בבית משפט השלום בירושלים, הסתיים סמוך לשעה 12:00 בצהרים הדיון בפרשת ‘כיתות המריבה’ בבית שמש.
ההחלטה תתקבל מאוחר יותר.
הדיון התקיים בפני שופט בית משפט השלום, גד ארנברג, שאמור להכריע האם להותיר על כנו את צו המניעה שהוציא לבקשת משרד החינוך נגד בית הספר החרדי ‘משכנות דעת’ או שיאשר את הצעד בו נקטה עיריית בית שמש, כאשר הקצתה מספר כיתות מאגף שמם בבית ספר ‘שפות ותרבויות’ לטובת התלמידות החרדיות.
במהלך הדיון הסוער נזף השופט בשני הצדדים, וטען כי שני הצדדים מוטי אג’נדה ולא פועלים במקצועיות: “יש כאן מגמה ואג’נדה של שני הצדדים, לא מדובר בסכסוך אמיתי ומקצועי”.
עורך הדין אורי קידר, שייצג את העירייה, הדף את טענת משרד החינוך בדבר “מחטף”, וטען כי הקמת החומה נעשתה באישון לילה בהוראת המשטרה, בכדי למנוע חיכוכים מיותרים.
לדבריו, העירייה ומשרד החינוך מקיימים דיונים בנושא כבר חמש שנים, והעירייה הודיעה למשרד החינוך שבוע קודם להכנסת הבנות למבנה, בניגוד לטענת המשרד כי הדבר נעשה שלא בידיעתו.
עוד אמר קידר, כי המבנה נשאר בבעלות העירייה, ואין מדובר בהעברת חזקה לידי ‘מרכז החינוך העצמאי’, וזכותה הקניינית של העירייה לארח במקום כל תלמיד שתמצא לנכון.
קידר גם התייחס לטענת משרד החינוך על האפשרות להציב קרוואנים, וטען כי גם הליך הצבת קראוונים לוקח כמה חודשים, ועד אז היכן ישהו התלמידות?
הוא שב על בקשתו מהשופט לרדת לשטח ולסייר במקום. “יש פער בלתי נתפס בין החינוך החרדי לחינוך הכללי בעיר”. אמר.
בצאתו מן הדיון, אמר ראש העיר משה אבוטבול לתקשורת, כשקולו נשנק בבכי, “קשה לי לראות את אותן תלמידות, יושבות ודומעות בביתן או תחת כיפת השמים. זה לא פיתרון”.
כאמור, ההחלטה בפרשה צפויה להינתן לקראת הערב.
כזכור, ביום שלישי קבע השופט כי עד ההכרעה, אסור ל’החינוך העצמאי’, המפעיל את בית הספר ‘משנות דעת’, לבצע שימוש בכל חלק ממבנה בית ספר ‘שפות ותרבויות’, ללא קבלת אישור בכתב ממשרד החינוך. קודם לכן הוציאה מנכ”לית משרד החינוך, מיכל כהן, צו סגירה למתחם.
בתשובה שהגישה העירייה לבית המשפט נטען כי לבית משפט השלום בירושלים אין כלל סמכות לדון בתיק המריבה בבית שמש, שכן מדובר בטענה אודות הקצאת מבנה שלא כדין, כלומר החלטה הנמצאת בסמכות בית משפט לעניינים מנהליים.
אתמול הודיע השופט, שהתבקש להגיע אל השטח כדי לראות במו-עיניו את המתרחש, כי לא יוכל להיענות לבקשה: “לצערי יומני אינו מאפשר עריכת ביקור במקום לפני הדיון, שכן לפניו קבועים 3 תיקים אחרים. אשמח אם יומצא צילום של המקום בסרט שבו ניתן יהיה לראות את האמור בבקשה”.
בתוך כך טוען משרד החינוך כי עיריית בית שמש הייתה יכולה אולי למנוע את העימות שנוצר בעקבות ההחלטה למקם את בית הספר החרדי בתוך בית הספר החילוני, אם הייתה מנצלת טוב יותר את תקציבה. שכן, לפי נתונים שפרסמו ב-ynet עולה, כי העירייה ניצלה רק כשליש מהתקציב לבניית כיתות שאותו העביר לה משרד החינוך.
עבור בינוי כיתות גן במהלך אותן שנים תקצב משרד החינוך את העירייה ב-21,4 מיליון שקל לבינוי 29 כיתות גן. בפועל, עד היום נוצלו רק 1,9 מיליון שקל.
“בית שמש ניצלה רק שליש מהתקציב לבניית הכיתות שנתנו לה. אנחנו העמדנו תקציבים, אבל בניית הכיתות היא באחריות הרשות. יש לבית שמש מגרשים, תוכניות ותקציב – והם לא בונים. חובת ההוכחה חלה עליהם, אלא שיש להם בעיה קשה של ניצול תקציבים. 30% ניצול בחמש שנים זה נתון עגום”, אמרו במשרד החינוך.
דובר עיריית בית שמש, מתי רוזנצוייג, הגיב לטענות משרד החינוך לגבי ניצול התקציב: “עיריית בית שמש הציבה את בניית מבני חינוך בקדמת סדר העדיפויות העירוני ורק בימים אלה אנו חונכים ארבעה מבנים חדשים לבתי ספר.
“לצערנו, איננו מקבלים ממשרד החינוך את מלוא שיתוף הפעולה הנדרש לפתרון מצוקת מבני החינוך בעיר. אפילו לפי תוכנית אב שהזמין משרד החינוך עצמו, קיים חוסר של 400 כיתות לימוד בעיר.
“משרד החינוך אינו מוכן להתחשב בטופוגרפיה הקשה של בית שמש, אשר גורמת לעלויות גבוהות יותר של הבנייה, וקיים חוסר קבוע של 20% בתקצוב של כל מבנה. המשרד אינו מתחשב בעובדה ששטחי הציבור מלאים בקראוונים שהוצבו כפתרון זמני עבור ילדי החינוך החרדי, ונצטרך שיתוף פעולה עם משרד החינוך לצורך הכשרת מתחמים לקליטת הקראוונים שיפונו משטחי הציבור. כיום אין בבית שמש מגרש אחד לבניית בית ספר, פנוי ונקי מחסמים, אשר אינו בנוי”.
