האם יחד עם התפרקות הממשלה ופיזור הכנסת ה-24, תתפרק גם השותפות של נפתלי בנט ואיילת שקד הנמשכת יותר מ-15 שנה – תופעה נדירה מאוד בחיים הפוליטיים.
רחצה בטוחה בים: כל מה שאתם צריכים לדעת על הבילוי בחופים
יוסי ורטר, הפרשן הפוליטי של ‘הארץ’, כותב בטורו השבועי על השותפות שהלכה והתפוררה השנה ועל העתיד הצפוי לימינה.
“הם פסעו יחד בארץ לא זרועה ובשדות מוריקים.. עד שבנט נכנס ללשכת רה”מ וראה משם דברים שלא ראה קודם. התפקיד, כפי שהוא הודה, שינה אותו. אתה לא נשאר אותו אדם, אותו פוליטיקאי פוחז, ילדותי לפעמים, כשמשא העולם מונח על כתפיך. הוא עבר תהליך מהיר של ‘התמרכזות’, כפי שקרה לאריאל שרון, למנחם בגין, לאהוד אולמרט, במידה מסוימת גם ליצחק שמיר (שלא חלם על סיפוח והבליג במלחמת המפרץ). שקד נותרה נטועה במקומה במרחב המחיה של הבית היהודי, משוש נפשה.
“ככל שנקפו הימים, גבהה חומה בין השניים”, מספר ורטר. “ריטואל קבוע של פגישה שבועית בארבע עיניים, ששרד שנים רבות, התמסמס. פגישות החלו להתבטל, או להתקצר. הלחישות על כך שהיועצת לעניינים מדיניים שמרית מאיר, תפסה את מקומה של שקד כ’אישה החזקה’ בסביבתו, לא היו רכילות צהובה. זה מה שקרה. בין המסלול המתון המדיני והממלכתי שמאיר התוותה לו, לחפירות הימניות והשמרניות של שקד, הוא בחר בראשון. בחירה שהפכה לאסטרטגית. שרת הפנים נותרה בחוץ. פעם אחר פעם. לפעמים ממש פיזית.
“אינך אותו אדם שהכרתי, הטיחה בו שקד בכעס פעם, לפני כחצי שנה. אם תמשיך בדרך הזו תישאר לבד. בלי הצוות שלך, בלי שותפים. בכך, מתברר, היא צדקה”.
ורטר מספר על ההשפלה שספגה ממנו שקד השבוע: “לא ניתן להפריז בעוצמת המכה וההשפלה שנחתו עליה ביום שני, כשהוא הרים אליה טלפון למרוקו להודיע לה על החלטתו. כעשר דקות לאחר השיחה הזו ב-18:41, יצאה ההודעה לתקשורת. הוא לא נתן לה זמן לעכל.
“בהודעה המשותפת, לצדו של לפיד, אחרי חילופי המחמאות ביניהם, רה”מ היוצא הודה בשפתיים קפוצות ‘לחבריי בימינה’, והחליק במהירות קדימה בנאומו. עם לפיד הוא עובד שנה. עם שקד, כאמור, 15. אך במעמד הפרידה, הוא נתן להבין היטב מיהו השותף הנאה בעיניו”.
לדברי ורטר, “בהנחה שבנט אכן יפרוש מן החיים הפוליטיים, הוא יעדיף להעביר את ימינה לידיו של החבר והשותף שלא אכזב אותו לרגע, מתן כהנא. בסוף השבוע האחרון, טרם ההודעה, נעשתה בדיקה משפטית לוודא אם ניתן לעשות זאת לנוכח העובדה שכהנא אינו מספר 2, אלא שקד.
“קשקוש, אמרה שקד השבוע. כרגע, אנו רצים יחד. אם נפתלי יפרוש ואם אני ארצה בכך, המפלגה תעבור לידיי. כך או כך, הרומן הסתיים שלא בטוב. האופציות שלה דלות. בשנה זו היא נשרפה משני הכיוונים. ככל שהתרחקה מבנט, התקרבה שקד לליכודניקים בניסיון לייצר תוואי עצמאי. היא עשתה זאת בעיקר באמצעות תפקידה כשרת פנים. ראשי רשויות מהליכוד קיבלו ממנה טיפול צמוד. היא חשבה שהיא משתמשת בהם, אבל הם השתמשו בה יותר”.
פרשן ‘הארץ’ קובע, כי “בימין הביביסטי היא נחשבת לבוגדת, משת”פית, שאלמלא היא הממשלה לא היתה קמה. במחנה המרכז־ימין – גדעון סער ואביגדור ליברמן לצורך העניין – היא מחוקה. הנכונות שלה לשבת בממשלת נתניהו בכל עת, הופכת אותה לפסולת חיתון. חלומותיה על חזרה לליכוד, כעת לפחות, לא שווים את הכרית שנחלמו עליה”.
ומה עם ימינה? “השאלה לגבי ימינה היא יותר עמוקה”. אומר ורטר. “האם יש בכלל חיה כזו? הם מקבץ אקלקטי של ערב רב, משירלי פינטו עד אביר קארה, משקד ועד כהנא. בסיס בוחריה, לפי מחקרי דעת קהל, מורכב ממנדט וחצי מצביעי ימין. כל היתר הם שברי מנדטים של תומכי גנץ, סער, לפיד, ליברמן. ‘ימינה’ תמיד היתה דגם לגו בלתי ברור. ראשים התחלפו, חברים גם. אמורפיות אינה תכונה טובה למפלגות צעירות, שממילא דינן של רובן להיעלם”.