אמש (ליל שישי) פרסם יאיר שרקי בחדשות 12 הקלטות יוצאות דופן של אב לילדה ממוצא מזרחי שביקש לרשום את בתו לסמינר בביתר עילית – וסורב בשל מוצאה.
האב, שיוצא באומץ למאבק למען בתו, נערה בת 14, סיפר לשרקי: “אני, כאבא, רואה איך הביטחון העצמי שלה יורד, איך היא נשברת, ואני מרגיש לאט-לאט איך הדבר הזה ממש משפיע עליה רגשית. שלחנו אותה להיבחן בעצם בסמינר שאנחנו חושבים שהוא הטוב ביותר בשבילה מכל הבחינות”.
לדבריו, הימים עוברים, ובתו מספרת לו שחברותיה לכיתה מקבלות תשובות חיוביות בזו אחר זו – אך רק הן לא זכו למענה. כשחשב שאולי מדובר בכתובת שגויה או בבעיה במשלוח הדואר, התקשר האב למי שאחראית על הליך ההרשמה.
בתגובה, נאמר לו: “אנחנו לא נקבל אותה, צריכים לשמור על איזון של אשכנזיות וספרדיות”.
“אני לא ידעתי איך להתמודד עם התשובה הזו, כי מעולם זה לא פגש אותי”, הוא מספר.
האב ניסה שלא לערב את בתו בתהליך: “אני מוציא אותה מחוץ לתמונה, כי אני לא חושב שזה לטובת הבת שלי, שהיא תהיה מעורבת ממש בנבכי הסיפור. אני רק מספר לה שזה, בעזרת השם, עניין של ימים, שהבעיה היא לא בה. זה לא שהיא לא מספיק טובה. יש איזושהי בעיה שלא קשורה אליה בעצם – שהיא ספרדייה”.
האב מדגיש כי הדבר פוגע לא רק בבת, אלא במשפחה כולה.
סמינר נוסף בו נבחנה, גם הוא מוגדר אשכנזי – דחה אותה, אבל לפחות בלי הנימוק המפורש. בדרך כלל התירוצים הם שהתלמידות לא ברמה הרוחנית או הלימודית.
האבא מסתובב חמוש בתעודות ובמבחנים. “יש לי פה תעודות של כיתה ח’ וכיתה ז’ – בהליכות הכול ‘ראויה לשבח’, טוב מאוד, טוב מאוד, טוב מאוד. אנחנו מקבלים הערות הערכה של התלמידה”.
לדבריו, כשפנה לסמינר ושאל מדוע לא קיבלו את בתו, נענה בכתב ובתשובה לקונית: ” לצערנו לא נוכל לקבל את בתכם, נאחל לכם ברכת הצלחה בכל מעשה ידיכם”.
גם שיחה עם מחנכת באותו מוסד, בניסיון שתלחץ על המנהלת – סיפקה שוב את התשובה הכואבת. “לקחת ילדה קטנה, מצליחה, מוכשרת, יראת שמיים, ולהגיד לה ‘את לא יכולה להיכנס לסמינר שלי בגלל שלא קוראים לך ויינברג או הרשקוביץ, בגלל שאת ספרדייה. אני מתבייש שאני משתמש במושג הזה’, אומר האב.
כשנשאל אם ישקול לשלוח את בתו לסמינר ספרדי, הוא אמר: “גם אם יהיה סמינר נוסף, אני לא חושב שמותר ונכון לבוא ולהתעלם מהאפליה הזאת. יש פה סמינר שלא מתבייש לומר להורים – לא התקבלתם כי אתם ספרדים”.
אחרי שהסמינר דחה את הערעור, המשפחה הגישה ערער למחוז החרדי במשרד החינוך.
האב מדגיש כי במשרד החינוך לא מטפלים בבעיה ברצינות הנדרשת: “במקום שמשרד החינוך ימשוך זמן בבקשות, בוועדות… השמענו להם את ההקלטות, הם קיבלו את ההקלטות, קיבלו את החומר. איך הם לא מתקוממים?!”
לדבריו, “הם נותנים את התקציבים, הם נותנים את רמת החינוך, והם אלה שאמורים להתערב. הרבה מאוד תלמידות יושבות בבית, המשפחות מתפרקות מזה, משפחות נהרסות מזה. אנשים לא ישנים בלילות. אני רוצה לומר לך על עצמי באופן אישי – אני לא נרדם בלילה, אני קם בלילה לראות את הבת שלי, שהיא נרדמת טוב ואז אני יכול לחזור לישון. משפחות נהרסות רק בגלל קטע עדתי. זה לא מתקבל על הדעת שיהיה דבר כזה במדינת ישראל”.
תגובת הסמינר: “שתי הנשים המוקלטות לא היו חלק ממקבלי ההחלטות ביחס לקבלתה של כל מועמדת, וממילא לא היו חשופות למערכת השיקולים. מכל מקום, הסמינר מתנער לחלוטין מהאמירות הללו, שאינן מייצגות אותו, ולראייה 50% מתלמידות הסמינר הן ממוצא ספרדי. הסמינר עומד על כך שהחלטתו ביחס למועמדת (שרק במקרה היא ממוצא ספרדי) מבוססת על הישגיה הנמוכים בבחינות הקבלה לסמינר”.
תגובת האחראית על הרישום, שנשמעה בהקלטות: “הדברים סולפו והוצאו מהקשרם. השיחה התנהלה בסיטואציה קשה ומביכה של מריבה וטענות בין בני זוג לשעבר. מפני צנעת הפרט לא נוכל לפרט את הסיפור האמיתי”.
תגובת משרד החינוך: “השרה הנחתה את הגורמים המקצועיים לפעול ביד קשה נגד כל גילויי אפליה וגזענות ולנקוט בכל הכלים נגד מוסד שיפלה, כולל הפעלת סנקציות. באשר למקרה המדובר, הפניה מצויה בבדיקה שלאחריה ההורים יקבלו הודעה מסודרת”.