משהו ישן ממשיך: לפיד נשאב אל הפוליטיקה הישנה • טור פוליטי

בסוף השבוע חזרו חברי הכנסת מחופשה מרוכזת. הבניין היה סגור במשך כשבועיים, וחברי הכנסת יצאו לנפוש ולהחליף כוחות.

“הם חזרו רעננים ובכוחות מחודשים”, היטיב להגדיר זאת אחד מעובדי הכנסת, שהשתתף בדיון בוועדה הכספים על חוק מע”מ אפס.

זו הייתה ההצגה הכי טובה בעיר. ניסן סלומינסקי, יו”ר הוועדה, נראה היה כמו מורה ממלא-מקום שמתקשה להשליט סדר ומשמעת אצל תלמידיו. ישב חסר אונים לנוכח קריאות הביניים של חברי הכנסת משה גפני, יעקב ליצמן ויצחק כהן.

סלומינסקי נוהג בגפני יראת כבוד. “ר’ משה” בהגיה אשכנזית הוא מקפיד לקרוא לו. וגפני לא מגלה אמפתיה. חדור מטרה הוא מעביר את סלומינסקי סדרת חינוך בבית הספר לממשל ופוליטיקה.

סלומינסקי אמר בעבר: “קשה לי איתם, שניים מהם כיהנו כיושבי ראש בוועדת כספים, אחד מהם סגן שר אוצר”.

הוא נראה מותש, הם מנצלים כל פסיק בתקנון של הכנסת. על אף המחלוקות הוא סופר אותם. בניגוד לחברים אחרים באופוזיציה שאותם הוא ממש לא מונה, לגפני וליצמן הוא ממש עושה חשבון. “אני מתחנן בפניך ר’ משה, תפסיק, תן לי לעבוד”, אמר במהלך הדיון.

פקידי האוצר שנכחו בדיון נהנו מכל רגע.

ח”כ יצחק כהן: “יש כאן תאונת עבודה, למנות שר אוצר שלא מבין בכלכלה עם יו”ר ועדה חסר ניסיון, זה נזק עצום שאותו משלמים אזרחי המדינה”.

הסיפור עכשיו הוא מע”מ אפס. זה הדגל שאיתו מעוניין לפיד ללכת לבחירות ולחזור לציבור הבוחרים כדי לקבל אשראי נוסף.

לפיד יורד לשטח ושם הוא שומע כי גיוס חרדים לא בדיוק מעניין את הציבור הנאנק תחת יוקר המחיה. הוא היה בשבוע שעבר באזור הדרום ונפגש עם קהל המצביעים שלו. שם שמע כי הם שלחו אותו לכנסת כדי לטפל בבעיות של יוקר המחיה, מחירי הדיור. אפשר שלציבור בישראל יש זיכרון לטווח קצר, ולפיד יודע כי רק הוזלת מחירי הדיור תאפשר לו ולמפלגתו המשך פוליטי גם בכנסת הבאה.

בכלי התקשורת צוטט שנתניהו פנה לסלומינסקי וביקש ממנו שיעשה הכול כדי לאשר את חוק מע”מ אפס. “זה עלול לגרום לזעזועים בקואליציה”, צוטט נתניהו.

ואכן סלומינסקי עושה הכול כדי להעביר את החוק שיאפשר את המשך עבודת הממשלה. אולם לצד השיחה עם נתניהו מתברר כי לסלומינסקי וללפיד מערכת יחסים קרובה ביותר. השניים “מכרו יותר מסוס אחד בעליה”. עסקות רבות של קח ותן נרקמות בין השניים.

פוליטיקה חדשה, אמר לפיד ביום שנכנס לתפקידו. מתברר כי דיבורים לחוד ומעשים לחוד, ולפיד נשאב היישר אל תוך אותה פוליטיקה ישנה, אותה פוליטיקה שבה שניים יושבים בחדר חשוך וסוגרים עסקאות.

זה בסך הכול עניין של טרמינולוגיה. כשחרדים דורשים את המגיע להם בחוק – זה נקרא סחיטה. כשחילוני וסרוג דואגים לאנשי שלומם – זה נקרא עסקה.

מה באמת מניע את סלומינסקי להעביר את חוק מע”מ אפס? שיחת הטלפון של נתניהו היא לא בדיוק הגורם. מתנגדי החוק הרבים נמנים עם בכירי עולם הכלכלה. להריץ חוק בניגוד לעמדת נגידת בנק ישראל ולעמדת בכירי הכלכלנים רק בשביל שיחת טלפון מנתניהו?

אז מתברר שהסיבה עמוקה יותר. לפיד העביר תקציבים נדיבים לנושאים רבים הקרובים ללבו של יו”ר הוועדה, ובהם התיישבות ביהודה ושומרון וישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות של הציונות הדתית.

לפיד, כך טוענים, קיים את חלקו באותה עסקה עד תום. עכשיו הגיע תורו של סלומינסקי להעביר את חוק מע”מ אפס. השמועות אומרות כי לפיד איים על סלומינסקי שאם החוק לא יעבור, הוא ידאג כי התקציבים לא יועברו ליעדם. דיל זה דיל ועסקה צריך לכבד.

ההערכה היא כי החוק לא יעבור, מתברר כי גורמים בתוך הליכוד עושים קולות של תומכי החוק, אך בפועל הם עושים הכול כדי להכשיל את החוק. גם בחוק מע”מ אפס נוהגים נציגי הליכוד בדיוק כפי שנהגו בוועדה לשוויון בנטל. הם נוכחים בחדר, אבל נותנים לאחרים לשבור את הראש. זה לא בדיוק מעניין אותם.

החוק רע בראיה לטווח רחוק, הוא מעמיק את הגרעון מחד ופוגע בשכבות החלשות מאידך. מישהו צריך לשלם את המחיר, והם יהיו הזקנים, החולים, הנזקקים והילדים.

ואיש לא מתחייב כי מחירי הדירות אכן ירדו.

בינתיים לפיד יוכל לסמן לעצמו V קטן. הוא גרם לנזק לא קטן לשוק הנדל”ן בישראל. אבל את מי זה בדיוק מעניין.

בין דמוקרטיה לדיקטטורה

ביום רביעי הבא יתכנסו חברי מפלגת הבית היהודי כדי להצביע בוועידת הבית היהודי על שינוי חוקת המפלגה. חוקה חדשה, שתעניק יותר סמכויות בידי יו”ר המפלגה, נפתלי בנט.

בנט, שנכנס לפוליטיקה לפני כשנתיים, רואה עצמו כמועמד לראשות הממשלה. בנט מבקש להפוך את המפד”ל ההיסטורית ממפלגת סקטור המזוהה עם הציבור הדתי לאומי למפלגת שלטון ומרכז.

את הפרומו הוא נתן בבחירות האחרונות, בשעה שהציב ברשימה לכנסת אישה חילונית –  ח”כ איילת שקד. להצבת שקד ברשימה הייתה אמירה המבשרת את הבאות. אבל איש לא האמין כי הבאות יהיו בפרק זמן קצר.

במהלך החודש האחרון ירה בנט לטנק שבו הוא ישב. הוא ידע לתדרך עיתונאים בנוגע לנעשה מאחורי הקלעים. בחוץ הוא שידר ממלכתיות, אבל בסביבתו של ראש הממשלה אמרו כי הוא נוהג באופן לא הגון: ‘אחד בפה ואחד בלב’. בנט מבין כי כדי להגיע לשלטון הוא צריך מפלגה שתהיה עושה דברו. הוא לא מעוניין בחבר כנסת כמו יוני שטבון. כזה הפועל בהתאם לצו מצפונו. הוא צריך אותם קטנים ושקטים, הפועלים בדיוק לפי ההוראות.

החוקה החדשה שבנט מנסה להעביר הופכת אותו לבעל הבית של המפלגה. אולם היא מערערת את מעמדה הדמוקרטי של המפלגה.

הנחת היסוד של בנט היא כי הוא ייבחר לראשות המפלגה. הוא סבור כי איש לא יעז להציג מועמדות נגדו. כמו כן אין לאיש סיכוי לגבור עליו. בנט מבקש לערוך שריונים לנשים, בשתי החמישיות הראשונות – מקומות 4 ו-9.

כמו כן הוא מבקש להקנות לו כוח לערוך שריון בשתי החמישיות הראשונות – מקומות 2 ו-6 (למעשה מדובר בארבע החמישיות הראשונות, קרי מקומות 2,6,11,16).

כדי להרגיע את חברי המרכז הוא מבקש לשריין מקום למרכז, מדובר בעצם שזרקו לחברי המרכז על מנת למנוע התלהטות הרוחות – מקום 10.

המשמעות – חוקה שתבטיח את שלטון היחיד שלו במפלגה.

הדמוקרטיה אליבא דבנט תצומצם לפריימריז רק על מקומות 3,5,7,8 בעשירייה הראשונה.

ההערכה כי ח”כ איילת שקד תזכה במקום גבוה מאוד במפקד, אפשר שבמקום הראשון שהוא למעשה השלישי.

שריוני הנשים, בהנחה שפורום הנשים שמקדם בנט עובד חזק דיו, ובהנחה שכמוהו גם המטה החילוני בראשות ענבל ליבר, המקודם על ידי בנט-שקד, יש יסוד להניח כי יוקצו לנשים מטעמו של בנט או ברוחו.

לבנט יש את החמישייה שהוא מקדם כרשימת פריימריז. מקומה של שקד מובטח. סביר להניח שלפחות שניים מבין החמישייה שיקדם ברשימת המומלצים שלו יצליחו לכבוש את מקומות 3,5,7,8. בנט מבקש להפוך את המפלגה הדתית לאומית למפלגת ליכוד ב’ בעלת אוריינטציה דתית.
די לקרוא את ההודעה שיצאה מלשכתו של בנט כדי להבין לאן בנט חותר: “מדובר בחוקה שתאפשר לבית היהודי להפוך ממפלגת נישה (כלומר, דתית לאומית) למפלגת שלטון (כלומר, חליף ליכוד)”.

עוד כותב בנט: “הבית היהודי היא המפלגה היחידה היום שמתנגדת למדינה פלסטינית, שמנעה שחרור מחבלים ישראליים, שהביאה לחקיקת חוק משאל עם, שהשפיעה על התהליך המדיני ועצרה אינספור יוזמות אנטי יהודיות.

את כל זה המפלגה עשתה עם 12 מנדטים. גם חברי המפלגה מבינים לאן השפעת המפלגה יכולה להגיע עם 30 מנדטים שיגיעו בסיועה של החוקה החדשה”.

ראוי לקרוא את בין השורות של אותה הודעה לעיתונות. מודגשים כאן חמישה עקרונות – התנגדות למדינה פלסטינית, מניעת שחרור מחבלים ישראליים, העברת חוק משאל העם, השפעה על התהליך המדיני. כן, וגם המושג הלא ברור “עצירת יוזמות אנטי יהודיות”.

ראוי לדייק, שמתוך חמשת העקרונות\הישגים, 4 לאומיים ורק אחד דתי.

האם זו המפלגה הדתית לאומית? האין המשוואה הדתית לאומית מעמידה את הדת והלאום כשני עקרונות שווי משקל? במפלגה הדתית לאומית הם שווי משקל, במפלגת החוקה החדשה של הבית היהודי יש חלוקה אחרת אך ברורה – 5\4 כלומר 80% לאום, 5\1 כלומר 20% דת. – 80-20 זה ‘כלל פארטו’, הדגש הוא בלאום ומדי פעם נתייחס גם לדת.

החוקה למעשה היא המסמר האחרון בארון הקבורה של המפד”ל.

אולם לנוכח אותם שינויים שמנסה בנט להוביל, מוביל ח”כ יוני שטבון את המאבק בחוקה החדשה, שטבון טוען: “החוקה החדשה היא סופה של המפלגה הדתית לאומית. החוקה הולכת למחוק את כל עולם הערכים שעליו גדלנו ולהפוך אותנו ל-‘ליכוד ב’. הציונות הדתית”, הדגיש, “היא הרבה מעבר למרדף אובססיבי אחר קולות, זו תנועה עם מסורת בת עשרות שנים של כבוד לתורה וכבוד למדינה.

“הציונות הדתית אינה חותמת גומי של אף אחד, לא נרשה את מדיניות ה-‘השתמש וזרוק’. ערכי הציונות הדתית הם הבסיס שבזכותו הפכנו למפלגה החזקה שאנחנו היום”.

לטענתו, “ביטול המוסדות, הפניית העורף לפעילי השטח הציוני דתי ומתן יד חופשית לאדם אחד לשריין רשימה כרצונו – כל אלו הם תחילת הקץ של הציונות הדתית.

“על ידי הכנסת גורמים חיצוניים בדרך שאינה דמוקרטית לשורות המפלגה, תמחק החוקה החדשה את המסורת האדירה הזאת. מוכרחים להשאיר את הבסיס הערכי של המפלגה כמות שהוא, מפלגה דתית לאומית”.

שטבון התייחס גם לאופן שבו התנהלו הדברים ואמר: “שינויים דרמטיים שכאלה ראוי שיבוצעו בהליך דמוקרטי וסדור, ולא במחטפים בדמדומי מלחמה. מחטפים מעידים על החולשה של המבצע אותם, הפחד מפני הכישלון. אמשיך להיאבק בחוקה כי חוקות של איש אחד מרסקות מפלגות, לא אתן לזה לקרות. אני מאמין בערכי הציונות הדתית, נשיאת הדגל הערכי שלנו רק תחזק אותנו. יש ציבור מסורתי גדול בצפון ובדרום, בעיירות ובשכונות שמצפה מהבית היהודי שלא לקפל דגלים”.

וקוראי המדור שואלים: איך כל זה קשור לאלי בן דהן? מתברר כי בן דהן הולך להתמודד בפריימריז הקרוב במפלגת הבית היהודי ולעזוב את האיחוד הלאומי – תקומה שממנו הגיע.

רבני תקומה סבורים כי בן דהן הוא אכזבה גדולה וסביר להניח שלא ישובץ על ידם ברשימה הבאה לכנסת.

לכן בן דהן קרא את המפה וחבר לבנט. מערכת היחסים בין השניים ידעה בעבר עליות ומורדות, אולם כרגע הוא זוכה לחיבוק חם ואוהב מהיו”ר. סביר להניח כי בן דהן יקבל את מקומו של יוני שטבון, ושטבון יזכה לתמיכת הרבנים והציבור החרדל”י, שם הוא נהנה מכוח רב שאיש מבין חברי הכנסת של הבית היהודי לא זוכה לו.

אלימות המשטרה

בתחילת השבוע קיבלתי סרטון מזעזע על אלימות השוטרים בבני ברק כנגד אברך חסידי.

כתבה נרחבת ראתה אור בכל כלי התקשורת וגם בעיתוננו. אין זו הפעם הראשונה שבה נוהגת משטרת ישראל ביתר אלימות כלפי הציבור החרדי. והכול מתוך דאגה למען הציבור.

על המשטרה להפסיק את האלימות שלה כנגד המגזר החרדי. השוטרים לא היו נוהגים כך בתושב גבעתיים או תל אביב. המשטרה צריכה לנקות מעצמה את אותם שוטרים אלימים. ויפה שעה אחת קודם.

• הטור מתפרסם בעיתון ‘יום ליום’