לאיפה עוברים הכי הרבה ומי בראש תוחלת החיים: מצב הערים בישראל

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (חמישי) את נתוני הרשויות מקומיות לשנת 2020.

האוכלוסייה בישראל מנתה אז 9.289 מיליון תושבים: 74.4% מהם גרו בתחומי העיריות.

• מאזן ההגירה הפנימית הגבוה ביותר היה בעיר חריש (5,641), בראש העין (4,231), בבית שמש (2,528) ובלוד (2,161).

• המאזן הנמוך ביותר היה בירושלים (7,801-), כמו בשנה הקודמת. רוב הישראלים שעלו לבירה הגיעו מבני ברק (709) ומבית שמש (708). רוב הישראלים שירדו ממנה עברו לבית שמש (2,615) ולתל אביב (1,568).

• 67% ממשקי הבית בישראל היה של ישראלים שגרים בבית בבעלותם. הכי הרבה כאלה היו באום אל-פחם (92.5%), והכי פחות בתל אביב (40.9%).

• בשנת 2019 נישאו 93,937 אנשים והתגרשו 31,357. בראש טבלת הנישואים ביחס לאלף תושבים בני 15 ומעלה נמצאת העיר החרדית ביתר עילית ואחריה מודיעין עילית.

• שיעור המתגרשים הגבוה ביותר לאלף תושבים בני 15 ומעלה היה באילת – 16%, ואחריו בחריש – 15.8%.

•  שיעור תוחלת החיים הגבוה ביותר היה במודיעין-מכבים-רעות. לעומת זאת, שיעור תוחלת החיים הנמוך ביותר היה באום אל פחם.

• שיעור הפטירות הגבוה ביותר נרשם בג’סר א זרקא והנמוך ביותר במועצה האזורית רמת נגב.  ג’סר היא גם העיר בעלת שיעור עודף המשקל או השמנה הגבוה ביותר בקרב תלמידי כיתות א’ ב-2019-2020 (40%) וכן בכיתות ז’ (63%). מספר מקרי הסוכרת הגבוה ביותר ל-1,000 תושבים נמדד בג’ולס (142.8).

• העיר שבה שיעור עודף המשקל הנמוך ביותר בכיתה א’ היא ערערה בנגב, והשיעור הנמוך ביותר בכיתות ז’ נמדד בקריית עקרון. שיעור מקרי הסוכרת הנמוך ביותר נמצא באפרת.

• שיעור הפריון הגבוה ביותר נמדד במודיעין עילית והנמוך ביותר נמדד בכאבול.

• שכר הנשים נע בין 35% ל-95% משכר הגברים. הפערים הגדולים ביותר בשכר בין גברים לנשים נמצאו ברשויות ערביות מוסלמיות ודרוזיות (בראשן ע’ג’ר, חורפיש וכסרא-סמיע). הפערים הקטנים ביותר נמצאו ברשויות החרדיות – ובראשן מודיעין עילית ובני ברק.