אבל כבד בעולם הרבנות: רבה של רחובות, הגר”ש הכהן קוק זצ”ל

ברוך דיין האמת: הגאון רבי שמחה הכהן קוק זצ”ל, רבה של העיר רחובות, רבו של בית הכנסת ‘החורבה’ בעיר העתיקה בירושלים, ונשיא ישיבת מאור התלמוד נפטר היום (שלישי) בגיל 92.

הרב שמחה הכהן קוק נולד בי”ז באב תר”צ ב’בית מנדלבאום’ שבירושלים, לאביו הרב רפאל קוק, בן אחיו ותלמידו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ”ל, ולרחל, בתו של הרב שמחה מנדלבאום.

הוא נקרא על שם אבי אמו, שנפטר כמה חודשים קודם לכן.

בצעירותו למד בישיבת בני עקיבא כפר הרא”ה ובישיבת חברון בירושלים, וכן שישה חדשים בישיבת סלבודקה.

לאחר נישואיו עם רעייתו נחמה לבית קבלקין, למד בכולל ‘מכון הרי פישל’ בשכונת בית וגן בירושלים.

במהלך מלחמת העצמאות  שירת בחזית ירושלים כמפקד כיתה. בתחילת שנות ה-60 היה ר”מ ומנהל חינוכי בישיבת מרום ציון בקריית נוער.

באמצע שנות ה-60, בעידודו של הרב משה צבי נריה, ראש ישיבות בני עקיבא, פתח בנתניה ישיבה תיכונית, המשתייכת לרשת בני עקיבא. כראש ישיבה, דרש לתת קדימות לתורה על פני העבודה וראה בלימוד התורה את הפתרון לבעיות הנוער. עם זאת, הוא קידם מצוינות בישיבה גם במקצועות החול.

בסתיו 1969 הועמד הרב קוק בראש רשימה מלוכדת של אגודת ישראל וחלק מהמפד”ל למועצת עיריית נתניה, שזכתה בשני מנדטים.

לאחר פטירתו של אביו, הרב רפאל קוק, התמודד בבחירות לרבנות העיר טבריה, במטרה לשבת על כסאו של אביו. על מנת לאפשר את ההתמודדות, העניקה לו מועצת הרבנות הראשית כושר של רב עיר וכושר דיינות ללא בחינות, אולם בסוף אוגוסט 1971, לאחר שבג”ץ הוציא צו על תנאי שהקפיא את הבחירות עד לבירור טענות העותרים, הודיע הרב קוק שהוא מסתלק מהמועמדות ואינו רוצה להיבחר במקום שיש מחלוקת.

העותרים היו מנציגי הציבור החרדי בעיר, שראה בו רב המזוהה עם המפד”ל.

בחג החנוכה תשל”ב נהרג אחיו הבכור, הגאון רבי שלמה קוק זצ”ל, רבה של רחובות, בתאונת דרכים, עם אשתו ושניים מבניו.

בעקבות האסון נקרא הרב קוק למלא את מקומו של אחיו כרבה של העיר רחובות –  משרה שבה כיהן 50 שנה, עד לפטירתו.

כרב העיר רחובות היה אחראי גם על מערכת הכשרות העירונית, והנהיג בה, בנוסף לכשרות הרגילה, מערכת כשרות מהודרת בראשות הרב אברהם רובין. בגלל מגבלות משפטיות, המונעות מתן הכשר של הרבנות על ידי רבה של עיר אחרת, הפכה מערכת זו, הפועלת גם במקומות נוספים בישראל, כגוף פרטי בשם “בד”ץ מהדרין”.  בסוף 2008 הפסיק הרב קוק את הקשר עם בד”ץ זה.

בשנת 1993, היה אחד משלשת המועמדים לתפקיד הרב הראשי האשכנזי לישראל, לצד הרב שאר ישוב הכהן והרב ישראל מאיר לאו, אולם הפסיד בהתמודדות לרב לאו.

בפברואר 2007 הוכתר כרבו של בית הכנסת ‘החורבה’ בירושלים. לאחר פתיחת בית הכנסת, בשנת 2010, נכנס המינוי לפועל.

היה חבר במועצת הרבנות הראשית לישראל במשך 25 שנה, עד 2008.

הרב קוק היה ראש או נשיא של כמה מוסדות, בהם ישיבת מאור התלמוד ברחובות, סמינר ‘עלי באר’ בירושלים, ישיבת ‘חכמת שלמה’ לצעירים ברחובות (בראשות חתנו), ישיבת תורת רפאל בירושלים (בראשות בנו, הרב חיים), וכן מספר ישיבות קטנות, סמינרים לבנות ותלמודי תורה לילדים.

בתשע”ו יצא לאור חלקו הראשון של ספרו “שלמי שמחה”, קובץ דרשות לשבת הגדול.

הרב קוק נודע כרב בעל עמדות ניציות בוויכוח על שטחים תמורת שלום. הוא היה ממקימי אגודת עטרה ליושנה שקדמה התיישבות יהודית ברובע המוסלמי בירושלים העתיקה, ובשנות ה-90 הייתה לו פינה שבועות ברדיו של ערוץ 7.

אחיו הם: הרב שלמה ויהודית קוק; הרב אברהם יצחק קוק והרב נחום קוק.

הותיר אחריו תשעה ילדים , מהם:

הרב חיים, ראש ישיבת תורת רפאל בירושלים

חתנו הרב ישעיהו הלוי שיפמן, ראש ישיבת ‘שארית יעקב’ בהר נוף וראש כולל ‘אבן ציון’ ברמת שלמה ירושלים

הרב דב, מנהל תלמוד תורה חמדת התורה ברמת שלמה.

הרב בן-ציון, מנהל את סמינר ‘עלי-באר’ בירושלים

הרב באברהם-יצחק (אמי), מנכ”ל ארגון ‘ג’נריישן’

הרב אריה, ר”מ בישיבת מאור התלמוד

חתנו הרב יעקב לזרוביץ,  ראש ישיבת ‘חכמת שלמה’ ברחובות.

(על פי ויקפדיה)

מנהל בתי הדין הרבניים הרב אלי בן דהן: “הרב שמחה הכהן קוק, שהיה הרב הראשי ועמד בראש בתי הדין ברחובות במשך שנים רבות, היה מן הדמויות הבולטות וממעצבי פני מערכת הדיינות והרבנות בדורנו. הרב קוק זצ”ל שהיה נצר לשושלת רבנים, היה מקובל על כל גווני העולם הרבני ועולם התורה. חבל על דאבדין”.

‏הלוויתו תצא מחר בשעה 13:45 משמגר לעיר רחובות, ובשעה 16:30 מישיבת מאור התלמוד לעבר בית החיים ברחובות.