תוך שניה אבא שלי, אדם מבוגר, היה על הרצפה בברוטליות מטורפת

מחדל במשטרת ישראל!

שבת ירושלים.

אחרי הצהריים, השעה 18:30 הגענו כ-20 אנשים, כולם משפחה, כולל ילדים קטנים, מגיל 4 חודשים עד 12.

הגענו לשער יפו שהיה חסום למעבר ליהודים שנראים דתיים.

חילונים נכנסו. ערבים נכנסו. תיירים נכנסו.

אבא שלי, הרב אלישיב הכהן, ביקש להבין למה רק ליהודים עם כיפה גדולה וציציות ארוכות לא נותנים לעבור?

רק כדי שתהיה הבנה. אבא שלי הוא לא נער גבעות, הוא בן 55, איש ציבור, קצין במילואים, ראש ישיבה.

אבא שלי החליט לעמוד בצד ולספור לשוטר כמה אנשים הוא כן מעביר. 59 במספר.

אבא שלי עמד על הזכות הדמוקרטית שלו, לעמוד ולדבר.  הדבר היחיד שעוד מותר במדינה שלנו. אולי גם זה כבר לא?

השוטר ווליאם גאנם מידי פעם פרץ בצרור של איומים על מעצר, תוך כדי שהוא מעליל על אבא שלי שהוא שיכור (לאבא שלי אסור לשתות אלכוהול בריאותית!), הוא העליל שאבא מרים עליו ידיים, תוך כדי שהוא עצמו מכה על המצלמה, כדי שישמע שהוא חוטף מכות.

אחרי חצי שעה השוטר התעצבן ואיבד עשתונות קרא לעוד ארבעה שוטרים וג’יפ מג”ב.

תוך שניה אבא שלי, שהוא אדם מבוגר, היה על הרצפה בברוטליות מטורפת אזקו אותו, דפקו לו את הראש ברצפה, אגרופים, בעיטות ומה לא?

אנחנו, שהיינו בצד, ניסינו להוציא את אבא מהידיים הנוראות שלהם ואז הם עצרו גם את אחד האחים שלי, גם כן במכות מטורפות. הצמידו אותו לרצפה וחנקו אותו דקה וחצי (!) הוא נהיה סגול! הרימו אותו, נתנו לו בוקסים מטורפים בבטן, בגב, בראש…

את אבא גררו על הרצפה לתחנת דוד בשער יפו ואת אח שלי לקחו בניידת.

אחר כך אחותי הקטנה שאלה אותי: אבל מה, זה לא המשטרה שלנו? הם לא אמורים לשמור עלינו?

ואני שואלת אתכם, הזאת המשטרה שלנו? איפה הצדק? טחנות הצדק לא טוחנות.

אם גם לכם בוער הצדק והכבוד היהודי, בבקשה! תשתפו ותעלו בכמה שיותר מקומות,

שהמדינה תבער!