לפיד: “לא אשב בממשלה שתשלח ידה שוב לכיסם של האזרחים”

שר האוצר יאיר לפיד מבהיר פעם נוספת: אזרחי ישראל לא יידרשו לשלם יותר מסים בעקבות מבצע “צוק איתן”. יתרה מכך, הוא הדגיש: “אני לא אשב בממשלה ששוב הולכת ושולחת ידה לכיסם של אזרחי ישראל כשאין בזה צורך אמיתי”.

לפיכך, טען לפיד: “אני שר אוצר, אני מכיר את המספרים, אין שום סיבה או צורך ללכת עוד פעם ולקחת כסף מכיסם של אזרחי ישראל”. בדבריו, התייחס לפיד גם לדעותיה של נגידת בנק ישראל קרנית פלוג, המנוגדות לעמדותיו: “טוב שהנגידה מתריעה, אבל אני אומר שאם יש דבר שיפגע בחוסן הכלכלי של ישראל זה אם אנחנו נעלה מסים”.

בהמשך הריאיון התייחס לפיד גם לסוגיית תקציב המדינה והבהיר כי מערכת הביטחון אכן זקוקה ליותר כסף כדי לפתור את בעיית המנהרות והרקטות, אולם לדבריו “הכסף צריך להיות גם בחינוך, גם בבריאות וגם ברווחה, והתפקיד שלי הוא לדאוג שהחלוקה תתנהל באופן הגון”.

“ראש הממשלה אומר שהביטחון חשוב מאוד ואני מסכים איתו”, המשיך לפיד, “גם בריאות חשובה, ואני בטוח שראש הממשלה מסכים גם עם זה. מתנהל דיון מקצועי ומקיף, ואנחנו מסתכלים על הצרכים הביטחוניים של ישראל. זה לא שצד אחד זורק מספר אחד, צד אחר זורק מספר אחר, ומגיעים לאמצע”.

אתמול הזהירה נגידת בנק ישראל כי “חריגה מיעד הגירעון של 3% תחשוף את המשק הישראלי לסיכון משמעותי ועלולה לפגוע באזרחים”. במהלך נאומה בוועידת “כלכליסט” היא קראה: “עלינו לגלות אחריות ולהתחשב בהשלכות של ההחלטות לאורך זמן”.

“לאחר פריצת מסגרת הגירעון ב-2012 התחייבה הממשלה ליעד גירעון של 2.5% תוצר ל-2015”, אמרה פלוג והתייחסה גם לעמדתו המנוגדת של שר האוצר לפיד: “יש הטוענים כי צרכי השעה מצדיקים את העלאת הגירעון. ניתן להצדיק העלאה מסויימת שלו לנוכח הוצאות ‘צוק איתן’ והירידה המסתמנת בצמיחה, אך סטייה מעבר ל-3% תוצר תהווה איתות ברור לנסיגה מהמחוייבות לשמירה על משמעת פיסקאלית”.

פלוג הוסיפה כי “גירעון כזה יגדיל את יחס החוב לתוצר ויביא בעתיד לגידול בתשלומי הריבית של המשק, שהגיעו בשנה שעברה ל-38 מיליארד שקלים”. הנגידה הזהירה עוד כי העלאת יעד הגירעון תביא להקטנת התקציבים החברתיים ותגרום להעלאת מס חדה בעתיד.

ביום רביעי האחרון פרסם בנק ישראל נייר עמדה שהזהיר מפני ההשלכות של הגדלת התקציבים ללא הגדלת ההכנסות ממסים. בנייר נכתב כי “יש לקחת בחשבון את העובדה שכבר היום ההוצאה האזרחית בישראל מאוד נמוכה בהשוואה בינלאומית, באופן שמקשה על מתן מענה הולם לאתגרים החברתיים והכלכליים בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה ועוד”