אפשר להדביק לבית הילל כל פריקת עול שעולה על דעתו של מישהו?!

אחד ממאפייני תקופתנו הוא טשטוש הגבולות בין אמת לשקר, בין אור לחושך ובין טוב לרע.

בעבר התבססו הערכים על יסודות ברורים ויציבים, ולכן היה לבני-האדם מצפן שבאמצעותו יכלו לנווט בעולם הרוחני והערכי. כיום מנסים לבסס את הערכים על אופנות מתחלפות ועל תיאוריות מזדמנות, ולכן הספינה האנושית מיטלטלת מצד לצד, בלי נקודת עיגון איתנה.

בתוך המציאות הזאת נולדה התפיסה שיש לכבד כל עמדה וכל השקפה. לכאורה זו גישה הגיונית. מי קבע שהאמת בידך דווקא? אתה חושב כך, אבל מישהו אחר חושב אחרת. לתוך זה נכנסות הסיסמאות ‘לכבד את האחר’, ‘לכבד את השונה’, ונראה שקיבלנו דיבר חדש שראוי להיכלל בתוך עשרת הדיברות.

אמירה חד-משמעית

למעשה, גם פה אנחנו רואים את טשטוש הגבולות ואת בלבול היוצרות. לוקחים מושגים שיש בהם גרעין של אמת, אבל מערבבים מין בשאינו מינו.

אכן, התורה מצווה ‘ואהבת לרעך כמוך’. יש לאהוב ולכבד כל אחד ואחד. אבל האם המשמעות היא שיש לכבד כל דעה והשקפה?

אותה תורה שמצווה אותנו ‘ואהבת לרעך כמוך’ קובעת בבירור מה טוב ומה רע, מה מותר ומה אסור, מה כשר ומה טרף, מה ראוי ומה פסול. הרבי מליובאוויטש המחיש זאת בדרך ההתייחסות ליהודי שמנהל איטליז לא כשר – את היהודי עלינו לאהוב, אבל על הבשר שהוא מוכר צריך לומר חד-משמעית שהוא אסור באכילה!

אותו טשטוש מושגים מתקיים בהפרחת סיסמאות בתחומי היהדות. האמירה ‘לנהוג בשיטת בית הילל’ הפכה שם קוד לביטול מצוות התורה ולהכשרת איסורים ברורים. וכי כך נהג חלילה התנא הילל הזקן, שהוא מעמודי התווך של התורה שבעל-פה? וכי אפשר להדביק לבית הילל כל פריקת עול שעולה על דעתו של מישהו?!

אכן, בתוך גדרי ההלכה יש מקום למחלוקת הילל ושמאי. שניהם מחויבים כמובן לתורה ולכלליה, וכאן יש מרחב מסוים שבו אפשר להקל או להחמיר.

אבל השימוש באמירה ‘בית הילל’ כדי לפרוץ לגמרי את גדרי התורה הוא לא רק בוּרוּת אלא דמגוגיה זולה.

כולם טייסים

קורח הרים על נס את דגל השוויון – “כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים”. הוא לא היה מוכן לקבל את המעמד המיוחד שקבע הבורא למשה ואהרון. עונשו מלמד כי בשם השוויון אפשר להידרדר לשאול תחתית. יש דברים שבהם צריכה להישמע אמירה ברורה, בלי להתעטף בסיסמאות שוויון וכבוד שאינן במקומן.

האם בשם השוויון נאפשר לכל אדם להטיס מטוס, לחתום על תכניות בנייה, לבצע ניתוחים? האוּמנם נסכים לכבד כל דעה והשקפה? ואם מישהו יפַתֵח משנה סדורה המצדיקה גניבה, האם נכבד את דעותיו?

גם הכבוד לזולת יש לו גבולות, כשם שבעם ישראל קיימים גבולות בין כוהנים, לוויים וישראלים; בין שבת ליום חול; בין מצווה לעבירה. הגבולות האלה הם הבסיס לערכים יציבים ובני-קיימא.