ניסו במלחמות, וכשלא הצליחו, עברו להשתמש בטקטיקות אחרות

תכונה אנושית אופיינית מגולמת בפתגם “מרוב עצים לא רואים את היער”. לפעמים בני-אדם הולכים לאיבוד בתוך הפרטים, וכבר אינם רואים את התמונה הכוללת. לכן חשוב לזכור תמיד את המטרה ואת הכיוון, שמעבר לכל הפרטים.

זה נכון באשר לעימות בינינו ובין הערבים.

אם תשאלו אדם מן השורה כמה מלחמות היו בינינו ובין הערבים, מן הסתם יציין את מלחמת השחרור, מבצע סיני, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים, מלחמת לבנון הראשונה, האינתיפאדה הראשונה והשנייה, מלחמת לבנון השנייה ועוד כמה מבצעים צבאיים. אבל האמת היא שהמלחמה מתנהלת בכל יום ויום.

יש המונים את הסכסוך היהודי-ערבי משנת תר”כ (1860), היינו יותר ממאה ושישים שנה (נפגעי פעולות האיבה נמנים רשמית משנה זו). היו בו עליות ומורדות, אבל הוא לא נפסק ולו לרגע אחד.

אל תלעגו להם

לאויבינו המטרה חדה וברורה – לסלק מכאן את היהודים. הם ניסו לעשות זאת במלחמות, וכשלא הצליחו, עברו להשתמש בטקטיקות אחרות. אבל אין אצלם שום בלבול באשר ליעד הסופי של המאבק.

לא תמיד אנחנו מצליחים להבין את התנהגותם. גורמים בישראל שניסו לקדם יוזמות של ויתורים מפליגים למען ‘שלום’ נוכחו שוב ושוב כי הערבים פשוט אינם מעוניינים לקבל את מה שמציעים להם. בעיני אותם גורמים ישראליים, הערבים נוהגים באיוולת. “הם לא החמיצו שום הזדמנות להחמיץ הזדמנויות”, לועגים להם.

אבל אם תשאלו את הערבים, צוחק מי שצוחק אחרון.

מי שמוכן להתפכח מאשליות ה’שלום’ ולהבין את מטרתם האמיתית של אויבינו, יבין לגמרי את התנהגותם. הם מוכנים לקחת כל מה שיקדם אותם לעבר היעד, אבל לא יסכימו לשום צעד שיכבול את ידיהם מלשאוף אליו. בינתיים יכפישו אותנו, יעלילו עלינו, יפגעו בנו, יסיתו נגדנו, ומפעם לפעם יתבכיינו ויבקשו ‘מחוות’, שיעניקו להם עוד נכסים ועוד אחיזה בשטח.

במקביל האויב שבתוך המדינה מפעיל את כל הכלים בניסיון להתקדם לעבר אותו יעד. הם ינופפו בסיסמאות ‘שוויון’, ‘הבנת הנרטיב של האחר’ וכדומה, מתוך כוונה לקעקע את תחושת הצדק שלנו ואת זכותנו על הארץ, ובתקווה שלא נבין לאן כל זה הולך.

לקלוט את המתרחש

וכך התפרסמו בימים האחרונים המהלכים שנעשים לתכנון מעשי של ‘השיבה’ – התביעה להצפת הארץ במיליוני ערבים. יש ערכות לימוד לבתי הספר, לצד תכניות עבודה העוסקות בחלוקת קרקעות ובניית בתים ל’צאצאי הפליטים’ בתוך הערים היהודיות. וגם הפרסום הזה עבר בשקט, כי לא הכול קולטים את משמעות המהלכים.

בינתיים העניקה הממשלה ‘מחוות’ לערבים לרגל ביקור נשיא ארה”ב – אישור שש תכניות מִתאר ליישובים ערביים ביהודה ושומרון, מתוכן שלוש בגוש עציון, דבר שמביני דבר זועקים כי יהיה בכייה לדורות. ובה בשעה מקפיאים אישורי בנייה בירושלים!

האם נתעשת לראות את התמונה הכוללת, נבין את המלחמה שלפנינו ונגייס את הכוחות להתייצב מול מזימות אויבינו? נתפלל שאכן כך יהיה.