חרדי בעל מוגבלות מוקדמת שנפצע בתאונה – קיבל פיצוי של 800 אלף

מקרה נדיר ומרתק של פיצוי על אבדן כושר השתכרות התרחש לאחרונה, כאשר מנחם, יהודי נכבד ממרכז הארץ, שסבל ממחלות רקע ובעיות רפואיות מורכבות שמנעו ממנו לעבוד והעניקו לו קצבה מביטוח לאומי – היה בדרכו לחברותא בבית המדרש ורכב פגע בו.

רחצה בטוחה בים: כל מה שאתם צריכים לדעת על הבילוי בחופים

כתוצאה מהתאונה, הוא נפגע בצד הימני של גופו ונגרמו לו חבלות קשות ונכות בשיעור של 50%.

במצב דברים רגיל, אדם שאינו בעל כושר השתכרות ולא עבד במקום עבודה סדיר עובר לתאונה – לא יהיה זכאי להפסדי שכר לעתיד, ומדובר ב’ראש נזק’ עיקרי ומשמעותי.

אולם בדיון שהתקיים בבית משפט השלום בתל אביב ולאחר הצגת הראיות, הצליח עו”ד בנימין ארביב, המתמחה בנזקי גוף, לשכנע את השופטת עידית קצבוי כי למרות המוגבלות, החזיק מנחם בכושר השתכרות מסוים שנפגע באותה תאונה וגם ניתן לאמוד אותו בשווי כסף, אם לא בכסף באופן מסוים.

בעקבות כך, לאחר מו”מ שהתנהל רגע לפני הליך ההוכחות, ולאחר שחברת הביטוח הנתבעת הבינה כי בית המשפט משוכנע בדבר, היא נאותה לקבל את הצעת בית המשפט ולשלם למנחם סך כולל של כ-800 אלף שקל פיצוי בגין התאונה ובחלקו אף פיצוי בגין ראש נזק של אבדן כושר השתכרות לעתיד.

עו”ד ארביב מסביר כי נפגעי תאונת דרכים זכאים למספר ראשי נזק עיקריים. הראשון הוא בגין הכאב והסבל, תשלום על עוגמת הנפש שנגרמה. השני הוא בגין העזרה הנדרשת מצד ג’ – אנשים אחרים שסועדים ועוזרים את הנפגע, גם אם מדובר בהורים או אישה, הם זכאים לקבל תשלום בגין עזרת צד ג’, שכן מדובר בעזרה החורגת מעזרה שגרתית.

השלישי הוא בגין נסיעות, הוצאות, כולל עלויות של דלק, מוניות, חניה וכדומה לצרכי הטיפולים הרפואיים. הרביעי הוא בגין הוצאות רפואיות, כמו משחות ותרופות וכדומה. והחמישי, ואולי המשמעותי ביותר, הוא עבור הפסדי שכר ואבדן כושר השתכרות לעבר ולעתיד.

אצל אדם שעבד קודם לתאונה, מדידת אבדן כושר ההשתכרות פשוטה והיא נעשית לפי הפסדיו ולפי צפי עבודה עד גיל 67 ובעבודות כפיים לפעמים אפילו עד גיל 72. מכפילים את השכר באחוז הנכות ומהוונים לפי השנים שנותרו. אבל הנקודה החשובה היא, כי גם אצל אדם שלא עבד וכביכול לא היה לו כושר השתכרות לפני התאונה, אסור להתייאש ולוותר, ובאמצעות ליווי משפטי מקצועי, ניתן לעיתים להוכיח יכולת השתכרות ולקבל פיצוי עבורה.

בהערת אגב, מקרים נוספים בהם טענות על אובדן כושר עבודה נשמעות בין כותלי בית המשפט, מתרחשים לעיתים אצל אברכים, כשלצערנו הצד השני מנסה להיתלות בכך ולטעון שאין להם הפסדי שכר משום שאינם עובדים ולכן לא מגיע להם אף שהם נפגעו, וכאן אומנותו של עוה”ד לדעת לשכנע את בית המשפט על כך שהיה לאברך פוטנציאל השתכרות לעתיד, ואין כל סיבה שהוא לא יפוצה על הפגיעה בו ככל אדם.