1.
התפרקות ממשלת בנט-לפיד מובילה אנשים לבצע צעדים רגע לפני שיהיה מאוחר מדי עבורם. האם זה מה שהתכוון לעשות גם ראש עיריית לוד, יאיר רביבו? בסביבתו אומרים “פייק” על השמועות, אבל הן עדיין קיימות.
ההכרזה של בנט ולפיד על פיזור הכנסת תשים אולי קץ לתוכניות, שכן בממשלות מעבר אין אופציה למנות רבנים. אבל התוכנית עדיין בקנה, צריך לזכור, אם אכן הכחשותיו של ראש העיר אינן נכונות.
המדובר בתוכנית למנות רב ראשי אשכנזי לעיר לוד, חובש כיפה סרוגה, כתקוות ראשי הגרעינים התורניים בעיר. יתכן שבעד כך, תמיכתם במועמדותו של רביבו בבחירות המקומיות תהיה מובטחת. לאחרונה אף הוקמה בלוד ועדה למינוי רב עיר.
בלוד, נזכיר, נבחר לפני שנה וחצי הגאון רבי שמעון מאיר ביטון, כרב הספרדי, אבל זכותו של כל ראש עיר להחליט על מינוי רב נוסף – ויש מצב שרביבו בהחלט מעוניין.
בשכונה החרדית ‘גני איילון-אחיסמך’ מסתובבות זה תקופה ארוכה שמועות, לפיהן בכוונת ראש העיר למנות רב סרוג (גם רביבו עצמו סרוג, בעיר יש גרעינים תורניים סרוגים, ובעיקר – סגן השר לשירותי דת מתן כהנא סרוג שישמח מן הסתם במינוי כזה). כחרדים, זה כמובן מלחיץ אותם. “רב סרוג יהיה ממונה על כשרות המקוואות? על בנייתם? על כשרות המסעדות והחנויות בעיר?”, אומרים תושבים עמם שוחחנו.
לא שהכשרות של הרב ביטון, חסיד חב”ד, מרצה את הציבור הליטאי באחיסמך, ועדיין – אל תשוו לרב דתי-לאומי.
2.
הבחירות לרשויות המקומיות מציצות כבר מעבר לפינה, בעוד כשנה וחצי. כדי לזכות בראשות העיר יצטרך רביבו לרקוח ‘דילים’ גם עם הציבור החרדי. דווקא משום כך, זה בדיוק הזמן להציב לו גבולות ודרישות. תהיו בטוחים, ומן הסתם יודע זאת גם רביבו, שהחרדים בעיר לא יתמכו פה אחד במועמד כזה או אחר, כמנהג אנ”ש מימים ימימה.
הליטאים בשכונת גני איילון מפולגים. אלה תומכים ברב מסלבודקה ואחרים בגאון רבי חזקיהו אברהם ברוידא. ויש גם קהילות קטנות יותר המונהגות בידי רבנים בעלי השפעה קטנה יותר: למשל, הדיין הגאון רבי מרדכי סילמן, בנו של הגר”י סילמן, תושב מודיעין עילית שעבר לאחרונה להתגורר בשכונה החרדית.
תוסיפו לתבשיל תושבים ירושלמים, חסידים מחסידויות שונות, קצת חסידי חב”ד – וקיבלתם מתכון לפירורים-פירורים, שאת כל אחד מהם יצטרך ראש העיר לרצות.
לא משימה קלה, תהיו בטוחים.
3.
לפני מספר ימים הזמין יו”ר דגל התורה מוישה גפני לבית ‘דגל התורה’ בבני ברק את ראש העיר, לשיחה. בסיומה יצאה הודעה מטעמו, לפיה בפגישה הועלו “נושאים הקשורים לתחומי הקהילה והחינוך בעיר לקראת שנה”ל הקרובה, וכן נושא מבני הציבור בעיר לרווחת התושבים”.
ניסיתי לברר אצל גפני, בעת שצעד באחד ממסדרונות הכנסת, על מה דובר באותה פגישה. “אני לא אומר”, היה מספיק ישר כדי להודות.
תנו לי לנחש איך מתנהלת שיחה שכזו. נדגיש, מדובר בניחוש פרוע בלבד.
גפני: השתגעת? רב סרוג? לא די שהחרדים בלוד לא סומכים על כשרות המקוואות של הרב החב”די (יש שיטות שונות במקוואות), גם לא על ההכשר שלו, כעת תביא רב עם כיפה סרוגה, ואז תבקש מ’דגל’ תמיכה בבחירות?
רביבו: ממילא הקהילה החרדית בעיר מפולגת ומפוצלת, מי בכלל יבטיח לי תמיכה גורפת?
גפני: אתה לא ממש מודע לזה שיש מנהיג ל’דגל’, קוראים לו הרב גרשון אדלשטיין. תמיכה בך תחייב את כל הציבור הליטאי.
רביבו: זה לא מה שהסבירו לי, אבל נניח שאכן כך. תבין שתמיכת הגרעינים התורניים בעיר חשובה לי יותר, גם מספרית, וגם מורלית, אני חלק מהם אחרי הכול, קרוב יותר אליהם.
4.
אז – א: לא באמת ברור על מה דובר באותה פגישה ומה אמרו שני האישים זה לזה
ב. לא בטוח שתוקם ממשלה בקרוב, ואם וכאשר תוקם היא תאפשר לרביבו למנות רבנים כרצונו (מצד אחד, רביבו הוא איש של נתניהו. מצד שני, נתניהו צריך את גפני ואת נאמנותו לקואליציה. מצד שלישי – על עסקי אחיסמך גפני לא הולך להסתכסך עם ביבי, בטח לא כשצריך לשקם את תקציב הישיבות, להעביר חוק גיוס מתוקן, ולתקן עוד אי אלו נזקים שהותירה הממשלה הקודמת – ועם כל הכבוד לעיר לוד)
ג. לא ברור אם יספיק רביבו לעשות את כל הטוב הזה לציבור הדתי לאומי בלוד, ואם אכן ייבחר בפעם נוספת.
מעניין יהיה לעקוב אחר התקדמות הליך הבחירה. יתכן, שעצירת ההליך תתבצע לא בשל מחאת תושבי שכונת אחיסמך, אלא משום המהלכים המתרחשים שם למעלה, בכנסת.