לשבור את קיר הברזל: לפעמים גם מאבק חסר כל סיכוי זוכה לניצחון

העם היהודי חזק לאין ערוך מכל מיני תופעות חולפות, גם אם הן מצליחות להתבסס ולהשתלט על מוקדי כוח רחבים
הרב מנחם ברוד
ט' תמוז התשפ"ב / 08.07.2022 11:30

יש מאבקים שנראים חסרי סיכוי. יחסי הכוחות אינם מותירים שום תקווה לצד החלש. ההיגיון הקר אומר שבמצבים כאלה מרכינים את הראש וממתינים עד שהגל יחלוף. מה הטעם ללכת עם הראש בקיר?

ואולם המציאות הוכיחה שלא תמיד ההיגיון הקר צופה נכון את העתיד. לאורך ההיסטוריה היהודית ראינו כי לפעמים גם מאבק חסר כל סיכוי זוכה לניצחון. חנוכה למשל. איזה סיכוי היה לקומץ המכבים מול האימפריה היוונית? והם ניצחו, מפני שהייתה בהם אמונה עזה, וזו פתחה בעבורם את שערי השמיים והתחוללו ניסים על-טבעיים.

אזהרה: משחק באש!

ראינו את זה גם בעת החדשה, לפני תשעים וחמש שנים, ברוסיה הקומוניסטית. זה סיפורו של מאבק הרואי, שניהל אדם יחיד מול השלטון העריץ ביותר.

המאבק נראה אבוד מראש. . בלי נשק, בלי תמיכה ציבורית, בלי כלים להילחם בשלטון הרשע יצא רבי יוסף-יצחק שניאורסון, האדמו”ר הקודם מליובאוויטש, למלחמה על שמירת הגחלת היהודית.

הוא הקים רשת מחתרתית של חסידים נחושים ובעלי מסירות נפש, שהתפזרו על פני כל המדינה וניסו לשמר את חיי היהדות. הם פתחו תלמודי תורה חשאיים, בנו מקוואות טהרה, דאגו לשחיטה כשרה, לברית מילה ולאספקת תשמישי קדושה וספרות יהודית.

הזהירו את הרבי כי הוא משחק באש, אך הוא לא נרתע. כך הדריך את חסידיו – למסור את הנפש בפועל, בלי לפחד ובלי לחשוש. הפעילים נתפסו זה אחר זה. נאסרו, הוגלו ואף הוצאו להורג. אבל במקומו של פעיל שנתפס בא אחר. נחשפה ישיבה בעיר אחת – למחרת היא צצה ונפתחה מחדש בעיר אחרת.

ואכן, הרבי נאסר. לרגע נדמה היה שאין כוח בעולם שיוכל למנוע משלטון הרשע לבצע את זממו ולקפד חלילה את פתיל חייו. כאן התחולל הנס, שעד היום קשה להעריך את עוצמתו – בסופו של דבר הרבי שוחרר, וימי שחרורו, י”ב-י”ג בתמוז, נהפכו לחג הגאולה.

פרספקטיבה רחבה

לאחר שחרורו שיגר הרבי איגרת מיוחדת, שבה עמד על המשמעות העמוקה של האירוע. “לא אותי בלבד גאל הקב”ה בי”ב תמוז”, כתב, “כי אם גם את כל מחבבי תורתנו הקדושה, שומרי מצווה, וגם את אשר בשם ישראל יכונה”.

הרבי לא נאסר כאדם פרטי. כל העקשנות היהודית עתיקת היומין הוטלה אל הכלא, בניסיון לחסלה. העובדה שבסופו של דבר נאלצו הקומוניסטים, בחירוק שיניים, לשחרר את טרפם – היא ניצחונה של היהדות כולה.

פרשת מאסרו ושחרורו של הרבי מעניקה לנו פרספקטיבה רחבה יותר, לבחון גם את הנעשה בימינו. העם היהודי חזק לאין ערוך מכל מיני תופעות חולפות, גם אם הן מצליחות להתבסס ולהשתלט על מוקדי כוח רחבים. ההיסטוריה היהודית ידעה תקופות גאות ותקופות שפל, ובסופו של דבר העם היהודי ניצח.

זה כוחה של האמונה. אם אך נהיה נחושים וניאבק במסירות נפש ומתוך אמונה איתנה – הקב”ה יהיה בעזרנו ואנחנו ננצח.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות