מה צריך להביא לרבנות לצורך פתיחת תיק גירושין

פתיחת הליכי גירושין ברבנות יכול להיות הליך מורכב וארוך, אם הצדדים אינם יודעים מה דרוש מהם לשם ההליך • מאמר זה יענה על השאלה מה צריך להביא לרבנות לצורך פתיחת תיק גירושין
תוכן שיווקי
ח' סיון התשפ"ב / 07.06.2022 14:46

מה צריך להביא לרבנות לצורך פתיחת תיק גירושין בהסכמה

התשובה לשאלה “מה צריך להביא לרבנות לצורך פתיחת תיק גירושין“, תלויה בסוג תיק הגירושין. תחילה, נתמקד בתיק גירושין בהסכמה.

רק בני זוג יהודים אשר לא גרים תחת אותה קורת גג יכולים להגיש בקשה לפתיחת תיק גירושין בהסכמה. בני הזוג צריכים לערוך ביניהם הסכם גירושין ולהסדיר בו את כל המחלוקות ביניהם. את אותו הסכם צריכים בני הזוג להביא לרבנות, כדי שבית הדין הרבני יאשר אותו. בנוסף להסכם הגירושין, צריכים בני הזוג להביא לרבנות את צילומי תעודות הזהות שלהם, כולל ספח, שמעיד על מקום המגורים של כל אחד מבני הזוג.

לאחר מכן, מזכירות בית הדין הרבני מוציאה הזמנה לדיון שבו אותו הסכם גירושין יאושר, בציון התאריך והשעה המדויקים שבה על בני הזוג להגיע לבית הדין הרבני. אך ורק בני הזוג ועורכי דינם או טוענים רבניים מטעמם יכולים להגיע לדיון זה.

ההסכם מאושר כל עוד הוא לא מעורר קשיים הלכתיים  כלשהם, ואז צריכים בני הזוג לבקש ממזכירות בית הדין הרבני קביעת מועד לסידור הגט. לאחר שמזכירות בית הדין הרבני עושה כן, מתבצע סידור הגט שבסופו נמסר הגט לאישה, הדיין מעדכן את הזוג במגבלות ההלכתיות שחלות עליו, ואחר כך על הזוג לבקש ממזכירות בית הדין הרבני את תעודת הגירושין (שכדי לקבלה כל אחד מבני הזוג צריך לשלם אגרה), ותעודה הלכתית שמאשרת את גירושי הזוג.

מה צריך להביא לרבנות לצורך פתיחת תיק גירושין שלא בהסכמה

לצד האפשרות לפתיחת תיק גירושין בהסכמה, מסביר עו”ד למשפחה איתי בוזגלו כי קיימת אפשרות לפתיחת תיק גירושין שלא בהסכמה – קרי, באופן חד צדדי.

כאשר אין הסכמות בין בני הזוג, החוק מחייב את בני הזוג להגיש, לפני פתיחת תיק הגירושין, בקשה ליישוב סכסוך. הליך יישוב הסכסוך נועד להקל על סכסוכים משפטיים במשפחה, ועל הליכי גירושין בפרט.

לאחר קבלת הבקשה ליישוב סכסוך, מזכירות בית הדין הרבני שולחת לבני הזוג הזמנה להופיע מול יחידת הסיוע, על מנת להביא את הסכסוך ביניהם לידי סיום באמצעות הליך גירושין בהסכמה.

ב-45 הימים הראשוניםשל הליך יישוב הסכסוך, בני הזוג מקיימים ארבע פגישות מידע, הערכה ותיאום (“פגישות מהו”ת“) שבמסגרתן, אנשי המקצוע של בית הדין הרבני מנסים לגרום לבני הזוג להגיע להסכמות גם בנושאים שהם חלוקים לחלוטין לגביהם. חשוב להבהיר, שלפגישת המהו”ת הראשונה, צריכים בני הזוג להגיע לבדם, ואסור להם להביא אליה עורכי דין או טוענים רבניים.

אם כעבור 60 ימים מהיום שבו הוגשה הבקשה ליישוב סכסוך, לא מצליחים בני הזוג להגיע להסכמות ביניהם, הם יכולים לפתוח תיק גירושין שלא בהסכמה. בחמישה-עשר הימים הראשונים שבהם יכולים בני הזוג לפתוח תיק זה, לבן הזוג שהגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך יש “זכות קדימה”, והוא יכול להחליט איזו ערכאה תדון בתיק הגירושין – האם אכן בית הדין הרבני או שמא בית המשפט לענייני משפחה.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות