-זירתיים מורכבים

• בעיות בממשקים בין ארגוניים – התגלו פערים בחלוקת האחריות בין המשטרה לשב”כ בנוגע למודיעין בתחום הסדר הציבורי ובממשקים שבין הארגונים בתחום זה, שתרמו לפערים המודיעיניים המשמעותיים שבאו לידי ביטוי בהתמודדות עם אירועי שומר החומות. פערים עלו גם בהיערכות המשטרה ובאופן עמידתה בפועל באתגרי השיטור ואכיפת החוק בערים מעורבות בעת שגרה. אנגלמן ציין כי היעדר סדר קיים בכל הממשקים בין גופי הביטחון השונים בכל הנוגע להתמודדות עם אתגרי ביטחון הפנים.

• מודיעין – כדי שיהיה אפקטיבי הוא חייב לחלחל לדרגי השטח. בהקשר זה נדרשת עבודה שיטתית – על מנת להבטיח זרימה של המודיעין לכלל הצרכנים הרלוונטיים.

• מילואים – אירועי שומר החומות שיקפו חולשה ניכרת של מערך המילואים של משמר הגבול. אם יש כוונה להסתמך על מערך זה בהתמודדות עם אתגרי ביטחון הפנים, נדרשת עבודה משמעותית בבניין הכוח שלו במכלול תחומים.

• מודל הפעלה המבוסס על תגבורים – בהתמודדות עם אתגרי השיטור ואכיפת החוק בכלל ובערים מעורבות בפרט נעשה שימוש נרחב במודל של תגבורים כמענה לפערים. מודל זה יכול לשמש מענה רלוונטי באופן זמני ובנסיבות ייחודיות, ולא מענה מרכזי לטווח ארוך. הזדקקות חוזרת ונשנית לתגבורים מעלה את השאלה אם היכולות המוקצות ליחידות הרלוונטיות עומדות בהלימה לאתגרים הניצבים בפניהן.

• מומלץ כי המשטרה והפרקליטות יפעלו למיצוי הליכי העמדה לדין של המעורבים באירועי הפרה של הסדר הציבורי על רקע גזעני או לאומני.

מהמשטרה נמסר בתגובה: משטרת ישראל מברכת על דו”ח מבקר המדינה ותפעל ליישום הנושאים העולים בו. יתרה מכך, חלק ניכר מההערות שעלו בדו”ח המבקר, נבחנו וטופלו על ידי המשטרה עוד בטרם פרסומו, במסגרת תהליכי בקרה ולמידה אותם קיימה המשטרה לאחר מבצע ‘שומר החומות’.

דוח הביקורת מעלה סוגיות חשובות ומרכזיות אשר רובן ככולן מצויות על סדר יומה של המשטרה וזוכת לקשב ארגוני רב מזה תקופה ארוכה.