רק 36% ממצביעי ימינה ו-18% מתקווה חדשה יצביעו שוב למפלגה

כמה מהישראלים שבעי רצון מתפקוד חברי הכנסת של המפלגה שעבורה הצביעו? אם הממשלה תתרסק - מה עדיף: בחירות או קואליציה חדשה? כמה ממצביעי המפלגות שכיום מרכיבות את הקואליציה חושבים או בטוחים שיצביעו לאותה המפלגה? כל הנתונים של 'מדד הקול הישראלי'
חרדים 10
ח' סיון התשפ"ב / 07.06.2022 11:25

מ’מדד הקול הישראלי’ של המכון הישראלי לדמוקרטיה עולה כי אם הממשלה תאבד את הרוב בכנסת-  37% מהישראלים תומכים בהליכה לבחירות, 31% בקואליציה חדשה ו-27% בממשלת מיעוט.

57% מהמרואיינים בסקר חושבים שיצביעו עבור אותה מפלגה אם ייערכו בחירות בעתיד הקרוב. השיעור הגבוה ביותר הוא בקרב המפלגות יהדות התורה, הליכוד והציונות הדתית, והשיעור הנמוך ביותר בקרב המפלגות ימינה ותקווה חדשה.

ואלה הממצאים העיקריים של הסקר:

בחירות או קואליציה חדשה?

במידה והקואליציה תאבד את הרוב בכנסת, האפשרות המועדפת ביותר על-ידי הציבור היא בחירות חדשות (37.5% בהשוואה ל-35% בחודש שעבר), במקום השני – הקמת קואליציה חדשה ללא קיום בחירות (31%,  בדומה לחודש הקודם), ובמקום השלישי – הקמת ממשלת מיעוט של הממשלה הנוכחית (27%, בהשוואה ל- 29% לפני חודש).

מפילוח לפי הצבעה בבחירות הקודמות עולה, כי כמחצית (49%) מבוחרי מפלגות הקואליציה מעדיפים ממשלת מיעוט, בעוד מקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה יותר ממחצית (55%) מעדיפים קיום בחירות חדשות. כשליש ממצביעי הקואליציה והאופוזיציה מעדיפים שתוקם קואליציה חדשה ללא בחירות.

שביעות רצון מהח”כים?

מעט פחות ממחצית המרואיינים (46%) הביעו שביעות רצון רבה או מסוימת (48% מהיהודים ו-33% מהערבים) מתפקוד חברי הכנסת של המפלגה שעבורה הצביעו. שבעי הרצון ביותר הם מצביעי יש עתיד (75%) ובתחתית – מצביעי ימינה (32%).

האם תצביע לאותה מפלגה?

חרף אי שביעות הרצון הרווחת מנציגיהם בכנסת, אם היו מתקיימות היום בחירות לכנסת, רוב (57.5%) המרואיינים חושבים או בטוחים שיצביעו לאותה המפלגה לה הצביעו בבחירות האחרונות. זאת לעומת 20% שחושבים שלא יצביעו לאותה המפלגה, 12% ציינו כי אינם יודעים וכ-10% השיבו כי לא הצביעו בבחירות האחרונות או שכנראה לא יצביעו אם יערכו בחירות.

רק 55% ממצביעי המפלגות שכיום מרכיבות את הקואליציה חושבים או בטוחים שיצביעו לאותה המפלגה לעומת 80% ממצביעי מפלגות האופוזיציה.

מפילוח לפי הצבעה עולה, כי רוב גדול מאלו שהצביעו ליהדות התורה, לציונות הדתית, לליכוד ולש”ס ציינו כי יצביעו למפלגות אלו שוב. שיעורים גבוהים יחסית נמצאו גם מקרב מצביעי רע”ם ויש עתיד.

מנגד, בתחתית, 36% ממצביעי ימינה ו-18% בלבד ממצביעי תקווה חדשה חושבים שיצביעו שוב עבור מפלגות אלה.

צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

ומה גיליון הציונים לממשלה?

רוב גדול של מצביעי מפלגות האופוזיציה סבורים כי בכל התחומים חלה הרעה במצבה של ישראל בהשוואה לתקופה שלפני תחילת כהונת הממשלה הנוכחית, פרט למצבם של אזרחי ישראל הערבים שהשתפר.

לעומת זאת, שיעורים גבוהים של מצביעי מפלגות הקואליציה רואים שיפור או כי לא חל שינוי בכל התחומים שנבדקו, למעט בתחום המתחים בחברה הישראלית.

בתחום הכלכלי – בעוד בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה שיעור גבוה יותר (41.5%) סבורים כי המצב השתפר, 75% ממצביעי האופוזיציה סבורים כי חלה הרעה.

בתחום הביטחוני – מצביעי מפלגות הקואליציה חצויים (35.5% טוב יותר, 33% גרוע יותר, 30% אותו דבר), ואילו רוב (74%) מצביעי מפלגות האופוזיציה חושבים כי המצב השתנה לשלילה.

בתחום המדיני-דיפלומטי – שיעור גבוה יותר ממצביעי מפלגות הקואליציה (46%) רואים שיפור בשנה האחרונה, בעוד 70% ממצביעי מפלגות האופוזיציה רואים הדרדרות.

בנוגע למתחים בין קבוצות בחברה – השיעור הגבוה יותר מבין מצביעי מפלגות הקואליציה (48%) סבורים כי המצב הורע, ובקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה התמיכה בעמדה זו מגיעה ל-72%.

ניקיון הכפיים של ההנהגה – מעל מחצית (54%) ממצביעי מפלגות הקואליציה רואים שיפור, ובקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה, שיעור נמוך יותר (59%) מאשר ביתר התחומים, סבורים כי המצב הורע.

מצבם של הערבים אזרחי ישראל – מעל מחצית (54%) ממצביעי מפלגות הקואליציה סבורים כי מצבם השתפר, וכך גם השיעור הגבוה יותר (46%) מבין מצביעי מפלגות האופוזיציה.

באשר לציבור הערבי, מבין מצביעי רע”ם, 37% חושבים כי מצבם של הערבים אזרחי ישראל השתפר לעומת 13% בלבד ממצביעי הרשימה המשותפת הסבורים כך.

מדד הקול הישראלי של מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה נערך אחת לחודש על ידי פרופ’ תמר הרמן וד”ר אור ענבי, ומבוסס על מדגם ארצי מייצג – 760 מרואיינים –  של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל, בגילאי 18 ומעלה.

מדד הקול הישראלי מאי 2022 נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 23-25/5/2022, רואיינו 601 איש ואשה בשפה העברית ו-159 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.59% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון מדגם.

 

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות