חיים, המוכר יותר לתלמידיו כ’רבי חיים’, מכהן כמלמד בחיידר נודע בבני ברק כבר עשרות שנים. אלפי תלמידים צמחו בכיתתו. אלא שבשנים האחרונות החל המלמד לסבול מצרידות ומירידה באיכות הקול, באופן שמזוהה עם מורים ומלמדים רבים.
לפני תקופה שוחח עם אחד מידידיו, שהמליץ לו לבחון את האפשרות של מחלת מקצוע בגין צרידות, מאחר וברור שמדובר בתופעה שהתפתחה בשל עבודתו.
חיים פנה לעו”ד בנימין ארביב, המתמחה בנזקי גוף, שגיבש עימו את התביעה בצורה נכונה, הגיש עבורו את התביעה לביטוח לאומי – ועמד בפני ועדה רפואית במוסד לביטוח לאומי.
בביטוח לאומי בדקו את גודל הכיתה, מספר התלמידים ועוד שורה של שאלות מכשילות, וגם שלחו שאלון למעסיק לאישור הפרטים.
לאחר ועדה רפואית בתחום הא.א.ג. שבה הוסברו מגבלותיו וההשלכות הרחבות עקב מגבלותיו, ובסופו של תהליך, השתכנעה הוועדה ואישרה נכות רפואית לצמיתות בשיעור של 20% נכות, מה שיעניק לו לכל החיים קצבה בשיעור של 20% מסך של כ-75% מהשכר שלו, אף שהוא יכול להמשיך לעבוד ולקבל קצבה.
בשיחה עם עו”ד ארביב, הוא מסביר כי מחלת מקצוע מתפתחת עם השנים.
בעוד שתאונת עבודה זהו אירוע תאונה שקרה בעבודה בנקודת זמן עליה ניתן ‘להניח את האצבע’, הרי שבמחלת מקצוע לא היה אירוע מכונן וזוהי מחלה שנגרמה עקב העבודה – ומאופיינת בכך שהתנאים במקום העבודה תרמו באופן משמעותי להופעה של הסימפטום הגורם לנזק.
כאשר מבקשים לממש זכויות רפואיות בגין מחלת מקצוע, נדרש המבקש להוכיח קשר סיבתי בין הליקוי הגופני לעבודה. המשמעות היא כי יש הוכחות או מחקרים שמצדדים בכך שפעולה זו שחוזרת על עצמה בעבודה אכן גרמה לנזק לעובד.
“במקרה דנן, שוכנע הביטוח הלאומי כי התובע סובל מצרידות מתמשכת כתוצאה מעבודה, גודל הכיתה והמבחן העיקרי הוא שלפחות מספר שנים הוא חוזר על הפעולה הזו בעבודה ומאמץ את גרונו.
“הוא נדרש לבצע מספר בדיקות ובהם בדיקת סיב אופטי, בה רואים אם יש בגרון צלקת, דלקת או פוליפ הגורם לצרידות, ואז הוא עשוי להיות זכאי לאחוזי נכות משמעותיים ולקבל קצבה”.
בנוסף, מציין עו”ד ארביב, כי הנושא רלוונטי גם בעבודה הכרוכה בהרמת משקלים כבדים ובעיות רפואיות הנוגעות לזה ופעמים שבהצגת הדברים באופן נכון ניתן להיכנס תחת ההגדרה של מחלת מקצוע.