ברוך דיין האמת: בצרפת נפטר היום (שלישי), באופן פתאומי, הרה”ח רבי אליעזר ניסלביץ זצ”ל, משליחי חב”ד בצרפת וראש מוסדות ‘אור שניאור’ באוברוויליע.
נולד בברית המועצות הקומוניסטית לאביו, איש מסירות הנפש, הרה”ח רבי משה ניסלביץ’ זצ”ל, מראשי המחתרת החב”דית מאחורי ‘מסך הברזל’.
בעודו בחור, נמנה על פעילי ‘חבורת מזכי הרבים’, שעסקה במסירות נפש בהפצת יהדות תחת שלטון הק.ג.ב.
בשנת תשל”א קיבלה כל המשפחה היתר יציאה מרוסיה ועלתה לארץ הקודש.
המנוח זצ”ל נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים של חב”ד, ולאחר נישואי עם רעייתו, מרת חיה לבית קלמנסון, יצא בשליחות הרבי לצרפת, והצטרף לצוות החינוכי של מוסדות ‘אור שניאור’.
הותיר אחריו את ילדיו: ר’ יוסף יצחק, ר’ שניאור זלמן, ר’ צמח מנחם מענדל, ר’ יקותיאל דוב בער, ר’ אריה צבי, ר’ ישראל שמעון פרץ יהודה, עוזיאל, חיים, יחיאל ניסים, מרת זלטא לוין, מרת מושקא טעוול, מרת הינדא אסתר טייכטל וצאצאים רבים.
אחיו:
הרב חיים ניסלביץ’ – שליח חב”ד בארמון הנציב בירושלים.
הרב דוד ניסלביץ – שליח חב”ד בשכונת הר יונה בנצרת עילית.
הרב שלום דובער ניסלביץ – ממשפיעי קהילת חב”ד בצפת.
הרב יוסף יצחק ניסלביץ’ – מנהל ארגון ‘חמ”ה’, נחלת הר חב”ד.
לפני כשלושה וחצי חודשים שהה המנוח זצ”ל בשבת בעיר ביתר עלית. לאחר תפילת מוסף ליד התיבה הסב לצד אברכי קהילת ‘אוהב ישראל’ להתוועדות חסידית.
רשמים מאותה התוועדות פורסמו באתר חב”ד-COL:
•
“אני מסתכל פה מסביב, עיר התורה והחסידות, בכל מקום יש ישיבות, בתי כנסת, תורה וחסידות בראש כל חוצות, קהילות חסידיות רבות. אתם יודעים מי היו היחידים ששרדו בשנים הכי קשות ברוסיה? רק חסידי חב”ד!”
והוא המשיך בסיפור: “בשנת תשל”א, עלתה משפחתנו מרוסיה. דבר ראשון שאבא ע”ה עשה – קנה כרטיסים לכל המשפחה ונסענו לרבי. הקבוצה של החסידים שעלתה באותה תקופה, קיבלה מהרבי קירובים גדולים ויחס מיוחד.
הרבי שלח את הקבוצה בשליחות מיוחדת: להיפגש עם הגאון רבי משה פיינשטיין זצ”ל, שהיה מגדולי הפוסקים בדורו, כדי ‘לשוחח איתו בלימוד’. זו הייתה השליחות. הרב פיינשטיין זצ”ל ניהל התכתבות תורנית ענפה עם הרבי ותמך במאבקים תורניים של הרבי.
הרב פיינשטיין, מאוד התפעל מכך שעומדת לפניו קבוצה של חסידים יראים ושלמים, לאחר כל מה שעברו בעמק הבכא, והתפעל ביותר לשמוע אותם ב’לימוד’. מי ש’התפלפל’ עם הרב פיינשטיין בהלכה באופן מיוחד היה הרב יעקב נוטיק ע”ה. הרב פיינשטיין עצמו הרי הגיע ‘משם’ מאותה מדינה, ידע בדיוק את המשמעות של מסירות הנפש, להישאר יהודים יראים ושלמים, שמתפלפלים איתו בהלכה זמן קצר לאחר שהגיעו מרוסיה!
הוא שאל את החסידים: ‘הייתכן? איך החזקתם מעמד?’
היה בקבוצה החסיד הנודע איש מסירות הנפש, הרב מוט’ל קוזלינר, שענה בשאלה: ‘וכי הייתה לנו ברירה?…’
מסתבר כי הגר”מ פיינשטיין זצ”ל התפעל מהתשובה הספונטנית, לא פחות מהפלפול בהלכה…”
הרב אליעזר ניסלביץ’ נזכר בעוד מעשה הממחיש את שמירת הגחלת באותם ימים:
“יושבים קבוצת חסידים בבית כנסת במוסקבה, ומתוועדים. זה מספר על העקשנות של הבת שלו שלא ללכת ללמוד ב’שקאלע’ (-בית ספר הממשלתי), זה מספר על קשיי הפרנסה ואיך הוא לא מצליח למצוא עבודה בגלל שמירת שבת, וכו’ וכו’. בקרן זווית בבית הכנסת, יושב יהודי, ולומד דפי גמרא בעיון. במשך הזמן שהללו מתוועדים, הוא לומד עוד דף גמרא, ועוד דף גמרא. חולפות השעות וכך הגיע ל-8 דפי גמרא!
הוא ניגש למתוועדים, מעין שואל-מעין מוכיח: ‘בזמן שישבתם פה ודיברתם כל מיני שיחות בכל מיני עניינים לא מוגדרים, הספקתי ללמוד שמונה דפי גמרא!’
לאחר שהשקו אותו במעט ‘לחיים’, ענה לו מיניה וביה אחד החסידים המתוועדים: ‘יאמר לו כבודו את האמת, מה מטריד אותך בימים אלו?’ ענה לו האיש: ‘יש לי בת שלומדת באוניברסיטה. היא הכירה חבר גוי, וכבר מדברים על חתונה. כל ההפצרות והבכיות שלנו לא הועילו…’
ענה לו החסיד: אתה רואה את כל היושבים כאן בהתוועדות? הם יושבים פה ומדברים בהתוועדות. אבל לאף אחד אין אפילו הווא אמינא בבית, שהבת עלולה לחשוב להתחתן עם גוי’…”